"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סמנו אהבתי: הצעת חוק - סוף לצנזורה השרירותית של הרשתות

לפי ההצעה של ח"כ הלוי, הרשתות יצטרכו לבחור בין התערבות אחידה ושקופה בתכנים לבין אי התערבות בכלל • "לא נאפשר להן לתפוס את החבל בשני קצותיו"

,עודכן
לוגואים של רשתות חברתיות במסך של טלפון נייד, צילום: איי.אף.פי

הצעת חוק חדשה ומהפכנית, שהוגשה לאחרונה על ידי ח"כ עמית הלוי (הליכוד) ומתפרסמת כאן לראשונה, מבקשת לשים סוף לצנזורה השרירותית מצד פייסבוק, טוויטר ורשתות נוספות ולהשית עליהן אחריות פלילית ותשלום פיצויים אם יפרו את החוק.

הצעת החוק כוללת איסור שלילת האפשרות לפרסם בתשלום תוכן מצד אנשים פרטיים, עמותות או חברות פרטיות. על פי ההצעה, תביעות נגד רשת חברתית מקוונת יוכלו להיות מוגשות בכל בית משפט בישראל.

ההצעה מאפשרת לרשתות החברתיות לבחור: ליהנות מהסמכות להתערב בתכנים, אך גם לשאת באחריות להם מבחינה חוקית - או לוותר על שתיהן, כולל על היכולת להסיר תכנים באופן עצמאי.

החוק מבדיל בין שני סוגים של רשתות חברתיות: "רשת חברתית פטורה" - שאינה מסירה, מוחקת או מסתירה את התכנים המתפרסמים בה כלל, למעט תכנים שבית המשפט בארץ או ערכאה שיפוטית בחו"ל חייבו אותה לעשות כן. האיסור כולל, לפי אותה הצעה, גם הסתרת תוכן מסוים ממשתמש מסוים לפי בקשתו.

אדם מצלם את הלוגו של חברת אינסטגרם, ביוני // צילום: איי.פי.
אדם מצלם את הלוגו של חברת אינסטגרם, ביוני // צילום: איי.פי.

מפעילי "רשת חברתית מוגבלת" יחויבו בפרסום מפורט של מדיניות ההסרה, המחיקה או הסתרת התכנים - בניגוד למצב כיום של נימוקים מעורפלים על בסיס "כללי קהילה", דוגמת "פרסום דברי שטנה", ללא שקיפות בנוגע לקריטריונים המדויקים המבססים קביעה זו.

מפעיל הרשת יחזיק בתיבת פניות בדואר אלקטרוני עם מענה בשפה העברית לצורך פניות וערעורים, ויחויב במתן מענה בתוך 48 שעות מרגע הפנייה. אם לא יינתן מענה "מנומק", תהיה הרשת חשופה לתביעת פיצויים בסכום של עד 25 אלף שקלים ללא הוכחת נזק. יודגש כי לא כל "נימוק" של הרשת החברתית לצנזורת תוכן יוכל להתקבל אוטומטית, מאחר שהרשת תצטרך להוכיח כי לא נקטה אפליה.

הצעת החוק מבקשת לחייב את הרשתות להסיר פרסומים "אסורים" - קריאות לרצח, פדופיליה, אמירות גזעניות וכדומה - 24 שעות מהרגע שנודע להן על כך, ולא, יישאו באחריות פלילית. פרסום יחשב כ"אסור" רק מכוח הוראות הדין ולא מ"כללי הקהילה" של הרשת.

תוכנית טראמפ

לדברי ח"כ עמית הלוי: "הצעת החוק שהגשתי לא תאפשר לענקיות הטכנולוגיה להמשיך לתפוס את החבל בשני קצותיו - פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טיקטוק ואחרות יצטרכו להחליט אם האחריות לפרסומים היא על המשתמשים בלבד והן לא מפעילות מנגנוני צנזורה וחסימת חשבונות, או שהן מתערבות בתוכן ואז הן מחויבות לזמינות ולכללים שקופים, בהתערבות שלהן ובערעור על ההחלטות, וכמובן חשופות לתביעה של המשתמשים".

הלוי הוסיף כי "הנשיא טראמפ חתם לאחרונה על צו נשיאותי בדיוק ברוח זו והוא מחכה לאישור הסנאט, אני מקווה ש'תוכנית טראמפ' הזו תאושר בכנסת, בהסכמה מקיר לקיר, עוד לפני הסנאט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר