אם תחפשו את מיכאל כגן בהמולת רחובותיה של תל אביב, יש סיכוי לא רע שתמצאו אותו בזירה מפתיעה למדי: בקרונות הרכבת או במושביהם של האוטובוסים העירוניים. מי שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות של אנבידיה העולמית, ענקית השבבים, ונחשב לאחד מאנשי הפיתוח הבכירים והמשפיעים בעולם – בוחר להתנייד במטרופולין כאחד האדם.
את הזמן שבין תחנה לתחנה הוא מזקק לרגעי התבוננות, והופך את הנסיעה לאינקובטור לרעיונות שאולי ישנו את העולם. "בוודאי שעולים שם רעיונות", הוא משתף בראיון שיתפרסם ביום שישי בפרויקט "ישראל - תוכנית עבודה", "אבל לא על כולם אני חופשי לדבר כרגע".
כגן (69) הוא מהאנשים שמניעים את המהפכה התעשייתית החדשה, מהפכת הבינה המלאכותית, אך הוא אינו עיוור להשלכותיה.
על רקע דבריו של מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודיי, אודות סכנות ה-AI והחשש מאיבוד שליטה על הטכנולוגיה – האם לדעתך הפתרון הוא להאט את קצב הפיתוח?
"בטיחות ואבטחה נמצאות בראש סדר העדיפויות שלנו באנבידיה. עם זאת, ההנחה שעלינו לבחור בין חדשנות לבין בטיחות אינה נכונה. אנחנו מאמינים שאפשר וצריך לקדם חדשנות, תוך פיתוח אחראי ומבלי להתפשר על בטיחות ואבטחה".
"לבינה מלאכותית יש פוטנציאל עצום להניע צמיחה כלכלית, ולבנות עתיד טוב יותר עבור האנושות. האטת קצב הפיתוח אינה הפתרון. הדרך הנכונה היא להמשיך להתקדם, ובמקביל להשקיע במחקר, בבדיקות ובהטמעה של מנגנוני הגנה מתאימים, כדי שנוכל לממש את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה באופן בטוח ואחראי".
מה דעתך על הציוץ של ג'ייקוב קוקסון, חוקר בכיר לשעבר בחברת אנת'רופיק, שאמר כי "האנשים שבונים בינה מלאכותית מאמינים שהיא עלולה להרוג את כולנו עד סוף העשור"?
"חששות ואזהרות שמעלים חוקרים צריכות להילקח ברצינות. עם זאת, מדובר בטענה מרחיקת לכת, שאינה מבוססת על נתונים או מחקר מדעי. בטיחות ואבטחה חייבות להנחות את האופן שבו אנחנו מפתחים בינה מלאכותית, אך אסור שהן יהפכו לכלי ליצירת פחד וימנעו את היתרונות העצומים שבטכנולוגיה".
כיצד לדעתך על המדינה להתייחס לטכנולוגיה הזו?
"יש להתייחס ל־AI כתשתית קריטית, בדומה לחשמל ולאינטרנט. אתה לא יכול לתאר לעצמך היום בית בעולם המערבי ללא חשמל או אינטרנט, וכך גם לגבי AI. עלינו למנף את ה־AI בכל תחומי החיים בישראל, ולבנות כאן כלכלת AI שלמה".
במסגרת תוכנית העבודה ששרטט למדינת ישראל בתחום ה-AI, התמקד כגן בעיצוב מערכת החינוך והאקדמיה כך שיהפכו למבוססות AI מן היסוד; הקמת מפעל בינה מלאכותית לאומי בהיקף של עשרות אלפי יחידות עיבוד גרפיות; והשקעה בחמש השכבות של ה-AI: אנרגיה, שבבים, תשתיות, מודלים ויישומים. עוד אומר כגן, כי יש לחזק את שיתוף הפעולה בין הממשלה לתעשייה, ולהרחיב את פעילות ההייטק בפריפריה.
"אחרי קליפורניה אנחנו מספר אחת"
ישראל יכולה להיצמד לארה"ב ולסין, ואף להשתוות אליהן בטווח הרחוק במרוץ ה-AI?
"אני לא חושב שישראל נמצאת כל כך הרבה מאחוריהן מבחינת התפתחות טכנולוגית. ויש תחומים שאנחנו מובילים בהם אבסולוטית, למשל השקעות בהייטק. אחרי קליפורניה אנחנו מספר אחת. אנחנו גם מובילים בתחום הסייבר, פיתוח צ'יפים".
מה ישראל לא מספיק מבינה בכל הקשור למרוץ הטכנולוגי?
"בתחום המחקר אנחנו אלופים; בתחום של יישום הטכנולוגיה והפיכתה לדרך חיים - אנחנו צריכים לגשר על הפער".
מה מדינת ישראל יכולה ללמוד מהתרבות הארגונית של אנבידיה?
"אם מוטיבציה אנושית נעה בין פחד לתשוקה, אז אנבידיה היא החברה שהכי קרובה לתשוקה. אף אחד לא צריך לפחד שיפטרו אותו, כי לא מפטרים. אצלנו, אם פישלת מקצועית, זה אומר שלמדת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו