"אין הון, אין מניות - הכל בחינם": התוכנית הכי מסקרנת של אנבידיה

"מה שישראלים עושים בשלוש שנים לוקח לאחרים עשור שלם": כשהאוורד רייט נכנס לחדר, אי אפשר שלא להרגיש את הנוכחות שלו. עם קומתו התמירה, קול בס עמוק ומבטא אמריקני חם ומלא כריזמה, סמנכ"ל מערכת הסטארט-אפים וראש תוכנית NVIDIA Inception מביא איתו ניסיון של יותר מ-25 שנה בצמרת של קוואלקום, אינטל ו-AWS. לצדו מגיע אריק קול, דירקטור בכיר ומנהל תוכנית Inception בישראל והוא נראה בדיוק כמו שהשם שלו רומז. התגלמות רוח הלוחם הישראלי, הייטקיסט מגניב בכל רמ"ח איבריו.

השניים נפגשו עם מערכת "היום" בוועידת GTC Europe בברלין, כשהם מלווים משלחת של עשרות יזמים ישראלים שנבחרו להציג בחזית הבמה של ענקית המחשוב והשבבים. בראיון גלוי ומלא תובנות, הם מסבירים מדוע המוח הישראלי נשאר בליבת מנוע הצמיחה של אנבידיה, מפרקים את המודל הייחודי שמציע משאבי עתק ללא נטילת מניות ומסבירים למה תור הזה של היזמות הטכנולוגית רק החל.

מה זה בכלל NVIDIA Inception? מדובר בתוכנית האצה וטיפוח בינלאומית לסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים, המונה כיום יותר מ-50 אלף חברות ברחבי העולם. בניגוד לקרנות הון סיכון מסורתיות או מאיצים, התוכנית של אנבידיה אינה גובה תשלום, אינה דורשת אקוויטי או אופציות ומעניקה לחברות גישה חופשית לערכות פיתוח הנחות על חומרת עיבוד, ליווי טכנולוגי צמוד וחיבור למשקיעים ושותפי ענן גלובליים.

ג׳נסן לא מפספס לעולם

יש בישראל הערצה חריגה כמעט כלפי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. בעולם שבו הציבור נוטה להתרחק מענקיות הטכנולוגיה, אליו מתייחסים אחרת לגמרי. איך אתם מסבירים את זה מבפנים?

השאלה משעשעת את האוורד רייט. "ג'נסן הוא מנהיג אותנטי באופן נדיר בנוף ההייטק העולמי", הוא אומר ומרצין. "כשג'נסן עולה לבמה, הוא לעולם לא מפספס. הוא משקיע כמות זמן בלתי נתפסת כדי להבטיח שהמסר שלו יהיה גלובלי, מחבר ובעיקר בעל משמעות. אצלו המונח 'אנחנו' הוא לא רק אנבידיה כחברה, אלא ממש תנועה עולמית רחבה".

רייט מוסיף: "ראינו את זה בצורה העמוקה והמרגשת ביותר סביב אירועי 7 באוקטובר. האופן שבו ג'נסן והנהלת החברה התייצבו מיד לצד העובדים בישראל, לצד המשפחות שנפגעו והתמיכה שהוא העניק לאריק והצוות המקומי - זה לא סתם מס שפתיים תאגידי. זה נבע ממעמקי הלב".

רייט אומר כי "אנבידיה משרתת מטרה גדולה מהרבה מאשר רק מכירת שבבים. הישראלים, שמחפשים תמיד כנות, מזהים את האותנטיות שלו ברגע".

אריק מסכים. "ישראלים מעריכים ישירות ומעשים ולא אוהבים סיסמאות ריקות. החיבור הזה נוצר משום שג'נסן מבין שהקהילה הטכנולוגית כאן היא חלק בלתי נפרד ממשפחת אנבידיה. התמיכה הזו לא נעצרה באמפתיה. היא התבטאה בהמשך בהשקעות מסיביות, בפיתוח תשתיות מקומיות וביצירת שקט תעשייתי לחברות ישראליות דווקא בימים המורכבים ביותר שידענו אי פעם כמדינה".

מאפס - למאות מיליונים

האוורד, עברת בתחנות המשמעותיות ביותר בעמק הסיליקון. עבדת באינטל, בקוואלקום ואפילו באמזון (AWS). מה מבדל את האקוסיסטם הישראלי בהשוואה למרכזים אחרים בעולם?

"במשך יותר מ-25 שנה שאני בהייטק, בכל חברה גלובלית שבה עבדתי, תמיד הייתה התמקדות ייעודית ומשיכה טבעית לישראל", מספר רייט, שהוסיף אנקדוטה אישית שלא לפרסום, אבל כזאת שמעוררת מחשבה בנוגע לקרבה הכמעט מיסטית שלו למדינה. "אפילו כשהיה לי סטארט-אפ פרטי בעבר, הוצאנו חלק משמעותי מפיתוח הטכנולוגיה לתל אביב".

