"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך עברנו מעולם אנאלוגי לדיגיטלי?

במקום אטלס - יש לנו גוגל מפות, במקום כרטסת שמות - אנשי קשר ורשתות חברתיות, במקום מצלמה - הסמארטפון • איך קרה השינוי ומה מחכה לנו בעתיד • סיכום עשור

,עודכן
גם הנרות פינו את מקומם למבזקי הסמארטפונים. מפגינים בהונג קונג // גם הנרות פינו את מקומם למבזקי הסמארטפונים. מפגינים בהונג קונג // צילום: AP

סרטון חביב וויראלי שמסתובב לו ברשת מזה זמן מדגים אולי הכי יפה את השינוי שעברו החיים של תושבי חצי הכדור המערבי בעשור האחרון: שולחן העבודה שלנו התרוקן מיושביו: במקום אלבום תמונות ומצלמה אנאלוגית יש לנו סמארטפון ושמירה בענן, במקום הגלובוס או האטלס יש לנו את גוגל מפות, במקום מכתבים מנייר יש לנודואר אלקטרוני, במקום פתקים יש אפליקציה, במקום כרטסת השמות יש אנשי קשר, במקום הארנק יש סמארטפון וכך הלאה וכך הלאה.

אצל רובנו השינוי הזה אולי היה הדרגתי ולא מורגש, אבל אכן, לאט לאט, התכנסו חיינו אל תוך מסדות דיגיטליות: הסמארטפון הפך להיות המחשב בכף היד ובכיס של כולנו, קבצים, מסמכים, תמונות וזכרונות עברו כולם ל-"ענן" (כינוי למערכת מחשבים עצומה היושבת אי שם מאות ואלפי קילומטרים מאיתנו), ערוצי השידור נזנחו לטובתשירותי סטרימינג– כאשר המניעים הגדולים של כל השינויים האלה היו שניים: רשת האינטרנט שלאחרונה ציינה יובל להקמתה, ומהפכת המחשוב הנייד שהחלה באייפון, המשיכה באנדרואיד וסחפה את העולם עם מיליארדי מכשירים ואנשים שבוהים בהם.

the evolution of the desk by the harvard innovation labfromdesignboomonVimeo.

המידע הוא הכסף החדש

אבל העולם הזה הביא עימו גם צרות הייחודיות לו. מידע הפך להיות המטבע הקשה החדש, וככזה הוא הפך לבעל ערך עבור עבריינים מסוגים שונים, חלקם בעלי צווארון שחור, וחלקם בכלל לובשים טי שירטים ולא נראים עבריינים כלל.

הפרטיות שלנו הופרה ונהרסה, ודור שלם מנהל את חייו רק בעולם הסייבר כשהוא מפקיר מרצון את פרטיותו לגנבי מידע אישי שסוחרים בו, או כאלה שגונבים אותו ברשותנו, כמו מארק צוקרברג ופייסבוק. סקנדלים כמוקיימברידג' אנליטיקהוהשימוש במידע הזה כדי להטות בחירות דמוקרטיות ולהשפיע על תוצאותיהן, גם הם באו לעולם, וחשוב שכאזרחי העולם הדיגיטלי נהיה מודעים להשפעותיו וסכנותיו.

ולא רק גורלן של אומות מוטל על הכף. גם קשרים אישיים, והתעצמותה של בדידות, דווקא בעידן שאמור להיות עידן מחבר יותר מאי פעם. אנשים אולי מעדיפים את חברתם של מסכים או אדם שנמצא מעברו השני של הצ'אט בווטסאפ מאשר האנשים שלצידם, או לפחות מחלקים את הקשב שלהם בין הנוכח ובין המרוחק. ועלייתה של המציאות המדומה והרבודה רק תהפוך את התקשורת האנושית לסבוכה יותר.

אבל לא הכל שלילי בעולם הדיגיטלי החדש והאמיץ שיצרנו לעצמנו.מכוניות אוטונומיותיטלו מאיתנו את ההגה ובתקווה שתאונות דרכים יהפכו תוך עשורים בודדים לנחלת העבר, תקשורת וחיבורים בכל מקום יאפשרו יותר עבודה מרחוק, פחות טיסות ופחות זיהום לסביבה, יבטלו הבדלים ופערים בין מרכז ופריפריה ומיקום פיזי בעולם ווירטואלי יהפוך לזניח. ואילו אנחנו בני האנוש, אולי לא נפגוש יותר פנים אל פנים בחברינו למשרד או לארגון, אבל שיחות בפינת הקפה של מרחב העבודה השיתופי השכונתי יתפסו את מקומן. כי בכל עולם, הצורך האנושי הבסיסי בדיאלוג, לא נעלם. הוא רק ישנה את פניו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר