"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פריצת דרך: מולקולות אנטיביוטיות יילחמו בחיידקים עמידים
חוקרים ב-MIT מצאו בסיוע בינה מלאכותית תרופה אנטיביוטית חדשה שמצליחה להתגבר גם על חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה שקיימת בשוק
חיידקים | צילום: ThinkstockPhotos

פריצת דרך: מולקולות אנטיביוטיות יילחמו בחיידקים עמידים

חוקרים ב-MIT מצאו בסיוע בינה מלאכותית תרופה אנטיביוטית חדשה שמצליחה להתגבר גם על חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה שקיימת בשוק

אסף גולן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוקרים במכון MIT, הצליחו לאחרונה, לזהות באמצעות אלגוריתם של תבונה מלאכותית, תרכובת אנטיביוטית חזקה מאד שמתגלה כיעילה ביותר גם כנגד חיידקים שכבר הצליחו לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.

מדובר בפריצת דרך של ממש שהתאפשרה באמצעות ההתקדמות בעולם הבינה המלאכותית שאפשרה למחשב לסקור במהירות גבוהה, כ-מאה מיליון מבנים ותרכובות כימיות של אנטיביוטיקה תוך מספר ימים. אחד מכותבי המאמר על התגלית הפרופסור ג'יימס קולינס, אומר: "רצינו לרתום את היכולות העצומות של תחום הבינה המלאכותית אל תחום חקר התרופות וזאת כדי לפתוח עידן חדש בתחום המחקר הזה ואכן גילינו מולקולה מדהימה שהיא אחת האנטיביוטיקות החזקות ביותר שהתגלו אי פעם".

מדענים במעבדה, ארכיון, צילום: GettyImages

פרופסור רגינה ברזילי מ-MIT, שחיברה יחד עם פרופ' קולינס את המאמר אומרת: "המודל הזה של למידת מכונה, בו המחשב סוקר את הידע בתחום ומגלה תרופות חדשות, הוא זול מאד. מדובר בהתקדמות שלא ניתן היה לעשות בצורה המחקר הרגילה שהצריכה השקעה ענקית והמון זמן וכסף".

הרצון למצוא תרופות חדשות של אנטיביוטיקה קיים כבר עשרות שנים וזאת מכיוון שחיידקים רבים הפכו לעמידים כלפי התרופות שקיימות. אולם מדובר במסע יקר כאשר עד כה נמצאו בדרך כלל תרופות חדשות על בסיס תרופות אנטיביוטיות שכבר קיימות בשוק ולא יוצרו ממש מולקולות חדשות. הסיבה לכך היא הקושי הרב במחקר נרחב כל כך על התכונות של כל תרופות ועל מציאת שילובים אחרים שלה שיכולים להתמודד טוב יותר עם החיידקים.

לכן היה רצון של החוקרים לקחת את הידע של מערכת מחשב עצביות כדי שאלו יבחנו את התחום, אולם לדברי פרופ' קולינס "עד לאחרונה לא היה למחשבים יכולת לחקור לעומק את המבנים האלו כדי לזהות תכונות או יכולות שיהרגו חיידקים". כאמור כעת, קיים כבר הידע ובתחילה החוקרים לימדו את המחשב להתמודד עם חיידקי אי.קולי. הם לימדו את המחשב לסרוק 2500 מולקולות שמתוכם 1700 הן תרופות מאושרות על ידי ה-FDA ו-800 הן תרופות טבעיות.

אנטיביוטיקה, צילום: GettyImages

אחרי שהמחשב למד כיצד לנתח את התרופות האלו העלו החוקרים למחשב את המידע של תרופות אנטיביוטיות שיש למכון, בהן כ-6000 תרכובות של תרופות והמחשב עיבד את כל המידע ומצא תרופה חדשה לגמרי לחיידקי אי.קולי, שלא דומה לאנטיביוטיקה קיימת כלל. התרופה החדשה נקראה הליצין, על שם הבינה המלאכותית בסרט אודיסאה בחלל, והיא התגלתה כיעילה מאד נגד חיידקים שהפכו עמידים לאנטיביוטיקות אחרות כשבמקביל היא ככל הנראה אינה מזיקה לתאים האנושיים.

למעשה - בחינה של ההליצין הראתה שבניגוד לתרופות אחרות שהחיידקים הפכו לעמידות כלפיהן כבר אחרי 3 ימים - במקרה הזה הם לא פיתחו עמידות לתרופה גם אחרי חודש שלם של חשיפה אליה. חשוב לציין כי כרגע המולקולה נבדקה על עכברים שהודבקו במחלות קשות אליהם נחשפו חיילים אמריקאים בעיראק. בבחינה הזו התרופה, שמלכתחילה נחקרה נגד מחלת הסוכרת, הראתה טיפול טוב בעכברים והיא תחקר בעתיד גם על בני אדם.

אחרי זיהוי ההליצין חשפו החוקרים את המחשב למסד הנתונים ZINC15, אוסף מקוון של כ-1.5 מיליארד תרכובות כימיות. כך תוך שלושה ימים מצא המחשב 23 מולקולות נוספות שלא מוכרות שככל הנראה אינם רעילות לבני אדם ואפקטיביות נגד חיידקים. מעבר לכך החוקרים גם מתכננים לבדוק עם התוכנה דרכים לשדרוג וטיוב של תרופות קיימות של אנטיביוטיקה וזאת לסיוע לאנושות. כלל המידע שייאסף יימסר לפיתוח של חברות ללא מטרות רווח לטובת האנושות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...