"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי טיקטוק בצבא – בפקודה

הצי האמריקני הנחה את חייליו שלא להשתמש באפליקציה הפופולרית בגלל חשש לדליפת מידע • הסיבה - בעלות סינית

,עודכן
טיקטוק. אוספת על משתמשים כמויות עצומות של מידע רגיש, צילום: רויטרס

עוצרים את המוזיקה:הצי האמריקני הורה לחייליו להסיר אתאפליקציית טיקטוקמהטלפונים החכמים שסופקו להם מידי הצי, מחשש לסיכון לדליפת מידע. פקודת הצי, שפורסמה בדפי פייסבוק של משרתים בצי, הבהירה כי מי שלא יסיר את האפליקציה ינותק מהרשתות הפנימיות של הצי.

בהודעת הצי על הסיכון שמהווה טיקטוק נכתב כי הצי "מזהה סיכון אפשרי בשימוש בטיקטוק וקורא לאנשיו לנקוט בפעולות הנדרשות כדי לשמור על המידע שברשותם". אמנם בהודעת הצי לא פורט הסיכון האפשרי מהאפליקציה, אך החברה שבבעלות טיקטוק,בייג'ינג ביטדאנס הסיניתנחשבת למקורבת לממשל הסיני – יריב עיקרי של ארצות הברית שביצע בעבר תקיפות סייבר נגד המדינה.

דובר הצי האמריקני הבהיר כי למשרתים בצי מותר להתקין אפליקציות אזרחיות במכשירים הסלולרים שלהם, גם אפליקציות של רשתות חברתיות, אך אם אפליקציה מסויימת מוגדרת כסיכון ביטחוני, הצי דורש מהמשרתים בו להסירה.

בתחילת החודש אישר ה-FBI כי אפליקציה פופולרית נוספת, FaceApp,מהווה סכנת ריגול. האפליקציה, ש"מזקינה" את המצולמים בה פותחה ברוסיה ועל פי סוכנות הביון הפדרלית דבר זה, יחד עם ההרשאות הנרחבות שביקשה האפליקציה ממשתמשיה הובילו את הארגון לסמן אותה כאפליקציה מסוכנת.

במכתב ששלח ה-FBI לסנאט בנוגע לאפליקציה הרוסית נאמר כי "כל אפליקציה או מוצר דומה שפותח ברוסיה, ובכלל זאת פייסאפ מציבים איום עם משמעויות של ביון נגדי".

לטענת ה-FBI רשויות המודיעין הרוסיות בעלות "יכולות ניצול סייבר רחבות", שכוללות גם פעילות מתקדמת של השרתים ברוסיה מול ספקי אינטרנט ברחבי העולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר