בעוד הנהלות וארגונים ברחבי העולם כופים על עובדיהם להטמיע כלי בינה מלאכותית בכל תחום ובכל מחיר, עובד אחד בארצות הברית החליט לפנות למסלול משפטי חסר תקדים - ורשם ניצחון מוחץ. דיוויד דורמן (45), מנהלן מחקר באוניברסיטת קנטקי, הפך ככל הנראה לעובד הראשון שמקבל פטור רשמי ומחייב משימוש בכלי AI - על בסיס הגנות החוק הפדרלי לחופש דת ומצפון.
העימות החל כאשר הנהלת האוניברסיטה הוציאה הנחיה רוחבית שחייבה את כלל העובדים לאמץ כלי AI יוצר, דוגמת ChatGPT מבית OpenAI ו-Copilot של מיקרוסופט, כחלק משגרת יומם. עבור דורמן, שמסייע לחוקרים בניסוח והגשת בקשות למענקי מחקר, לא היה מדובר ברתיעה טכנולוגית או בפחד משינויים, אלא בפגיעה ישירה בערכי הליבה המגדירים אותו כאדם.
דורמן מזדהה כהומניסט, תפיסת עולם הרואה בתבונה, בביקורתיות ובשיקול הדעת האנושי את הבסיס לקיום. בראיון שהעניק הסביר כי בקשת האוניברסיטה דרשה ממנו, כאדם בוגר ובעל מודעות, לבצע "מיקור חוץ" של תהליכי החשיבה שלו לצ'אטבוט מסחרי.
"התהליך והמאמץ המושקעים בחשיבה על מצבים, על העבודה שלי, על האתיקה שלי ועל הדרך שבה אני מתנהל מול בני אדם אחרים - הם רכיב מפתח ביכולת שלי להתפתח כאדם מוסרי", הדגיש דורמן.
לשיטתו, מסירת האחריות האינטלקטואלית ל"תוכים סטוכסטיים" שומטת את הקרקע תחת הסוכנות המוסרית שלו כיצור תבוני.
כדי לבסס את התנגדותו, פנה דורמן לאיגוד ההומניסטי האמריקני (AHA). יחד עם עורכת הדין אלכסנדריה הויסקנס, הגיש דורמן בקשה רשמית להתאמה מטעמי דת תחת סעיף 7 (Title VII) של חוק זכויות האזרח הפדרלי מ-1964. החוק מחייב מעסיקים לספק מענה מותאם לאמונותיו הדתיות של עובד, כל עוד הדבר אינו מטיל מעמסה בלתי סבירה על המעסיק.
במכתב רשמי ששיגר להנהלת האוניברסיטה, ציטט דורמן מתוך "המניפסט ההומניסטי השלישי" שפורסם ב-2003, והבהיר כי תפיסתו אינה גחמה אישית אלא "אורח חיים מקיף" בעל תוקף מצפוני השווה במעמדו לנצרות, לאסלאם או ליהדות.
איך הומניזם חילוני נחשב ל"דת" בבית המשפט?
במערכת המשפט האמריקנית, הגדרת "דת" תחת חוק זכויות האזרח רחבה בהרבה מאמונה באל מסוים או השתייכות למוסד דתי ותיק. החוק מגן על כל אמונה מוסרית, פילוסופית או אתית עמוקה וכנה, שממלאת בחייו של האדם תפקיד מקביל לזה של דת ומנחה את התנהלותו היומיומית.
ההומניזם מציב את האדם, התבונה והאחריות המוסרית במרכז. הטיעון של דורמן היה חד-משמעי: פקודה של מעסיק להפסיק לחשוב בעצמך ולתת לאלגוריתם להחליט עבורך מפרה באופן בוטה את "מצוות" המצפון ההומניסטי - ולכן המעסיק חייב על פי חוק לפטור אותו מכך.
האוניברסיטה נכנעה
לאחר פגישה שהוגדרה על ידי נציגי שני הצדדים כ"קולגיאלית מאוד", הנהלת אוניברסיטת קנטקי נעתרה לבקשתו של דורמן והעניקה לו פטור מלא וקבוע משימוש בכלי AI.
ההחלטה התקבלה בין היתר משום שדורמן הציג עמדה פרקטית משכנעת: הוא הוכיח כי עבודתו המנהלית אינה תלויה במודלי שפה, וכי המשך עבודתו באופן מסורתי ואנושי אינו פוגע בלוחות הזמנים, אינו מוריד מתפוקת המחלקה ואינו מטיל מעמסה על חבריו לצוות.
המקרה של דורמן אמנם הסתיים בהסכמה, אך הוא מאיר זרקור על מגמה מעיקה ההולכת ומתרחבת בארגונים ברחבי העולם: הניסיון העיוור של הנהלות ודרגי ניהול בכירים לכפות כלי AI בכל גזרה, גם כאשר אין בהם כל תועלת ממשית ולעיתים תוך פגיעה באיכות העבודה.
סקרים ומחקרים מהתקופה האחרונה מצביעים על שחיקה וסטרס גובר בקרב עובדים, שמוצאים את עצמם נאבקים בממשקים מסורבלים רק כדי להציג "אימוץ טכנולוגי" בדוחות הפנימיים של החברה. דורמן עצמו טוען כי הטמעת ה-AI באופן כפוי מייצגת "גישה טורבו-קפיטליסטית וניהיליסטית המנצלת את הטבע האנושי".
התקדים שנוצר בקנטקי עשוי לפתוח כעת פתח לעובדים נוספים ברחבי העולם. במציאות שבה הטכנולוגיה מונחתת מגבוה, ייתכן שדווקא חוקי חופש הדת והמצפון יהפכו למגן המשפטי היעיל ביותר על הזכות האנושית הבסיסית להמשיך להפעיל את המוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו