שוגר הננו-לוויין הישראלי-איטלקי

סוף סוף זה קרה: ישראל שיגרה הלילה (חמישי) לחלל את הלווין הזעיר DIDO III של חברת ספייס פארמה. השיגור בוצע מבסיס שיגורי החלל האירופי בקורו שבגינאה הצרפתית, על גבי משגר מסוג וגה. מדובר בפרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית.

השיגור נדחה מספר פעמיים בחודשים האחרונים בשל תנאי מזג האוויר ששיבשו את התוכנית. הלוויין, בגודל של קרטון חלב, מכיל מעבדה זעירה שיוצרה על ידי חברת ספייס פאמרה, ויערוך ארבעה ניסויים בתחומי הרפואה, הביולוגיה והכימיה שיספקו מידע חדש ופורץ דרך על מחלות ומניעתן – מידע שאינו מתקבל בתנאי הכבידה הקיימים על כדור הארץ.

המעבדה הממוזערת, שניתן יהיה לשלוט על הטמפרטורה שלה בחלל, מופעלת באופן אוטונומי. עד היום ניסויים בתנאי חוסר כבידה מבוצעים רק בתחנת החלל הבינלאומית ומופעלים על ידי אסטרונאוטים. הפיתוח של ספייס פארמה, אשר נתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, מאפשר למעשה לכל מדען לערוך את הניסוי בצורה עצמאית, נגישה, בטוחה ובשליטה מלאה מרחוק, בזמן שהחוקר נמצא במעבדה באוניברסיטה או בבית החולים.

המוסדות הישראליים שמשתתפים בניסויים: הטכניון עם 2 ניסויים, האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי שיבא. אירוע השיגור חגיגי, שהתקיים במרכז לחדשות דיגיטלית בבית החולים שיבא תל השומר, נערך בהשתתפות שר המדע והטכנולוגיה, שגריר איטליה בישראל, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, מנכ"ל חברת ספייס פארמה, החוקרים הישראלים העורכים את הניסויים ובכירים מתעשיית החלל והרפואה בישראל.

המחקרים

פרופ' ג'וזפה פליני מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בולוניה ופרופ' בועז פוקרוי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יחקרו יעילות של חומרים אנטי-מיקרוביאליים בתנאי חוסר כבידה. במהלך הניסוי יערך מעקב אחר פירוק של בקטריות על ידי אנזים. מחקר זה הינו חלק ממאמץ למניעת זיהומים בבתי חולים וזיהומים הנישאים על גבי משטחים שונים.

פרופ' אלסנדרה די-מאזי מאוניברסיטת רומא-טרה ופרופ' דניאל קורניצר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון יבצעו ניסוי על אלבומין שהוא חלבון חשוב הנמצא בדם ומעביר מולקולות שונות וחשובות כגון חומצות שומן, הורמונים, תרופות ועוד. ניסוי יבדוק כיצד תרופות נספגות על ידי אלבומין, אחד החלבונים העיקריים בדם, בתנאי חוסר כבידה.

פרופ' אלסנדרו דסידרי מהפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת טור-ורגטה -רומא ופרופ' איתמר וילנר מהאוניברסיטה העברית יבדקו את תופעת ה"קיפול" של מולקולות DNA. תופעה זו, הקשורה במנגנון חלוקת תאים והגנה על המטען הגנטי מנזקים, עשויה לסייע בחקר תהליכי הזדקנות וכן במניעת תהליכים סרטניים.

פרופ' רפאלו זרילי מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת פדריקו II בנאפולי ופרופ' אוהד גל-מור מהמרכז הרפואי "שיבא" תל השומר יחקרו כיצד חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה כשהן בתנאי חוסר כבידה ובסביבה הקיצונית של החלל. קוניוגציה הוא תהליך של העברת חומר גנטי מחיידק לחיידק ויכול להוביל לרכישת עמידות לאנטיביוטיקה. ניסוי זה עשוי לאפשר פיתוח תרופות וגישות חדשות למניעת רכישת עמידות לאנטיביוטיות ע"י חיידקים.