חוקרים מודאגים: האם עלילת הסרט "היום שאחרי מחר" תהפוך למציאות?

זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי הצפוני, שהוא אחד מהזרמים הימיים המשמעותיים על פני כדור הארץ, האט את קצב זרימתו בכ-15 אחוזים מאז שנת 1950 בעקבות התגברות המסותם של הקרחונים בגרינלנד ואפקט החממה – כך פרסמו חוקרים מהאוניברסיטאות פוטסדאם בגרמניה, מיינות' באירלנד וקולג' בבריטניה.

זרם הגולף מוביל מים חמים מאזור מפרץ מקסיקו צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, לעבר צפון אירופה וגרינלנד, שם המים מתקררים ושוקעים אל קרקעית האוקיינוס – ואף גורמים גם למזג אוויר "נעים" יותר בחודשי החורף הקפואים, בניגוד לקנדה וסיביר.

על פי המחקר, הזרם עלול להיחלש עד סוף המאה ברמה של 34-45 אחוזים – עד כדי יצירת כאוס בתהליך. כעת, חוששים החוקרים כי עצירה של מערכת הזרמים העולמית תוביל לשינויי טמפרטורה קיצוניים בכל רחבי הגלובוס. אמנם לא מדובר בקפיאה ותרחיש קיצוני כמו בסרט "היום שאחרי מחר", אך עדיין מדובר בתהליך שישפיע על האנושות לקראת שנת 2100.

מצב כזה שבו זרמי הים נעצרים, בהם זרם הגולף, ייצור תהליך שבו החורפים בצפון אירופה ואמריקה יהיו קשים יותר ואילו מרכז כדור הארץ סביב קו המשווה יישאר יותר חם ויחווה תקופות חום קשות. כדי להסביר את התופעה צריך לציין שכדור הארץ סופג חום רב יותר במרכזו סביב קו המשווה, ופחות חום בצדדים שלו בקצוות של כדור הארץ סביב אוקיינוס הקרח הצפוני וסביב יבשת אנטרקטיקה.

מערכת זו, ששמה הרשמי הוא Atlantic Meridional Overturning Circulation (או בקיצור AMOC), נחשבת לבעלת ההשפעה המשמעותית ביותר על האקלים של חצי הכדור הצפוני. אולם בגלל אפקט החממה, שמחמם גם את הים בחלקים הקרים של כדור הארץ, עלול להיווצר מצב שבו ישנה הפרעה של הזרמים וכך יתחולל מצב של שינוי אקלימי שיחולל התקררות וגם לעלייה של חצי מטר בגובה המים ולהצפות באזורים המזרחיים של חופי ארה"ב.

כך למשל, החוקרים מציינים כי "קשה למדוד באופן ישיר את הפרמטרים של היחלשות זרמי הים, זאת משום שאין נתונים מתועדים אחורה בזמן. אבל בחינה מקיפה של עדויות מאז שנת 1600 מראה כי הזרם כעת הוא הכי חלש מזה לפחות 1000 שנה".

אחד ממחברי המחקר, החוקר סטפן רחמסטורף, מאוניברסיטת האקלים בפוטסדאם, אמר בראיון לוושינגטון פוסט כי "מאז שנת 2015 אנו מזהים בועת מים קרים באזור גרינלנד וזה ביטוי לכך שלא מספיק מים חמים מגיעים לאזור. זו עוד עדות לתהליך של היחלשות תחלופת הזרמים בים".

חשוב לציין כי שלל מחקרים מעידים על התופעה, ולמשל עבודה נפרדת שנערכה במחלקה למדעי הגיאולוגיה של אוניברסיטת אריזונה, מצאה כי עליית מפלס הים בין ניופאונלנד לניו יורק קשורה להיחלשות זרם הגולף וזרמי האוקיינוסים ב-30 אחוזזים. צוות מחקר נוסף טען בהקשר לכך כי גם ההקטנה בצמיחת קרח באוקיינוס הקרח הצפוני קשורה להיחלשות.