בעוד עולם הטכנולוגיה והכלכלה העולמית ממשיך להתחבט בשאלה האם מהפכת הבינה המלאכותית תוביל לגלי פיטורים המוניים ולמחיקת מעמד הצווארון הלבן, למנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג, נמאס לשמוע את נבואות החורבן. במפגש עיתונאים פתוח בוועידת GTC Berlin, התייצב האיש החזק של עולם השבבים מול השאלות הקשות ביותר על שוק העבודה העתידי - וסיפק מניפסט אופטימי ולוחמני שמציג תפיסה הפוכה לחלוטין מהקונצנזוס התקשורתי.
"העובדות הן בדיוק הפוכות ממה שמספרים לכם", הכריז הואנג. "כל הרטוריקה סביב השמדת מקומות עבודה שגויה מיסודה, וגם כלכלנים מתחילים להבין את זה. בכל פעם שהאנושות המציאה טכנולוגיה חדשה, הכלכלה רק גדלה - ולמען האמת, כולנו הפכנו לעסוקים יותר".
דרכו של עולם
בתשובה לחששות הגוברים מפני פיטורי עובדים וצמצום תקנים בחברות טכנולוגיה וארגונים גלובליים, הציע הואנג מבט היסטורי ומפוכח על מחזור החיים הכלכלי: "גם בלי בינה מלאכותית, כשהעולם נע קדימה, תעשיות ישנות נעלמו ותעשיות חדשות נולדו. אני גר בעיר שבה אם יוצאים למרכז, רואים מסעדות ישנות שנסגרו ומסעדות חדשות שנפתחו במקומן, חנויות שמתחלפות. זה טבעו של העולם.
עם AI, משרות מסוימות הופכות לפחות נחוצות או לפחות מעניינות מבעבר, ומשרות חדשות, חברות חדשות ועסקים חדשים הופכים להכרחיים. העולם משתנה כל הזמן, וזה טוב שהוא משתנה. בביולוגיה יש מנגנון מובנה שבו אנשים מזדקנים כדי לפנות מקום לדור הבא - וגם בכלכלה זה תהליך בריא".
הואנג הדגיש כי המפתח להישרדות ושגשוג בעידן הנוכחי אינו התבצרות במקצוע הישן, אלא אימוץ מיידי של הכלים החדשים, גם במקצועות המסורתיים ביותר: "הטכנולוגיה הזו קלה להפליא לשימוש, וכל אדם חייב לנסות אותה. אם הייתי שרברב היום, בעזרת כלים כמו ChatGPT ו-Astra הייתי הופך לא רק למי שמתקן צנרת, אלא למעצב של הבית או המטבח עבור הלקוח.
אם אתם מוכרים רהיטים, אתם יכולים להפוך למעצבי פנים שמסדרים את הסלון בתלת-ממד ואז מוכרים את הריהוט. היכולות של המודלים הללו הן לא פחות ממדהימות, אני בעצמי נדהם מהן בכל יום. כל עובד יכול להחליט לקחת את הקריירה שלו צעד אחד קדימה אם רק יאמץ את הטכנולוגיה".
המדריך לבוגר הטרי
כשנשאל מה היה עושה אילו היה נדרש להתחיל את הקריירה שלו מחדש היום, כבוגר אוניברסיטה צעיר ללא מעמדו באנבידיה, סיפק הואנג הצצה למסלול האישי שלו ולעקרונות שמנחים אותו: "לפני 43 שנים, כשיצאתי מהלימודים, הייתי בן לדור המהנדסים הראשון שתכנן שבבים באמצעות תוכנה - מה שנקרא אז תעשיית ה-EDA (אוטומציה של תכנון אלקטרוני), שזה למעשה שם אחר לבינה מלאכותית של אותם ימים. הקדשתי את עצמי להיות המשתמש הטוב ביותר בכלי הזה, ותראו לאן זה הביא אותי".
הואנג הוסיף: "אם הייתי אדם צעיר היום, הייתי המשתמש הטוב ביותר בעולם בבינה מלאכותית, ללא שום ספק. הייתי הופך לאובססיבי לחלוטין לגבי השאלה איך להשתמש בה: איך עובדים עם Claude Code, איך מפעילים את Astra, איך מנצלים מודלים פתוחים וסגורים, איך מנהלים זיכרון ואיך הופכים גרפי ידע. הייתי מריץ סוכני AI ללא הפסקה ומפענח כל פרט בתחום הזה".
"הטענה ש-50% מבוגרי הקולג' החדשים לא ימצאו עבודה היא מגוחכת", הוסיף. "100% מהם צריכים ללמוד בינה מלאכותית, וברגע שהם יעשו את זה - הערך שלהם בשוק יהיה עצום. אינטראקציה בין אנשים היא קלה, אבל לעבוד בתוך צוות זה מורכב. באותו אופן, לעבוד בתוך צוות של סוכני AI זה מקצוע שדורש מיומנות עמוקה. הייתי הופך למומחה המוביל בעולם בדיוק בתחום הזה, והופך לבוגר המבוקש ביותר בשוק".
מהי פרודוקטיביות אמיתית?