לדבריו, "ההבדל טמון בצפיפות הכישרון, בעקשנות ובמה שאצלכם קוראים לו Hutzpah. חוצפה. במובן החיובי ביותר של המילה. יש לישראלים תעוזה להאמין ששלושה חבר'ה שיושבים בגראז' בתל אביב יכולים לבנות חברה שתשנה את העולם". עם זאת, רייט מסוגל גם לשים את האצבע על "הקסם הישראלי".

"השינוי הגדול ביותר כיום הוא מהירות ההגעה לשוק. מה שנקרא Time to Market. בעבר, מחזור חיים של סטארטאפ דרש 3-4 שנים של פיתוח ועוד חמש עד שבע שנים לגיוס הון משמעותי. רק לאחר עשור היית מגיע לאקזיט או להנפקה. הסטארט-אפים הישראליים אצלנו בתוכנית שוברים את המשוואה הזאת. אנחנו רואים חברות שצומחות מאפס למאות מיליוני דולרים ב-ARR בקצב שמעולם לא נראה בהיסטוריה. זה לא מהפכת הטלקום, לא בועת הדוט-קום וזה בטח לא קריפטו. זאת המהפכה התעשייתית האמיתית של ה-AI".

מה זה בכלל ARR? (ראשית תיבות של Annual Recurring Revenue) הכנסה שנתית חוזרת. מדד מפתח מרכזי להערכת שווי של חברות תוכנה (SaaS), ו-AI המודד את היקף ההכנסות הצפויות ממינויים שנתיים של לקוחות. קצב הצמיחה ב-ARR הוא הקריטריון המרכזי שמגדיר כיום מעמד של חברות "יוניקורן" ששווין עולה על מיליארד דולרים.

המודל של אנבידיה

מה האינטרס של אנבידיה להעניק כל כך הרבה משאבים, כוח מחשוב וליווי לסטארט-אפים בלי לקבל בתמורה שום נתח שליטה בחברה?

רייט שוב צוחק. "פעם אחת בלבד ג'נסן כעס עליי - וזה היה כשהוא הרגיש שאני חושב בצורה עסקית, טרנזקציונית, מדי, כאילו מדובר במשחק סכום אפס. הוא אמר לי 'האוורד, אל תסתכל על לוח התוצאות. תשחק פשוט את המשחק כמו שצריך'".

מה שזה אומר, זה שהמודל, כפי שרייט רואה אותו, בנוי על תפיסת גלגל התנופה. "אנחנו לא לוקחים מניות, לא דורשים אופציות והתוכנית פתוחה לחלוטין - ובחינם. יתרה מזאת, אנחנו אפילו לא מחייבים חברות לבלעדיות. חברה ב-Inception יכולה לעבוד במקבלי בתוכניות של גוגל, מיקרוסופט, אמזון או אורקל".

אז השאלה היא שוב: "למה?"

"למה אנחנו עושים את זה? כי כשאנחנו מאפשרים לסטארטאפ לגשת לכלים שלנו, לקצר את זמן הפיתוח מתשעה חודשים לשישה חודשים ולחסון מיליוני דולרים במחקר ובפיתוח, אנחנו מייצרים שותף לחיים", מסביר רייט.

"כשהסטארטאפ הופך ליוניקורן או לחברה גלובלית ענקית, הוא רץ על התשתיות שלנו, צורך את כוח העיבוד של ה-GPU's שלנו בענן ושני הצדדים מרוויחים. אנחנו מקבלים את התגמול שלנו ב-back end ומעל הכל, אנחנו משרתים את טובת החברה. והאנושות".

מילון מונחים קצרצר

• SDK או Software Development Kit: ערכת כלי פיתוח שלמה המכילה ספריות קוד ותוכנות עזר המאפשרות למפתחים לבנות יישומים מותאמים ישירות לארכיטקטורת החומרה והשבבים של אנבידיה. לדוגמא: CUDA או TensorRT.
• API או Application Programming Interface: ממשק תכנות יישומים המאפשר לשתי מערכות תוכנה שונות לתקשר זו עם זו, לשלוח פקודות ולקבל תשובות באופן מאובטח ומיידי, כגון שליחת בקשות למודל שפה גדול לקבלת תשובות.

מעבר לסייבר

אז התפיסה הרווחת היא שההייטק הישראלי מוטה כמעט כולו להגנת סייבר. האם אתם רואים גיוון בתחומי העניין של היזמים המקומיים?

