"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זהירות: האקרים מנצלים את מותו של קובי בראינט למתקפות
תחושת האבל שרבים חשו לאור מותו הטראגי של אגדת הכדורסל, הביאה האקרים לנצל את הרגש לתועלתם • כך תוכלו לזהות מתקפה
מנצלים את מותו של אגדת הכדורסל. בריאנט // צילום: AP

זהירות: האקרים מנצלים את מותו של קובי בראינט למתקפות

תחושת האבל שרבים חשו לאור מותו הטראגי של אגדת הכדורסל, הביאה האקרים לנצל את הרגש לתועלתם • כך תוכלו לזהות מתקפה

אסף גולן
, עודכן

מותו הטראגי של שחקן הכדורסל האגדי קובי בראינט, גרר לא רק הבעות אבל רבות ברחבי העולם אלא גם פעילות של פושעי סייבר שניצלו את האבל כדי לחדור למחשבים של קורבנות תמימים.



השיטה אותה גילו חוקרים במיקרוסופט היא פשוטה: ההאקרים הדביקו את התמונות של השחקן, בעיקר אלו הפופולריות ביותר, בקוד נסתר, שאפשר להם לבצע ברקע כרייה של מטבעות קריפטוגרפים כמו ביטקוין באמצעות כוח החישוב של המחשב אליו הורדה התמונה.



כריית מטבעות וירטואליים כמו ביטקוין ואחרים מצריכה יכולת חישובית חזקה, וכוח עיבוד רב, ולכן יש צורך בהפעלת מחשבים רבים כ-"עבדים", כשבעליהם לא יודעים על כך דבר.



השיטה שנקראת Cryptojacking, הפכה לפופולרית מאד בקרב האקרים כשיטה להרוויח כסף כיון שכיום המודעות לפשיעת רשת גברה ואנשים רבים מגנים היטב על החשבונות והסיסמאות שלהם. לאור זאת ההאקרים פונים יותר ויותר לכריית מטבעות ווירטואליים כדרך מרכזית לעשיית רווחים מהירים ברשת. הקבצים הזדוניים שמאפשרים את הכרייה מוצמדים לקבצים לגיטימיים ומוכרים או לאתרים בעלי כניסות רבות ברשת ולכן גולשים רבים נופלים לידי הפושעים כך.



חברת הסייבר Sonicwall, זיהתה במחצית הראשונה של 2019 כ-50 מיליון סוגים של התקפות רשת כאלו על מחשבים הגולשים וזאת בדרכים של הנדסה חברתית או הונאות מקוונות אחרות כמו ההדבקה של התמונות של קובי בראינט.

אחת השיטות המהירות לגילוי של פעילות כזו היא בחינת הפעילות של המעבד במחשב. קפיצה גדולה בפעילות, שאינה מוסברת על ידי התוכנות שבעל המחשב מפעיל (כמו משחק מחשב כבד או תוכנה דורשת ביצועים אחרת) תעיד על אפשרות של חדירה כזו.



מקור:

The Independent

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...