מתקפת הכופרה על בית החולים הלל יפה בחדרה, שפגעה במערכות המחשוב של המוסד ואילצה את ההנהלה לעבור למערכות חלופיות על מנת לשמור על טיפול הולם למאושפזים, חשפה בפנינו עולם חדש של איומים.
המתקפות החדשות אינן מסתפקות רק בהשגת מידע או בגרימת נזק למידע, אלא הן עלולות לפגוע במערכות מצילות חיים כמו מכשירי הנשמה, מכונות חמצן וסטורציה ומערכות נוספות, שכל פריצה אליהן היא סכנת חיים פוטנציאלית.
במתקפה דומה שאירעה בשנה האחרונה נפטרה אזרחית גרמניה שהגיעה לבית חולים בעיר דיסלדורף לצורך קבלת טיפול חירום, אך הצוות במקום לא היה יכול לקבל אותה לאחר שמערכות המחשב של בית החולים קרסו עקב מתקפת סייבר.
בארה"ב הוגשה תביעה נגד בית חולים על ידי אישה צעירה שטענה שתינוקה, שנולד במצב מצוקה, לא קיבל טיפול ראוי משום שבאותה עת מערכות המחשוב של בית החולים היו מושבתות באופן חלקי עקב מתקפת כופרה. כתוצאה מכך, מצבו של התינוק הידרדר והוא מת לאחר כמה ימים.
מתקפת כופרה, בניגוד למתקפת סייבר "רגילה", מתרחשת כאשר הצד התוקף מחפש רווח כספי ממהלך התקיפה. ברמה העקרונית לא עומדת מאחוריה איזו אידיאולוגיה, מדיניות או עמדה פוליטית שאותה מנסים התוקף והקבוצה שממנה הוא מגיע לשנות או להפסיק.
לעומת זאת, במקרה של תקיפות נגד ארגונים ישראליים כבר ראינו שהן יכולות להיות בעלות כמה מטרות במקביל. דוגמה טובה לכך היא התקיפה של מאגר הסטודנטים באוניברסיטת בר־אילן, שעבור הפסקתה נדרש כופר - אבל היא בוצעה על ידי קבוצת סייבר איראנית, לפחות על פי הערכות המומחים.
גם ישראל נחשדה בעבר בביצוע של מתקפות סייבר שכוונו, כך על פי פרסומים זרים, בעיקר כלפי איראן. ביולי הותקפה מערכת הרכבות של הרפובליקה האסלאמית במהלך שבו שובשו מסכי המידע בתחנות השונות, ובחלק מהמקרים הופיעה עליהם הודעת טקסט עם הפנייה למספר הטלפון של מנהיג איראן חמינאי. זמן קצר לאחר המתקפה הזו החלה מתקפה נוספת על עמדות העבודה במשרד התחבורה האיראני.
מומחי הסייבר בישראל ובעולם תמימי דעים לגבי העובדה שאנו עתידים לראות המשכיות במגמה של תקיפות דיגיטליות, אם כמתקפות כופרה ואם ככלי נשק בין־מעצמתי. אותם תוקפים יצברו במשך הזמן יותר ויותר אומץ ותעוזה. הוסיפו לנוסחה הזו גם את העלייה ביכולות המחשוב ואת השיפור בידע התפעולי בקרב גורמים עוינים, ותקבלו בעתיד תקיפות שיהיו מסוכנות עוד יותר.