האתגר של ד': מאבק באיראן בעידן ממשל ביידן

טוב עשהראש הממשלה כאשר גדע מוקדם את המרוץ לראשות המוסד, והכריז כבר עתה על כוונתו למנות לתפקיד את ד', סגן ראש המוסד המכהן.

בשבועות האחרונים רחשו בארגון שמועות, ולפיהן בכוונת נתניהו למנות לתפקיד אדם מבחוץ. הדבר עורר תרעומת רבה במוסד, משום שהוא היה נתפס כהבעת אי־אמון בבכיריו, וביכולתו של הארגון להצמיח מפקדים מתוכו. כעת הרחש־בחש הזה פסק, ועימו גם המאבקים עלירושתו של יוסי כהן, שעתיד לסיים את תפקידו ולפרוש ביוני, בתום חמש וחצי שנות כהונה.

כמה מילים על מי שיוביל את ארגון הביון הישראלי: ד' באמצע שנות ה־50 לחייו, נשוי, אב לארבעה ומתגורר בשרון. הוא שירת בסיירת מטכ"ל, ולפני שהתגייס למוסד עבד בתחום ההשקעות והפיננסים ואף מחזיק בתואר שני במימון. הוא דובר אנגלית וקצת ספרדית, זכר לטיול התרמילאים שעשה בדרום אמריקה לאחר הצבא.

ד' התגייס לקורס מפעילי סוכנים במוסד, ועשה את כל המסלול כקצין איסוף - עד לראשות האגף להפעלת סוכנים (צומת), עם תחנות בדרך בשני אגפים מבצעיים נוספים. הוא עבד תחת ראש המוסד הנוכחי כהן, ובהמשך הקריירה שימש גם ראש אגף באחת ממדינות היבשת.

לאחר שפיקד על האגף שבו גדל הוא מונה לסגנו השני של כהן, והתמודד על ראשות הארגון מול מי שקדם לו בתפקיד הסגן, א', שגם הוא גדל ב"צומת".

ד' הוא מה שמכונה "מינוי טבעי" לתפקיד. הוא מנוסה מאוד בעולם המבצעי, מכיר את הארגון לעומקו ומקובל על אנשיו. מכריו מתארים אותו כ"קר רוח, אמיץ ומחושב", תכונות שגורמות לחלק מהאנשים לתפוס אותו כמנותק או מרוחק. הוא שונה באופיו מכהן, וסביר שגם ינהל את הארגון באופן שונה - בוודאי בראשית כהונתו - עם פחות בולטות ציבורית ותקשורתית.

אמנם עוד מוקדם לסכם את הקדנציה של כהן, אבל אם לא יקרה משהו דרמטי יירש ד' מכהן ארגון במצב מצוין: פעיל מאוד מבצעית ומדינית.

המוסד היה שחקן המפתח בהסכמים שנחתמו עם האמירויות ועם בחריין, ושותף להסכמים באפריקה, והוא מוביל את המגעים עם שלל מדינות נוספות - ובראשן סעודיה, שעל אדמתה נפגשו כהן וראש הממשלה נתניהו לפני כשבועיים עם יורש העצר בן סלמאן.

גולת הכותרת של הקדנציה של כהן היא ללא ספק המאבק באיראן. למוסד תחתיו היו שורת הישגים מרשימים: מגניבת ארכיון הגרעין, ועד לחיסול פרויקטור הגרעין פחריזאדה והפיצוץ במפעל הצנטריפוגות בנתנז שמיוחסים לארגון, ושלל פעולות נוספות באיראן ובמדינות האזור. כהן הוביל קו רדיקלי מאוד כלפי איראן, שתמך במקסימום לחץ עליה - כלכלי, מדיני וצבאי.

ד', שכיהן כסגנו, היה שותף לחלק משמעותי מהפעילות הזאת, והוא יידרש להמשיך אותה בתנאים שעל פניו עשויים להיות נוחים פחות: עם ממשל אמריקני ידידותי פחות שכבר הצהיר כי בכוונתו לשוב להסכם הגרעין, ועם עולם שיהיה עסוק בפוסט־קורונה ובשיקום כלכלי, וספק עד כמה יהיה קשוב לבעיות המזרח התיכון.

משימתו של ד' תהיה לשמור את איראן במרחק בטוח מהפצצה, ולצמצם ככל האפשר את פעילות הטרור שלה בסוריה, לבנון ועזה, ואת ניסיונות ההשפעה שלה במדינות נוספות.

אחרי שמינויו של ד' יאושר בוועדה למינויים בכירים במשק, הוא יובא לאישור הממשלה. אין ספק שהוא יאושר פה אחד - ובצדק: לא רק משום יכולותיו והתאמתו של האיש לתפקיד, אלא כי כך ראוי שימונו ראשי הארגונים הביטחוניים בישראל - בהסכמה.

בהיבט הזה, חבל שראש הממשלה נתניהו לא הצליח להתעלות מעל היריבות הפוליטית עם בני גנץ, ונמנע מלעדכן אותו מראש על המינוי, כמתחייב מההסכם הקואליציוני ביניהם ומהנוהג שהשתרש במשך עשורים רבים.

למוסד ולעובדיו מגיע יותר מזה, וראוי היה להותירם מחוץ למדמנה הפוליטית ערב בחירות.