"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם עוצמת התסמינים בקורונה קשורה לגנטיקה שלנו?
מאמץ בין לאומי: מדוע חלק מהאנשים עמידים יותר לווירוס הקורונה? • המטרה: למצוא תרופה לנגיף שהורג עשרות אלפים ברחבי העולם
צוות של מד"א // צילום: אורן בן חקון

האם עוצמת התסמינים בקורונה קשורה לגנטיקה שלנו?

מאמץ בין לאומי: מדוע חלק מהאנשים עמידים יותר לווירוס הקורונה? • המטרה: למצוא תרופה לנגיף שהורג עשרות אלפים ברחבי העולם

אסף גולן
, עודכן

מגפת הקורונה שמתפשטת בעולם פוגעת בחלק מהאנשים בצורה קשה, גם אם אין להם מחלות רקע ומדובר בצעירים, ואילו אנשים אחרים לא עשויים לראות תסמינים כלל,כך מדווח אתר המחקר הנחשב Science.

המציאות הזו אופיינית לכל המקומות בעולם בהם ישנה הדבקה המונית, והיא מעלה את השאלה האם יש הבדל גנטי בין אנשים שנפגעים יותר מהווירוס לאלו שכמעט לא נפגעים ממנו. התשובה לשאלה הזו קריטית ותאפשר לפתח תרופות גם לחולים קשים על בסיס השינוי הגנטי אם הוא קיים, כך שחולים קשים יטופלו בתרופות המבוססות על השינוי הגנטי שמונע הדבקה.

החשוד המרכזי בתחום הזה הוא האנזים ACE2, שדרכו הווירוס חודר לתאים קריטיים בגוף בין השאר במערכת הנשימה, דבר הפוגע קשות בחולים אלו. מסע בין לאומי למציאת מטוציות או שינויים באנזים, מצוי כעת במחקר נמרץ של מספר מכונים מרכזיים בעולם שבוחנים נתונים ממאגרים שסקרו מאות אלפי חולי קורונה.

אחד המוסדות הוא מכון מחקר באוניברסיטת הרווארד. מרכז מחקרי נוסף שעוסק בזה הוא המכון לרפואה מולקולרית באוניברסיטת הלנסיקי שבפינלנד. שני המכונים סוקרים כעת את כל מאגרים הנתונים שנאספו על המחלה ומפיצים שאלונים לחולים שנרפאו מתוך מטרה לזהות רמז להבדל בין הקבוצות השונות.

רופאים בבית חולי באיטליה // צילום: EPA
רופאים בבית חולי באיטליה // צילום: EPA

מי שמאוד אופטימי ביחס למחקר הוא החוקר הנודע פרופסור פיליפ מרפי מהמכון הבריטי הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות שמצא בזמנו מוטציה בחלבון האנושי CCR5, שהפכה את הנושאים אותה לעמידים מאוד אל מול נגיף האיידס. לדבריו "לא תהיה הפתעה גדולה עם הפער בין סוגי החולים אכן קשור להבדלים ב-ACE2, זה החשוד המרכזי כרגע".

גם באחד ממוקדי ההתפרצות הקשים ביותר באיטליה, החלה החוקרת אלכסנדרה רניירי, מאוניברסיטת סיינה, במחקר דומה כשהיא פונה ל-11 בתי חולים בבקשה לנתונים על אלו שחלו בדלקת ריאות קשה בווירוס הקורונה. "לדעתי זה ברור שאלו שחלו בדלקת ריאות קשה שונים מהאחרים מבחינה גנטית. לי זה ממש ברור" היא אומרת.

בינתיים גם באוניברסיטת רוקפלר, בניו יורק, החלו לאסוף דגימות מחולים מתחת גיל 50 שחלו בצורה קשה במחלה ללא שום בעיות רקע. מי שמוביל את המחקר באוניברסיטה הואפרופ' ג'ין-לורן קזנובה,מומחה לגנטיקה שעוסקת בגנים נדירים. שאומר "אנו מתמקדים רק באנשים בריאים לגמרי מתחת גיל 50 שחלו קשות כי ברור שיש בהם שינוי גנטי שגרם להתפרצות הקשה של המחלה".

בינתיים באוניברסיטת סטנפורד חוקרים גם את הטענה של חוקרים סינים כי אנשים בעלי סוג דם O עמידים יותר למחלה. "אנו מנסים לתקף את הממצאים האלו של החוקרים הסינים" אומר הגנטיקאי מנואל ריברס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...