"בתי חולים בישראל מהווים מטרה מרכזית לתקיפה"

מתקפת הכופרה על בית החולים הלל יפה בחדרה, שפגעה במערכות המחשוב של בית החולים ואילצה את ההנהלה לעבור למערכות חלופיות על מנת לשמור על טיפול הולם לחולים המאושפזים - חושפת בפנינו עולם חדש של איומים שלא מסתפקים רק בהשגת מידע או בגרימת נזק למידע, אלא מתקפות שיכולות לפגוע במערכות מצילות חיים, כמו מכשירי הנשמה, מכונות חמצן וסאטורציה, ועוד ציוד רפואי שחיי אנשים תלויים בו.

במקרים דומים שאירעו בשנה האחרונה, נפטרה אזרחית גרמניה שהגיעה לבית חולים בעיר דיסלדורף לצורך קבלת טיפול חירום ובבית החולים לא יכלו לקבל אותה לאחר שמערכות המחשב של בית החולים קרסו עקב מתקפת סייבר - דבר שהוביל בסופו של דבר למותה.

בארה"ב הוגשה תביעה נגד בית חולים על ידי אישה צעירה שטענה שתינוקה שנולד במצב מצוקה - לא קיבל טיפול ראוי משום שבאותה עת, מערכות המחשוב של בית החולים היו מושבתות באופן חלקי עקב מתקפת כופרה - מה שהוביל להדרדרות במצבו ולמותו המצער לאחר כמה ימים.

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן התייחס לנושא מתקפות הכופרה לפני כחודשיים כשאמר: "מתקפת סייבר על ארה"ב עלולה להוביל למלחמה בין מעצמות". ביידן כיוון את דבריו בעיקר לאיום הסיני והרוסי - אבל גם איראן וטורקיה "הוכיחו" את עצמן כאיומים לא פשוטים והמתקפות האחרונות בישראל, היו בין היתר ממדינות אלו.

ד"ר הראל מנשרי, ממקימי מערך הסייבר בשב"כ וראש תחום סייבר ב-HIT מכון טכנולוגי חולון אמר ל"ישראל היום": מאז 2015, בתי חולים וארגוני בריאות בישראל מהווים מטרות תקיפה מרכזיות ובשנתיים האחרונות של הקורונה חלה עלייה נוספת בניסיונות אלו. במקרה הנוכחי לא ידועה עדיין זהות התוקף אבל ארגוני בריאות מותקפים גם על ידי גורמים פליליים למטרות כופר וגם על ידי גורמים מדינתיים שמעוניינים להסב נזק או להוציא מידע של רשומות רפואיות.

בבית חולים יש הרבה מאוד נקודות פריצה פוטנציאליות עליהן צריכים להגן, החל ממכשור רפואי ועד רשומות רפואיות. בנוסף במערכות האלו משתמשים אנשים רבים ומשתמשי המערכות לא תמיד יודעים מה מותר ומה אסור. בנוסף, הבעלות בתי רחולים בישראל מחולקת בין המדינה, קופות החולים ואלו הפרטיים ולכן יש צורך ברגולציית סייבר אחידה לכולם עם הדרכות מפורטות למשתמשי המערכות כיצד להשתמש בהן בצורה בטוחה".

מתן רודיס, ראש צוות מודיעין סייבר בחברת סנטינל וואן אמר ל"ישראל היום": "מתקפת הסייבר על בית החולים הלל יפה מצטרפת לשרשרת ארוכה וגוברת של תקריות שבהם הותקפו בתי חולים ברחבי העולם. לבתי חולים תלות גבוהה במערכות מידע לצורך מעקב, תיאום ותיעוד טיפולים, ולכן פגיעה במערכות עלולה להשפיע על טיב השירות והטיפול.

מתקפות כופרה אלו מסוכנות יותר ממתקפות רגילות ואף מהוות סכנת חיים ממשית, משום שהן פוגעות בתפקוד של בית החולים, מונעות ממנו להעניק טיפול נאות ועלולות להוביל בחלק מהמקרים למוות בעקבות כך".

