תואר כבר לא כרטיס כניסה: 3 התחומים הכי חמים בהייטק

תואר אקדמי במדעי המחשב, שנחשב במשך שנים לכרטיס כניסה מובטח לתעשיית ההייטק, כבר אינו מבטיח השתלבות בענף. לפי מחקר של אוניברסיטת רייכמן, כ-67% מהסטודנטים והבוגרים מעריכים כי תואר ריאלי לבדו אינו מספיק עוד, ונדרשות הכשרות מעשיות נוספות.

במקביל, תחומי הסייבר, החומרה וה-Core AI זוכים לביקושים מרוכזים, בעוד שמקצועות התכנות הכלליים והאדמיניסטרציה סובלים מצמצום מתמשך. יותר מ-10% מהסטודנטים בתחומי המדעים והטכנולוגיה מצהירים כי אינם מעוניינים לעבוד בהייטק כלל.

טלטלה בהייטק הישראלי: נתוני תעסוקה, שכר ואבטלה

המגמות בהייטק הישראלי

השינוי מתרחש על רקע טלטלה עמוקה בשוק התעסוקה הישראלי, כאשר ענף ההייטק מציג זינוק בפריון לצד התכווצות בגיוסי עובדים מקומיים. בשנת 2025 נבלם מספר המועסקים בענף סביב כ-400 אלף עובדים - נתון הנמוך בכ-18 אלף מועסקים (כ-4.5%) מהתחזיות שלפני מגפת הקורונה.

שיעור העובדים בישראל מתוך כלל עובדי חברות ההייטק הפרטיות צנח מ-69% ב-2019 ל-62% בלבד. הפגיעה הקשה ביותר מורגשת במקצועות פיתוח התוכנה ובקרב עובדים בתחילת הדרך ("ג'וניורים"), על רקע שילוב כלי בינה מלאכותית (AI), המאפשרים לצוותים מצומצמים להכפיל את התפוקה.

השינוי הטכנולוגי הוביל לזינוק חסר תקדים של כ-59% בתביעות דמי האבטלה בתחומי טכנולוגיות המידע, לירידה חדה של 6.2% בשכר הממוצע בענף, שעמד על 34,301 שקלים בחודש, ולעודף דורשי עבודה מול משרות פנויות בתחום התוכנה: כ-8,000 מחפשי עבודה מול כ-6,755 משרות.

במקביל, ניכרת תפנית חדה בשאיפות הקריירה של הצעירים: רק כ-12% רואים כיום בפיתוח תוכנה מסורתי את מקצוע החלומות שלהם, בעוד שהביקוש למקצועות מעשיים, טיפוליים וטכניים רושם עליות נחרצות.

מפת המקצועות והשאיפות: לאן נושבת הרוח באקדמיה?

"האתגר המרכזי כיום הוא להבטיח שהצלחת החברות תתורגם גם ליצירת מקומות עבודה"

השינוי הדרמטי במפת המועסקים נוגע בליבת העשייה הטכנולוגית ובמעמדה של ההשכלה הגבוהה. בעוד שתחומי הסייבר, החומרה וה-Core AI זוכים לביקושים מרוכזים, מקצועות התכנות הכלליים והאדמיניסטרציה סובלים מצמצום מתמשך.

רו"ח איתי קדמי, ראש תחום ניתוח פיננסי במכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, מסביר את מקור התופעה: "ההייטק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה ולמשוך השקעות משמעותיות, אך התעסוקה אינה חוזרת למסלול הצמיחה הקודם. חלק גדל מפעילות המחקר והפיתוח מתבצע מחוץ לישראל, והתעשייה מייצרת יותר תפוקה באמצעות פחות עובדים. האתגר המרכזי כיום הוא להבטיח שהצלחת החברות תתורגם גם ליצירת מקומות עבודה חדשים בישראל ולשילוב הדור החדש של העובדים והג'וניורים".

לאן פונים הצעירים שמתרחקים מפיתוח תוכנה?

בעקבות השחיקה בביטחון התעסוקתי והחשש מהחלפת משרות על ידי אלגוריתמים, מתחוללת מהפכה תפיסתית בבחירת מסלולי הלימוד והתעסוקה. מצד אחד, נרשמת נהירה של כ-43% מהצעירים למקצועות הטיפול, החינוך והעבודה הסוציאלית, לצד התעניינות גוברת בתחומי הרפואה והבריאות (14%), החורטים על דגלם משמעות אנושית, יציבות ואיזון בין עבודה לפנאי על פני שכר גבוה.

מצד שני, נרשם זינוק של כ-30% בפניות למכללות טכנולוגיות ללימוד מקצועות כפיים ומקצועות מעשיים של "העולם הישן" - בהם אינסטלציה, חשמל, מיזוג אוויר ובנייה. אלה תחומים פיזיים שבהם קיים כיום מחסור של אלפי עובדים במשק, והאלגוריתמים יתקשו להחליף.

בכך מצטיירת תמונה חדשה של שוק העבודה הישראלי: ענף הייטק מבוסס AI ההופך לסלקטיבי ומרוכז, לצד דור צעיר המחפש יציבות מקצועית והכשרה מעשית הרחק ממגדלי הזכוכית.

אלטרנטיבות התעסוקה: לאן נוהרים הצעירים שנוטשים את פיתוח התוכנה?