התקיפה הדיגיטלית של תחנות הדלק באיראן, שגרמה לשיבוש מערכות המחשוב ביותר מ-4,000 תחנות ברחבי המדינה ולתורי ענק בכל רחבי הרפובליקה האיסלאמית, הגיעה כמה ימים לאחר מתקפת הסייבר שעבר בית החולים הלל יפה בחדרה - מעלה כמה סימני שאלה חשובים, מלבד סימן השאלה הגדול לגבי זהות התוקפים.
מה המטרה בתקיפה אזרחית מהסוג הזה?
חשוב להבין שמדובר בתקיפה שאינה פוגעת פיזית בבני אדם או במתקנים, אלא רק משבשת את מערכות המחשוב בתחנות הדלק, כך שאלה לא יוכלו לספק את השירות שלמטרתו הן שם. הדבר מעלה את הסבירות שמדובר במתקפה שמטרתה היא בעיקר השפעה פסיכולוגית על האזרחים באיראן, כדי ליצור מצב של אנטגוניזם כלפי השלטון.
מומחה הסייבר גיא מזרחי אמר ל"ישראל היום" כי התקיפה המדוברת הייתה מאורגנת ומסודרת, כך שרק ארגון ביון גדול שמאחוריו עומדת מדינה - יכול היה לבצע אותו. הספקולציה שנשארה פתוחה בהקשר לתקיפה הזו היא האם מדובר במתקפה שתוכננה מראש או בניצול הזדמנות נקודתית שאפשרה חדירה למערכות המחשוב המדוברות.
לגבי סוג התקיפה, מזרחי אמר שתקיפה מהסוג הזה אינה מיועדת למטרות מודיעין, כאשר לדבריו ייתכן והיה עדיף למדינה התוקפת (שכבר הצליחה להיכנס למערכות המחשוב של תחנות הדלק) לצבור מודיעין לגבי גורמים חשובים שמתדלקים בתחנה מסוימת, ודרכם להגיע לתוצאות מודיעיניות בעלות ערך גבוה יותר, כמו אנשי מפתח בגרעין האיראני או בפוליטיקה האיראנית.
עידו נאור, מייסד חברת Security Joe's, אשר מתמקדת בתגובה לאירועי סייבר, התריע כבר לפני שנים על הסכנה שבפריצה למערכות המחשוב של תחנות דלק, כשאיתר פרצות רבות בחברות הדלק בישראל: "תוכנת הניהול שהותקנה בתחנות דלק רבות בעולם לפני שנים, חוברה לאינטרנט בכמה מאות מקרים. סביר להניח שזה קרה בטעות ושיש גם תחנות בישראל שחוברו לאותה רשת. גילינו שלמעשה אין פיקוח על הממשק, שמשפיע על כל המערכות בתחנת הדלק - מהמיכל הגדול שמאחסן את מלאי הדלקים ועד למחשבים בחנות הנוחות ובמשאבות המילוי".
נאור הסביר כי אדם שפרץ למערכות כאלו יוכל לשנות את מחירי הדלק בקלילות, אבל כשמדובר בארגון גדול עם משאבים גדולים - הנזק יכול להיות חמור הרבה יותר.
"אפשר לנצל את השליטה בתחנה לביצוע פעולות טרור, ובמקרים מסוימים אפילו לפוצץ תחנות שנמצאות במיקומים אסטרטגיים, כמו בבסיסים צבאיים או במרכזי ערים". הוסיף נאור.
ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, אמר: "המתקפה בוצעה על תחנות הדלק של איראן ויש פגיעה שמשביתה את המשאבות, וכרגע אזרחים לא יכולים לתדלק. האירוע מאוד מזכיר את מתקפת הסייבר שהשביתה את הרכבות באיראן לפני מספר חודשים. גם כאן הוצגו במסכים של תחנות הדלק שאלה עוקצנית למשטר ('איפה הדלק שלכם?'), זאת ברמיזה למשלוחי הדלק שאיראן מספקת בימים אלו ללבנון, עם הפניה למספר הטלפון של הלשכה של המנהיג העליון, עלי חמינאי".
"זה אירוע מעניין, שכן לא לכל אחד יש את היכולות לבצע מתקפה כזו, אך עם זאת קשה להצביע על כיוון אחד", הוסיף. "לאיראן יש הרבה אויבים שהם אינם רק מדינות, בהן קבוצות אופוזיציה שמתנגדות למשטר. צריך לזכור שארה"ב פרסמה הבוקר שהיא רואה בטהרן כחשודה העיקרית באירוע שבו הותקף בסיס אמריקני בסוריה, ולא מן הנמנע שייתכן כי היא מנסה לשלוח לאיראן מסר".
