כולנו מכירים את התחושה המוכרת בעת הקלדה מהירה באייפון: האצבע מחליקה על המסך או שורת ההשלמה האוטומטית מנחשת בדייקנות את המילה הבאה שרצינו לכתוב. אך מה קורה כשהמקלדת מסרבת פתאום לשתף פעולה, "נתקעת", או מציעה מילה משובשת לחלוטין שמשנה את כל משמעות המשפט?
חשיפה בלעדית של סוכנות הידיעות רויטרס חושפת כי לא מדובר בתקלת תוכנה מקרית, אלא במנגנון סינון חשאי ומתוכנן היטב: אפל מחזיקה ברשימה סודית ורב-לשונית הכוללת למעלה מ-100 אלף מילים וביטויים שהמקלדת של מערכת ההפעלה iOS מסרבת להציע בהשלמה אוטומטית או לאפשר הקלדה שלהם בהחלקה רציפה.
החשיפה מגיעה מצידו של חוקר האבטחה דרק קאופמן, מייסד סטארט-אפ הזיהוי המדעי Blacklight, ומאומתת באופן עצמאי על ידי מומחי סייבר בינלאומיים.
מה מסתתר ברשימה?
חשוב להבהיר כי אין מדובר בחסימה גורפת שמונעת כתיבה. משתמשי אייפון יכולים עדיין להקליד כל מילה שהם חפצים בה אות-אחר-אות. אולם, המילים ברשימה לעולם לא יופיעו בהצעות הטקסט של המקלדת ולא יפוענחו במחוות החלקה.
על פי קאופמן, רוב הביטויים ברשימה נועדו למנוע פליטות פה גסות - קללות בוטות, כינויי גנאי, מונחים הקשורים לשימוש בסמים, מין או אלימות קשה, לצד שמות טעונים היסטורית כמו "אושוויץ" או ארגון הטרור "אל-קאעידה". אלא שחלק ניכר מהרשימה גולש היישר למגרש הפוליטי והאידיאולוגי הנפיץ ביותר.
ביטויים כמו "Dictator Trump" ("טראמפ הדיקטטור"), "Sleepy Joe" ("ג'ו הישנוני" - כינוי הגנאי שהדביק טראמפ לביידן), או "Right wing conspiracy" ("קונספירציית ימין") חסומים להשלמה או משובשים בהחלקה. ניסיון להחליק את המילים "Sleepy Joe" יניב לרוב את הביטוי "Sleepy hope".
ביטויים לאומיים כמו "Tibetan independence" ("עצמאות טיבט" - נושא רגיש במיוחד עבור המשטר בבייג'ינג, שם אפל מייצרת את רוב מוצריה) או "United Ireland" הוסרו לחלוטין ממנוע החיזוי.
בצרפתית המקלדת אינה מאפשרת להחליק את הביטוי "הגירה גבוהה מדי"; בהינדי חסומים כינויי לעג נגד ראש הממשלה נרנדרה מודי ויריבו ראהול גנדי; ובעברית - המקלדת חוסמת השלמה והחלקה של הביטוי הטעון "שטחים כבושים".
מדוע הרשימה הזו בעייתית?
הקלדה בהחלקה מאפשרת למשתמשים לגרור את האצבע ברצף מאות לאות מבלי להרים אותה מהמסך. מאחורי הקלעים, מנוע AI של אפל מנתח את מסלול התנועה, מנחש איזו מילה התכוונתם לכתוב, ומשלים אותה מיידית.
ברגע שאפל מכניסה מילה ל"רשימה שחורה", האלגוריתם מקבל הוראה להתעלם מקיומה. אם תחליקו מסלול מדויק של אותיות המרכיבות ביטוי פוליטי חסום, המקלדת "תמציא" בכוח מילה חלופית קרובה (למשל, החלקה של המילים "United Ireland" תהפוך אוטומטית ל-"United Iceland").