אריק קול מקבל את הבמה. "הסייבר היה ונותר עוגן מרכזי, כמובן", הוא מסביר. "כמעט מחזית מההשקעות הזרות שנכנסו לאחרונה לישראל נותבו לחברות סייבר. אלא שחברות הסייבר של היום הן לא מה שהכרנו לפני ארבע שנים. בעבר הן השתמשו ב-Machine learning בסיסי מאוד. כיום, כל סטארטאפ מתחיל מ'יום אפס' כחברת Deep Learning ובינה מלאכותית יוצרת מורכבת. אבל הבושרה הגדולה באמת בישראל, לצד הסייבר, היא תחום הביולוגיה הדיגיטלית ומדעי החיים".

תסביר, בבקשה.

"ישראל נהנית מיתרון ייחודי בזכות מוסדות מחקר ברמה עולמית. מכון ויצמן, הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים. כל אלה לצד מאגרי מידע רפואיים דיגיטליים שאין באף מקום אחר בעולם".

לדבריו, "רואים כאן זינוק בפיתוח תרופות מבוססות AI, בדימות רפואי חכם ובמערכות ניטור לוחלים. כאן, בברלין, הצגנו למשל את חברת Zoltar, שפיתחה מעין 'אחות דיגיטלית' מבוססת אווטר חכם המלווה חולי סרטן וחולים במחלות דם בביתם. היא מוודאה נטילת תרופות, מנטרים מדדים עבור ענקיות הפארמה ועוד. חברות כמו Aidoc ו-Laguna Heakth הישראליות מובילות את הטרנספורמציה הזו ברמה הבינלאומית. אנבידיה משקיעה בתחום הזה הון עתק".

רגע לפני שהולכים לאיבוד - מהי ביולוגיה דיגיטלית? תחום המשלב בינה מלאכותית אלגוריתמיקה ומחשוב-על כדי לפענח מבנים ביולוגיים מורכבים (כמו קיפול חלבונים ומבנה ה-DNA. במקום ניסויי מעבדה כימיים שנמשכים שנים ועולים מיליארדי דולרים, מודלי AI ממוחשבים מסוגלים לדמות פעילות של מולקולות, לחזות את יעילותן של תרופות ולקצר את הליך גילוי התרופות לפרקי זמן של חודשים ספורים.

המודלים הפתוחים של אנבידיה

אנבידיה שמה דגש חזק על קוד פתוח ומודלים פתוחים, כמו סדרת Nemotron. איך זה משתלב עם האופן שבו סטארטאפים בישראל בונים מוצרים?

"האקוסיסטם הישראלי אימץ את תרבות הקוד הפתוח כבר לפני שנים רבות", אומר קול. "יזמים ישראלים לא אוהבים להמציא מחדש את הגלגל אם יש תשתית חזקה שהם יכולים להישען עליה. העובדה שאנבידיה משחררת מודלי בינה מלאכותית מתקדמים בקוד פתוח - כמו משפחת Nemotron 3.5, מעניקה יתרון אדיר לסטארט-אפים. במקום ששלושה חבר׳ה צעירים יאלצו לגייס שני מילארד דולר רק כדי לאמן מודל בסיס מאפס, הם לוקחים את המודל הפתוח שלנו, מוסיפים עליו את שכבת החדשנות הייחודית שלהם ואת ה-IP המוגן, ומגיעים לשוק במהירות שיא".

גם לרייט יש מה לומר בעניין. "הבינה המלאכותית מורידה היום את חסמי הכניסה הטכנולוגיים", הוא אומר. "בעבר היית חייב תואר שלישי במדעי המחשב כדי לבנות מערכות כאלה. כיום, הממשק הוא שפה טבעית. ילד בכיתה ד' ופורפסור באקדמיה יכולים לדבר עם אותה מכונה".

הוא מוסיף כי "מה שמנצח כעת הוא לא רק היכולת לכתוב אלגוריתם, אלא היכולת לזהות בעיה אמיתית של לקוח ולדעת איך לפתור אותה. זה בדיוק מה שהישראלים, מתוך הניסיון הביטחוני והתעשייתי שלהם, עושים טוב יותר מכולם".

אז ממה אנבידיה בורחת?

לשניכם יש מושב בשורה הראשונה מאחורי הקלעים של התעשייה. אתם רואים חברות בשלבים הראשוניים שלהם, עוד לפני שהעולם שמע עליהן. מה מתבשל שם עכשיו שירגיש לציבור הרחב כמו קסם טהור כשזה ייחשף?