שי אלמוזנינו - מנהל תחום הטכנולוגיה והסייבר בחברת Labyrinth הישראלית אשר מתמחה בהגנת סייבר אמר: "זוהי התקפה ראשונה שפורסמה פומבית על בית חולים בישראל. מתקפות שונות על חברות שונות בארץ שעוסקות במתן שירותים רפואיים היו בשנים האחרונות, חלקן הגדול לא פורסם כלל אך כאן זה מקרה פרסום ראשון של התקפה מוצלחת על בית חולים.

הנזק הפוטנציאלי לאזרח ממתקפות כאלו הוא גדול מאוד, עם אובדן הפרטיות, חשיפה או מכירה של המידע הרפואי לגורמים בעלי עניין שונים, כל זה עוד לפני הסכנה הכרוכה בפריצה למערכות רפואיות שעליהן נדרשת הגנה מיוחדת, מערכות שכל פריצה אליהן היא סכנת חיים פוטנציאלית.

במקרים כאלו לציבור 'כלקוח' אין הרבה מה לעשות, המידע שלנו נחשף פעם אחר פעם, אנו רואים את זה במערכות ציבוריות ופרטיות וכאן מגיע החלק של המוסדות והארגונים הרגולטוריים שידרשו הגנה מרבית על המידע ופיקוח הדוק. כאחד שפועל שנים רבות בתחום אין ספק שנדרש שינוי בכל נושא ההגנה בישראל ואני מקווה שהמוסדות האחראים יבינו זאת במהרה, לפני שיהיה מאוחר מדי".

אבי סיני, VP R&D של חברת הסייבר Perimeter81 אמר: "בשנה החולפת מספר תקיפות הסייבר עלה ביותר מ-100% והאקרים השיגו 4 מיליארד דולר עבור כופרה בארה"ב בלבד. עיקרי התקיפות מתמקדות דווקא בתשתיות קריטיות דוגמת בתי חולים, צינורות גז דלק ועוד. גל ההתקפות נגד חברות אלו מוכיח כי כל הארגונים צריכים לאמץ גישות אבטחה חדשות. אחת מתכונות הליבה של הגישה החדשה מאפשר לאבטח את התחברות העובדים מהבית אל מתחמי העבודה ואל שירותי הענן, לוודא תקינות של פעילות העובדים ברשת ולמנוע זליגת מידע מהארגון.

יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי: "מי שתקף את בית החולים הלל יפה לא עשה זאת במקרה – סביר להניח שמדובר בהתקפה ממוקדת ששמה ליעד פונקציות בארגון ללא מודעות מספקת לסיכוני סייבר ; במקרים כאלו, גם מערכות הגנה מתוחכמות יכולות להיכשל. אירועי כופרה הם בדרך כלל תוצאה של התנהלות לא נכונה של משתמש פרטי בתוך הארגון המותקף. מעבר לצורך במערכות הגנה ובמודעות של הצוות הטכני – אחד הדברים החשובים הוא נוהגי התנהלות נכונים של כלל העובדים בארגון.

זו תקלה שמקורה יכול להיות בכל עובד בארגון. עובדים לעיתים מתחברים עם אמצעים חיצוניים לרשת הווייפיי בארגונים, פותחים לינקים ועוד . במקרים כאלו, גם מערכות הגנה מתוחכמות יכולות להיכשל. ההתקפה לא הגיעה במקרה לבית החולים. הדרך של התוקפים הייתה התקפה ממוקדת שסביר להניח ששמה לה ליעד פונקציות בארגון ללא מודעות מספקת לסיכוני סייבר. הלקח לכלל הארגונים הוא לחזק את המודעות של משתמשי המחשב בארגון לסכנות, זאת לצד יישומם של אמצעים טכנולוגיים נדרשים״.

השתתף בהכנת הידיעה: ירון דורון