הבעיה נעוצה בהשפעה הסמויה. רוב המשתמשים אינם טורחים למחוק ולתקן אות-אחר-אות כשההחלקה נכשלת, אלא פשוט מתייאשים או משנים ניסוח. כך, תאגיד טכנולוגי יחיד מעצב בעדינות את הרגלי הדיבור והשיח הציבורי של מיליארדי אנשים.
איך נחשפה הרשימה?
הגילוי החל בספטמבר האחרון בעקבות חוויה יומיומית של קאופמן. בעת שהשתמש בהקלדה בהחלקה באייפון שלו, הוא שם לב שהמקלדת "מגמגמת" ומסרבת לזהות ביטויים כמו "bad boy" או "white man", בעוד שביטויים מקבילים כמו "bad girl" או "black man" הושלמו בקלות וללא שום שיהוי.
סקרנותו התעוררה, והוא החליט להפעיל כלי בינה מלאכותית מתקדמים (שילוב של Codex מבית OpenAI ו-Claude Code של אנתרופיק) כדי לנבור בקבצי המערכת הפנימיים של אפל. להפתעתו, הוא איתר מאגר נתונים מוצפן הקבור עמוק בתוך מערכת ההפעלה iOS, המכיל עשרות אלפי רשומות.
מומחה הסייבר מאט סוויש מחברת Tolmo אימת באופן בלתי תלוי את הממצאים והצליב אותם מול קוד המערכת של אפל, כשהוא מגיע להתאמה כמעט מושלמת.
קאופמן הצביע גם על מוסר כפול וחוסר עקביות בוטה בבחירות של אפל: כך למשל, ביטוי כמו "read smut" (קריאת תוכן ארוטי/זול) ניתן להחלקה בחופשיות, בעוד שהביטוי "read gay smut" סומן ונחסם לחלוטין.
תגובת אפל וסערת הזכויות
בתגובה רשמית שהעבירה לסוכנות רויטרס, סירבה אפל להתייחס ישירות להיקף הרשימה, להרכבה או לסיבות שבגללן הוכנסו אליה מונחים פוליטיים ספציפיים. עם זאת, החברה ציינה כי "למשתמשי אייפון יש תמיד את האפשרות להקליד מילים וביטויים ספציפיים, והם יכולים לעקוף את הצעות הטקסט החזויות בכל עת. המקלדת הוגדרה במטרה להימנע מהצעת ביטויים שעלולים להיות בלתי הולמים או פוגעניים".
אלא שההסבר הזה אינו מספק את ארגוני זכויות האזרח ברשת. דיוויד גרין, היועץ המשפטי הבכיר של ארגון ה-EFF (Electronic Frontier Foundation), הסביר כי אף שניתן להבין את הרצון של חברה למנוע פליטות מקלדת מביכות של קללות, הפיכת המנגנון לסודי היא חציית קו אדום:
"זה מנגנון מצמרר. אם חברה בוחרת לסנן הצעות טקסט, המשתמשים חייבים להיות מודעים לכך באופן מלא, ועליהם לקבל את היכולת להתאים או לכבות את הסינון הזה בעצמם. זה בשום אופן לא צריך להישמר כסוד".
צנזורה רכה בהיקף מפלצתי
"זוהי צורה קלה מאוד ועדינה של צנזורה", סיכם קאופמן. "אבל כשמדובר בסדרי הגודל שבהם אפל פועלת - מספיקה נגיעה קלה ביותר כדי לייצר אפקט עצום על התקשורת האנושית כולה".
בעידן שבו מנועי חיזוי טקסט ובינה מלאכותית מנהלים עבורנו חלק גדל והולך מתהליך החשיבה והכתיבה, החשיפה הזו מציבה מראה מטרידה בפני משתמשי הסמארטפונים. האם המילים שאנחנו בוחרים לשלוח לחברים, לבני זוג או לרשתות החברתיות הן באמת שלנו - או שהן נבררו בקפידה בידי שורת קוד שקטה במשרדי אפל בקופרטינו?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו