באיזו שפה כדאי לכם לחפש בגוגל?

רוצים מידע איכותי, עדכני, בהיר, עם המחשות מובנות בתחום מסוים? נתקלתם במונח שאתם לא מבינים ואתם רוצים הסבר? ובכן, באופן לא מפתיע - אם אתם מחפשים את ההסבר עם מנוע החיפוש גוגל, כדאי לכם לדעת אנגלית היטב. הסיבה היא שהתוצאות בעברית ובערבית, למשל, יהיו מתאימות לחיפוש שלכם, אבל פחות איכותיות מבחינת ההדיוט חסר המידע בתחום.

האמת הזו עולה ממחקר חדש שנערך בטכניון ושהתפרסם בכתב העת Public Understanding of Science. במחקר נמצא שתוצאות החיפוש למונחים באנגלית איכותיות יותר מאשר אלה בעברית ובערבית. עוד נמצא שרוב ההבדלים בין השפות נובעים מההיבטים הפדגוגיים (לדוגמה, הקישור לחיי היום-יום וטיב אמצעי ההמחשה), כלומר ממידת ההתאמה של התוכן למשתמשים צעירים, ולא מהיבטים מדעיים כגון רמת הדיוק של התוכן. כמה מההבדלים הגדולים ביותר בין השפות נמצאו במושגים הקשורים לתזונה ולחילוף החומרים, למשל "פחמימה", "חלבון", "אנזים" ו"מטבוליזם".

הממצאים במחקר מתייחסים, באופן טבעי, לתוצאות הראשונות שמציע גוגל למשתמשים מישראל עבור 30 מושגים מדעיים בסיסיים בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. המושגים שנבדקו השתייכו לשלושה תחומים שנדרשים בתחום המדע במקצועות ביולוגיה, כימיה ופיזיקה. עבור כל תוצאה נבדקה האיכות המדעית (הדיוק בתכנים, סמכות המחבר והמקורות); האיכות הפדגוגית; ומדדים לאיכות של מקורות אלקטרוניים (למשל עדכניות ואינטראקטיביות).

את המחקר ערכו: פרופ' אילת ברעם־צברי, ד"ר אביב שרון וכאותר זועבי מהטכניון, ביחד עם החוקר העצמאי ד"ר אייל ניצני. זועבי, שערכה את המחקר במסגרת לימודי תואר שני אומרת כי "הממצאים עוזרים לנו להבין את הפער הדיגיטלי ואת הגורמים החברתיים שמשפיעים על היכולת שלנו ללמוד מדע. מידת ההבנה שלנו במדעים תלויה בסביבה שבה אנחנו חיים ובגישה שלנו למידע מדעי איכותי, והמחקר מראה שגישה זו תלויה בשפות שאנו שולטים בהן". "הקהילות המדעיות והחינוכיות צריכות לפעול לצמצומו של הפער," מוסיפה פרופ' ברעם־צברי, שהמחקר בוצע בהנחייתה. "לכולנו זכות לגישה למידע מדעי איכותי בשפתנו."