במהלך הדיון התעמת הואנג עם הטענה כי ישנם ארגונים שאינם מזהים זינוק בפרודוקטיביות בעקבות הטמעת בינה מלאכותית, והציג הגדרה מחודשת למושג הפריון: "יש שתי דרכים לחשוב על פרודוקטיביות. דרך אחת, מוגבלת, היא לומר שמה שעשית בעבר בעבודה של שעה, תוכל כעת לעשות בעשר דקות כדי שיהיה לך יותר זמן פנוי. זו תפיסה נטולת אמביציה. טכנולוגיה לא נועדה רק לפנות לנו זמן, אלא להרים את רף השאיפות שלנו".
לדבריו, "הדרך הנכונה והעמוקה לחשוב על פרודוקטיביות של AI היא: מה שלא יכולת לעשות בעבר בכלל - אתה יכול לעשות כעת. רוב עבודת ההנדסה והעיצוב מבוססת על ניסוי, בדיקה ואיטרציה. תחשבו על תכנון של מכונית חדשה: כמה זוויות, קימורים וחלקים יש בה? אין שום יצרנית רכב בעולם שיש לה מספיק מהנדסים כדי לבחון אלף אפשרויות שונות שמשלבות בו-זמנית את שפת העיצוב של מרצדס, עמידה ביעדי תקציב, יעילות אנרגטית והיתכנות ייצור פיזית במפעל".
הואנג הוסיף כי "כיום, אנחנו שולחים סוכני AI לסרוק את כל מרחב האפשרויות הזה ולהחזיר אלף דגמים ישימים לחלוטין. זה בדיוק מה שאנחנו עושים בתוך אנבידיה בכל יום. תראו מה קורה בפיתוח תרופות: מודלים סורקים אינספור קומבינציות של חלבונים וכימיקלים כדי למצוא מולקולות שמסיסות במים, יציבות בשינועי טמפרטורה וניתנות לייצור. זה כוח שהאנושות מעולם לא החזיקה בו. זו פרודוקטיביות שמגדילה את התוצר המקומי הגולמי, מאיצה את הצמיחה - וגורמת לכולנו לעבוד יותר".
"תגידו לאירופה: ה-AI מייצר מיליוני משרות"
הואנג דחה בתוקף את התפיסה לפיה מהפכת ה-AI מצמצמת את כוח האדם הנדרש במשק, והצביע על שורה ארוכה של מגזרים תעשייתיים שחווים פריחה חסרת תקדים: "AI מייצר עבודה בהיקפי ענק. תראו מה קורה במגזר האנרגיה: מסטארטאפים ועד ענקיות כמו סימנס אנרג'י, יצרניות ציוד תעשייתי בנות 150 שנה כמו קטרפילר, חברות כמו Vertiv ויצרניות שבבים כמו אינפיניון. כולן בצמיחה אדירה בגלל ה-"AI.
הואנג הוסיף והסביר על שכבת התשתיות. "פועלי בניין, אינסטלטורים, חשמלאים, מהנדסי תקשורת ורשתות. בארה"ב לבדה נוצרו קרוב למיליון מקומות עבודה חדשים סביב תשתיות מחשוב ואנרגיה, ויש כיום מחסור של מאות אלפי עובדים מקצועיים. מעל לזה קמה שכבה עצומה של סטארטאפים חדשים, וחברות ותיקות בתחומי הרכב והרפואה שמרחיבות את גבולות היצירה שלהן. תגידו לאירופה שבינה מלאכותית יוצרת משרות! התפיסה שלהם הפוכה מהמציאות".
מסר למנהיגים: חדלו מרטוריקת הפחד
בחלקו האחרון של המפגש, פנה הואנג בקריאה ישירה למנהיגי ממשלות, מנכ"לים והורים, ודרש לחדול מקמפיינים של הפחדה סביב עתיד הטכנולוגיה: "אם מנהיג, בין אם זה ראש ממשלה, מנכ"ל של חברה או הורה, לא מתאר עתיד שראוי ושווה להיות חלק ממנו, מי בכלל ירצה לקום בבוקר ולבנות את העתיד הזה? אנחנו לא צריכים לעבוד קשה כדי לייצר עתיד גרוע יותר מההווה; עתיד גרוע קורה מעצמו אם פשוט נותנים לדברים להידרדר".
הואנג הוסיף בחיוך: "אם אנחנו רוצים להפעיל אנשים, לעורר בהם תחושת מסוגלות ולגרום להם להצטרף ליצירת המחר, המחר הזה חייב להיות מושתת על אופטימיות. זה לא אומר שאסור לענות על שאלות קשות. שאלות על בטיחות הן שאלות מצוינות, ושאלות על תעסוקה הן קריטיות - אבל אסור לנו להמציא תשובות מתוך פחד."
"כשקמים אנשים ואומרים שהבינה המלאכותית תביא את 'סוף הציוויליזציה האנושית' - זה לא מועיל, זה לא נכון, וזה שקר מומצא לחלוטין. הדרך להוביל דור שלם אינה באמצעות שיתוק וחרדה, אלא באמצעות הצלחה שתעורר השראה בכל מי שמביט קדימה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו