הרשת הכלכלית: מהפכת האינטרנט בעולם ההיי-טק

צליל מקוון:את אשתי הראשונה הכרתי בשנות ה־80 באינטרנט הצבאי, ואת אשתי הנוכחית הכרתי כבר באינטרנט ה"חופשי".

כיוצא מודיעין שהכיר את המחשב מהשנים המוקדמות שלו, ב־1999 התבקשתי על ידי עיתון כלכלי לכתוב מאמר פרשני שיסביר "אם ועד כמה ישפיע האינטרנט על העולם העסקי". ניסיתי להפליג אז במחוזות הדמיון, אבל לא הצלחתי להגיע רחוק עד כדי המציאות. עכשיו, 30 שנה להשקתו, כשהתבקשתי לכתוב על השינוי שהוא חולל בעולם, היכתה בי ההבנה שבעצם אני מתקשה לחשוב על העולם בלעדיו. ובכלל, הגיוני יותר לחשוב על העניין יחד עם חלוצי התחום בארץ - יוסי ויוסי, ורדי (78) והולנדר (64).

לדברי יוסי ורדי, "אפשר לציין את תחילת האינטרנט עם ההנפקה של נטסקייפ, ב־9 באוגוסט 1995". זוהי ללא ספק ההתחלה המסחרית של התחום, כשהחברה שהציעה את הדפדפן הראשון הונפקה ב־28 דולר, ובתוך שעות זינקה ל־72 דולר למניה. נזכיר שמדובר בימים שלפני גוגל, שהנגישה לעולם את האינטרנט, חוללה מהפך בעולם ומאז השיגה שווי אגדי של 1.15 טריליון דולר - שווי גדול יותר מהתמ"ג של מרבית מדינות העולם.

ורדי מפתיע בסיפור על ראשיתה של מיראביליס, החברה שהיתה לאקזיט הישראלי הראשון של חברת אינטרנט מקומית שהקים בנו אריק עם שלושת חבריו, והציעה את ה־ICQ להעברת מסרים. "כשהבן שלי התחיל לכתוב עם חבריו תוכנות בתחום, ב־94', אני רק חשבתי איך להוריד אותם מזה. לא הבנתי מה הם עושים. הפריצה שלי בתחום התחילה לקראת סוף שנות ה־90. הבנתי שהצעירים מבינים משהו שאני לא יורד לסוף דעתו. בכל יום הצטרפו 100 אלף איש שהורידו ICQ ולא הבנתי איך זה", אומר ורדי.

"הקשבתי לצעירים האלה, ומבלי לרדת לסוף דעתם חזרתי על הדברים בברנז'ה של ההיי־טק של אז. כולם אמרו שאני גאון, אבל אני רק חזרתי על מה שהצעירים האלה סיפרו לי. החלטתי להשקיע בהם. אמרו לי שמה שחשוב בחברת אינטרנט זה מספר המשתמשים ולא ההכנסות, אז חילקנו מוצרים חינם ולא היה לי מושג ממה נשלם משכורות. אבל כשנוצר פתאום מספר משתמשים גדול מאוד - זה התחיל לעניין חברות גדולות בעולם, ולבסוף ב־1998 'אמריקה און ליין' קנתה את החברה באקזיט הכי גדול שהיה אז - 407 מיליון דולר".

תופעה חברתית

ורדי מוסיף כי "אנשים מסתכלים על האינטרנט כתופעה טכנולוגית, אבל זו תופעה חברתית לא פחות דרמטית מטכנולוגית. האינטרנט העצים בבת אחת את שכבת הגיל שעד אז התייחסו אליה כמו לעוללים, בני ה־30-20. קודם לכן היה נדיר לראות מנהלים של חברות גדולות בגילים האלה. אני הבנתי את זה כשראיתי את ההצלחה של ICQ - איכשהו הם יצרו מגנט שאז לא הצלחתי לפענח אותו. הדחפים האנושיים נותרו אותו דבר, אבל כיכר העיר, העברת הידע, למי שומעים, איך תופסים מנהיגות - הכל השתנה בבום. בדיוק כפי שקרה 500 שנה קודם לכן עם מהפכת התקשורת - העיתונים ואחרי זה הרדיו והטלוויזיה".

אז מה היינו בלי האינטרנט, אני שואל. ורדי מגיב תחילה בהומור, בתשובה "ציידים ולקטים", ואז הוא מוסיף: "גם לפני המצאת האינטרנט היו לי חברות טכנולוגיה. היתה לי חברת תוכנה וחברת אלקטרואופטיקה - גם אז היה היי־טק".

מהפכה וקוץ בה

יוסי הולנדר התחיל את הקריירה שלו בהיי־טק בגיל 12. "ב־IBM רצו ללמוד אז על היכולת של ילדים להתמודד עם המחשב, ואני נבחרתי להיות בקבוצת הניסוי הזו. כבר אז, בתחילת שנות ה־60, התחלתי לתכנת", הוא מספר.

מאז הוא עשה הרבה מאוד דברים בתחום, אבל למודעות הציבורית הוא פרץ ב־1992 עם הנפקת "המימד החדיש". מי שלא שמע עליו אז בוודאי שמע עליו ב־1999, כשהמייסדים מכרו את החברה תמורת 650 מיליון דולר. גם כיום מדובר בסכום אדיר, אבל אז הוא היה לגמרי יוצא דופן. ולמרות הכל, הולנדר מצנן מעט את ההתלהבות ממהפכת האינטרנט. "החשמל שינה את העולם יותר מהשינוי שעשה האינטרנט", הוא אומר.

"האינטרנט הגביר עוד יותר את הקצב ואפשר גם העברה דיגיטלית של מסרים, כמו סרטים, אבל צריך לזכור - האפשרויות האלה היו גם קודם". הולנדר עוסק מאז גם בפילנתרופיה, ובין היתר הקים את המכון הישראלי לתכנון כלכלי שהוא עומד בראשו. הולנדר מבהיר שאכן מדובר במהפכה, ואם לפני האינטרנט היתה תמימות דעים שהחשמל הוא ההמצאה הגדולה ב־100 השנים האחרונות - הרי כעת ניתן לומר שהמצאת האינטרנט היתה נקודת מפנה משמעותית.

אבל הוא מבקש להסביר שמדובר באליה וקוץ בה: "כל המצאה טומנת בחובה סכנות. כעת מדובר בכוח העצום שמצטבר בחברות הטכנולוגיה הגדולות, שהוא חסר תקדים בהיסטוריה. קח למשל דיון רשמי שהתקיים בוועדת הסנאט. לדיון הגיעו רופאים מוכרים שדיברו על הקורונה באופן שונה מכפי שהממשל מוכן לשמוע. וראה זה פלא, סרטון של הדיון הזה הורד מהיוטיוב. חברות האינטרנט מקבלות החלטות מבוססות בינה מלאכותית - החלטות שמתבצעות על ידי מכונה, והיישומים שלהן לא תמיד תואמים ערכים של דמוקרטיה. בכלל הגיע הזמן לשאול מי בעצם מחליט מי הממשלה שתיבחר".