"זו שאלה נהדרת", מתחמק רייט. "בשבילי, הקסם האמיתי הוא לאו דווקא איזה גימיק בודד של סטארט-אפ ספציפי שצץ פתאום משום מקום. הקסם הוא הרגע שבו אנחנו פוגשים את היזמים האלה, ממש בשלבים הראשונים, כשהם רק שמו את הידיים על החומר. לפעמים זה רק רעיון שיוצא ממעבדה אקדמית, עוד לפני שהם עולים על במה ב-GTC או ב-CES. לפעמים, כשיש להם בקושי צ׳ק ראשוני ממשקיע. הקסם מתרחש במפגש בין העולם הווירטואלי לממשי".

אבל זו לא כל התשובה. "מבחינתי", אומר רייט, "הקסם המזוקק באמת מגיע כשחברה כזו עוברת את כל המסלול, מתרחבת לארה״ב ולשאר העולם ופתאום היא לא סתם רק 'סטארט-אפ ישראלי' אלא חברה אייקונית גלובלית שבמקרה נולדה בישראל. אני לא מתכוון להישמע מזלזל, כמובן. אבל לראות את הטרנספורמציה הזו מהמעמד המקומי למעמד של מובילה עולמית - זה קסם שאני לא מצליח להתרגל אליו".

קול מוסיף, בטון מדוד ובחיוך של מי שמכיר את המתרחש מתחת לפני השטח: "בשביל לדבר על קסם אמיתי, צריך לדבר על מה שכל כך שונה במדינה הקטנה שלנו. יש לנו כאן כמות אדירה של יזמים סדרתיים - אנשים שמקימים כעת את החברה השנייה או השלישית שלהם. כתוצאה מכך, דברים 'נאפים' כל הזמן. זה לא מתבשל רק בראש שלהם, אלא במציאות הממשית".

קול אומר כי "חברות פועלות לחלוטין במצב חשאי, קרנות הון סיכון מובילות מהארץ ומהעולם כבר שמות שיש בהם כסף ואף אחד, מהציבור הרחב, לא יודע על כך דבר. ואז ביום בהיר אחד יוצאת הודעה על סבב גיוס A או סיד של 20 או 25 מיליון דולר לשני מייסדים. והדבר המדהים באמת הוא שזה קורה על בסיסי שבועי. לפעמים יותר מפעם בשבוע".

קול מוסיף כי הרבה מזה מתרכז סביב הדור הבא של הסייבר, אבל הרבה קורה דווקא בביולוגיה הידיטלית. "מודלים של בינה מלאכותית מובילים לגילוי תרופות חדשות למחלות שאיש לא הצליח לרפא בעבר, פיענוח מהיר של בדיקות ורובוטיקה רפואית מתקדמת. הדברים שנבנים כעת בחשאי בחדרי חדרים עומדים לשנות את האופן שבו בני אדם חיים ומקבלים טיפול רפואי".

לסיום, כשאתם סוקרים אלפי חברות בשנה, מה מושך אצכם להשקיע או לצרף חברה לתוכנית? מאיזה סטארט-אפים תעדיפו להתרחק?

קול אומר כי "אין כאן נוסחה מתמטית סגורה, אבל יש דברים שרואים מיד. אנחנו מסתכלים על השדרה הניהולית של הרכב הדירקטוריון, על טבלת בעלי המניות. למשל, כשיש יזם סדרתי שכבר בנה חברה או צוות ששירת יחד או למד יחד ויש ביניהם חיבור אישי עמוק - הסיכויים להפוך ליוניקורן עולים פלאים|.

עם זאת, קול מזכיר שלא הכל ורוד. "אנחנו בורחים מהחברה ה-75 או ה-114 שעושה בדיוק את אותו הדבר כמו כולם. אם לקחת מודל שמישהו אחר כבר פיתח ועשית לו רק מעטפת יפה, זה לא מעניין. אנחנו מחפשים טכנולוגיה עמוקה, קניין רוחני שניתן להגן עליו, חברות שחושבות על Physical AI, היתון גרעיני, מחשבות קוונטי ותשתיות עתידיות".

קול מוסיף כי יש עוד סוג אחד של חברות שמבחינת אנבידיה והתוכנית הוא נורת אזהרה. "יזמים שמשוכנעים שהם 'יודעים כבר הכל'. כשמייסד אינו פתוח ללמוד, לא מקשיב ולא מבין איזה ערך שותף גלובלי כמו אנבידיה יכול להביא לו, אנחנו לוקחים צעד אחורה וממתינים לראות מה יהיה".

לדבריו, "האקוסיסטם הישראלי הוכיח עמידות בלתי רגילה בשנים האחרונות. הרעיונות שנאפים כאן מתחת לרדאר הם באמת ברמה עולמית. המחוייבות שלנו להמשיך להשקיע, לפתח ולתמוך בהייטק הישראלי חזקה מאי פעם".