ארז תדהר, ראש האגף לניהול אירועי סייבר במערך הסייבר הלאומי, אמר ל"ישראל היום": "תחום האנרגיה הפך בשנים האחרונות ליעד אטרקטיבי למתקפות סייבר בעולם כולו. ראינו מה קרה בארה"ב עם מתקפת הסייבר הגדולה על החברה שמובילה נפט לחצי מהחוף המזרחי. שם המתקפה הייתה למטרות כלכליות, והתוקפים ביקשו סכום כסף גבוה תמורת שחרור המערכות. גופים בישראל צריכים להיות ערוכים תמיד למצבים כאלו, לא משנה מי התוקף. המערך ומשרד האנרגיה עובדים מול מגזר האנרגיה, וחלק מהגופים בו מוגדרים כתשתית מדינה קריטית, כך שדרישות האבטחה מהם גבוהות מאוד. בנוסף, הקמנו חמ"ל לאומי לנושא שמנטר באופן תמידי את האיומים בתחום, וזה פועל לצד חמ"לים בתחומים נוספים, שמייצרים ביחד תמונת מצב מדינתית".
שי קידר, מנהל פעילות אבטחת המידע במערכות טכנולוגיית תפעול ב-2BSecure, זרוע אבטחת המידע והסייבר של מטריקס, אמר ל"ישראל היום": "תקיפת סייבר על מתקני הולכת דלק, כפי שראינו באיראן, מעלה את החשש ומגבירה את הפוטנציאל לתקיפות על חברות ההולכה בארץ ובעולם בכלל, כאשר המיקוד הינו על חברות הולכת גז, הספקת חשמל לעמדות טעינה והספקת מים בפרט. בהתאם, גם אצלנו צפינו בעבר בניסיון לניצול פערים ותקיפת סייבר על חברות המים בישראל במטרה לשבש את העברת המים לצרכנים ועסקים".
קידר הוסיף: "המגמה מצביעה על זירת סייבר אשר משפיעה תדמיתית ועסקית על חברות ההולכה, ובמקרים בהם מדובר בתשתיות לאומית, הזירה הזו עלולה לייצר השפעות גם ברמה המדינית. מניתוח האירוע נראה כי ככל הנראה שדרך הפעולה של המתקפה הזו שילבה ניצול של חולשות בשרשרת האספקה וניצול פערי הגנה על מערכות השאיבה וניהול הדלק, עד לנקודות הקצה. התוקף ככל הנראה ניצל יכולות והרשאות של איש תחזוקה או ביצע העברת עדכון או קובץ לאחת המערכות החשופות לפגיעות סייבר, ומשם שינע והטמין נוזקה בבקר או במחשב של משאבות הלחץ והברזים אשר אחראים על מעברי הדלק".
לדבריו, חברות ההולכה בארץ מונחות על ידי משרד התשתיות, האנרגיה ומים אשר מלווה אותן ביישום מערך ההגנה ובפיקוח בקרות שוטפות - פעילות אשר מעלה את חוסן חברות ההולכה והאנרגיה ומייצרת מודעות לנושא תקיפות סייבר.
"עם זאת, עדיין קיימים פערים בתפיסת ההגנה בכל הקשור לבחינת שרשרת האספקה מהיבטי תפעול וסייבר במערכות הבקרה של טכנולוגיית התפעול (OT), וכן ישנו חוסר ביכולת לספק מענה ותגובה בהינתן אירוע או חשד לאירוע, כך שלא מן הנמנע שאירועים כאלו עלולים להתרחש גם בגזרה המקומית שלנו, ולכך יש להיערך מראש עם ההגנות הטובות ביותר", אמר.
בעבר האשימה איראן את ישראל בביצוע מתקפת סייבר על מתקני הנמל שלה בעיר באנדר עבאס שבדרום המדינה, שהושבת למשך שלושה ימים. מקורות זרים טענו כי התקיפה הייתה תגובה לנסיון איראני לחבל במערכת המים בישראל.
סוכנות הידיעות האיראנית טאסנים דיווחה כי בעלי תחנות הדלק מצאו דרך לעקוף את המשבר, וחזרו להפעיל את משאבות הדלק באופן ידני. עוד דווח כי צוותים מיוחדים של משרד האנרגיה האיראני נשלחו לשטח על מנת להחזיר תחנות דלק לפעילות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו