צפרתם ברמזור? תחטפו קנס. במשך עשרות שנים הפכה הצפירה לחלק בלתי נפרד מפס הקול של הנהיגה העירונית בישראל. הרמזור בקושי הספיק להתחלף לצהוב-ירוק וכבר הנהג מאחור לוחץ על ההגה בעצבנות, או שרכב חוסם נתיב ומשתמש בצופר כפעמון דלת לאיסוף נוסעים. כעת, עיריית תל אביב-יפו מקדמת מהלך טכנולוגי תקדימי שנועד לגדוע את ההרגל הזה מן השורש, דרך הכיס של הנהגים.
העירייה הודיעה כי חברת הסטארטאפ הישראלית NOize זכתה במכרז העירוני להתקנת והפעלת מערך מצלמות אקוסטיות ייעודיות ברחבי העיר. פריסת המערכות בשטח כבר החלה, כאשר האכיפה המבצעית והטלת הקנסות בפועל יחלו ברבעון הראשון של שנת 2027.
בשלב הראשון המערכת תופעל ב-11 מוקדים מרכזיים, בהם צומת בוגרשוב-טשרניחובסקי ומתחם כיכר רבין. עשרות מיקרופונים זעירים מייצרים "מפת קול" שמוצמדת לצילום הווידאו של הרכב הצופר. בדומה לעבירות מהירות ומצלמות רמזור, הדוח יישלח אוטומטית לבעל הרכב הרשום. הנתונים מועברים לפקח עירוני שמאשר את הדו"ח ומוודא שלא היה מדובר בצפירת חירום חוקית.
ומה לגבי מדרג הקנסות? הוא כפול. 250 שקלים לעבירה ראשונה ברכב פרטי (מוכפל ל-500 שקלים בעבירה חוזרת), ועד 1,000 שקלים לרכבי ליסינג ותאגידים.
מדרג קנסות תעבורה: עבירה ראשונה מול עבירה חוזרת
| סוג הרכב | עבירה ראשונה | עבירה חוזרת |
|---|---|---|
| רכב פרטי | 250 שקל | 500 שקל |
| רכב תאגיד / ליסינג / חברה | 500 שקל | 1,000 שקל |
איך זה עובד?
המערכת שפותחה על ידי חברת NOize מבוססת על מצלמת וידאו אליה מחובר מערך של עשרות מיקרופונים רגישים. המיקרופונים קולטים את גלי הקול בזמן אמת, ומודדים את הפרשי הזמן המיקרוסקופיים שבהם גל הצליל פוגע בכל מיקרופון.
באמצעות חישוב טריאנגולציה מתמטי, המערכת מייצרת הדמיה ויזואלית תרמית של גלי הקול - מעין כתם צבעוני זוהר המוצלב על גבי צילום הווידאו של הצומת. הטכנולוגיה יודעת לבודד את תדרי הצפירה הייחודיים גם מתוך המולת הרחוב, שאון האוטובוסים ורעשי מנועים, ולמקם את מקור הצפירה בדיוק מוחלט על גבי לוחית הרישוי של הרכב הספציפי.
מה קורה אם צפרתי כדי למנוע תאונה?
סעיף 2 לחוק העזר העירוני בתל אביב-יפו קובע כי חל איסור מוחלט על הפעלת צופר, אלא אם הדבר נדרש למניעת סכנה מיידית לחיי אדם או לתאונה.
המערכת אינה שולחת דוחות באופן עיוור. כאשר נוצר אירוע צפירה, סרטון הווידאו ומפת הקול מועברים לחמ"ל האכיפה האלקטרונית של העירייה. פקח עירוני בוחן את נסיבות המקרה: האם הולך רגל קפץ לכביש? האם רכב אחר חתך בפתאומיות? אם מתברר כי הצפירה נועדה למנוע תאונה, האירוע נסגר ללא דוח. אם מדובר בצפירה מחוסר סבלנות ברמזור או בפקק עומד - הקנס יישלח בדואר.
המוקדים, תעריפי הקנסות וההבדל לרכבי חברה
בחירת 11 המוקדים הראשונים בעיר נעשתה בשיתוף הרשות לאיכות הסביבה, על בסיס שקלול תלונות מוקד 106, עומסי הולכי רגל, סמיכות למבני מגורים וצירי תנועה מרכזיים. בין הנקודות הראשונות שיופעלו נכללים אזור כיכר רבין וצומת הרחובות בוגרשוב וטשרניחובסקי.
הבסיס המשפטי למהלך הושלם כבר ב-2024, כאשר ועדת הכספים ומועצת העיר אישרו תיקון לחוק העזר העירוני ולצו עבירות הקנס. התיקון קבע חזקת בעלות: בעל הרכב הרשום במשרד התחבורה נחשב כמי שביצע את העבירה, אלא אם הוכיח אחרת.
"הצופר הוא לא כלי לביטוי רגשות"
סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה והבטיחות בדרכים, מיטל להבי, הסבירה את הרציונל שעומד מאחורי המהלך: "הצופר הוא אביזר בטיחות, לא כלי לביטוי רגשות, ופקקים אינם מצב חירום. הגיע הזמן להפסיק להתייחס לרעש כאל חלק בלתי נמנע מהחיים בעיר. צפירות פוגעות בבריאות וביכולת הריכוז, ובמיוחד כיום, כשרבים מתמודדים עם טראומה ופוסט-טראומה, הן הרבה יותר ממטרד סביבתי. מי שנמצא מאחורי ההגה אינו זכאי להשתלט על המרחב הציבורי. אנחנו הופכים את הפירמידה - הרחוב שייך קודם כל להולכי הרגל, לרוכבים, ולמי שרוצה לפתוח חלון בבית".
ד"ר דייבי דישטניק, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת המכרזים, הדגיש כי המעבר לאכיפה דיגיטלית חכמה ומבוססת נתונים מאפשר לטפל במפגע רציף מבלי להעמיד שוטרים ופקחים פיזית בכל פינת רחוב.
ערי גוש דן מצטרפות למהפכה השקטה
תל אביב-יפו היא העיר בעלת היקף נקודות הניטור הגבוה ביותר בישראל, אך היא אינה הראשונה לבחון את הטכנולוגיה.
- פתח תקווה: חלוצת האכיפה האקוסטית בישראל, שמפעילה את מערכת NOize בצמתים מרכזיים. נתוני העירייה מראים כי המערכת מנפיקה כ-130 דוחות בממוצע מדי חודש (יותר מ-500 דוחות בסך הכל בקנס של 245 שקלים), והובילה לירידה של כ-36% באירועי הרעש בצמתים המנוטרים.
רמת גן: הודיעה לאחרונה על הצטרפות לפרויקט, עם הצבת שש מצלמות אקוסטיות בצמתים מרכזיים וקביעת מדרג קנסות מחמיר במיוחד של 730 שקלים לצפירה.
נתניה וקריית אונו: פועלות במסגרת פרויקט "ערים שקטות" ומבצעות אכיפה אקוסטית בצירים רוויי תלונות תושבים.
עם כניסת המערכת לפעילות סדירה בתל אביב בתחילת 2027, המטרופולין הצפוף והעמוס במדינה יעמיד את הטכנולוגיה במבחן הגדול ביותר שלה - בתקווה להחזיר מעט שקט לרחובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו