מנסים לרמות אתכם: 1 מכל 4 יתן ל-AI לבחור במקומו

סקר מקיף ומיוחד של איגוד האינטרנט הישראלי לקראת הבחירות חושף ממצאים מטרידים: כרבע מהישראלים שוקלים להיעזר בבינה מלאכותית כדי להחליט למי להצביע, ורוב גדול של הישראלים כבר הספיקו להיתקל בחשבונות מזויפים ומתחזים ברשת. 

הנתונים מלמדים כי 69% מהציבור חוששים במידה רבה או רבה מאוד שהשיח הפוליטי סביב מערכת הבחירות יוביל להחמרה באלימות ברשת. החשש מתקיים על רקע חשיפה נרחבת לדיסאינפורמציה: כ-71% מהציבור מדווחים כי נתקלו במידע כוזב סביב מערכת הבחירות לעיתים קרובות או מדי פעם, ורק כ-15% אומרים שלא נתקלו בכך כלל.

גם תופעת ההתחזות ברשת נפוצה: 56.8% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים בחשבונות מזויפים או מתחזים לעיתים קרובות או מדי פעם, בעוד שרק כ-20% אומרים שמעולם לא נתקלו בתופעה. לצד זאת, הסקר מצביע על נוכחות משמעותית של שימוש פוגעני בבינה מלאכותית:48.2% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים לעיתים קרובות או מדי פעם בשימוש ב-AI לצורך פגיעה באדם אחר או השמצתו, ו-25.6% נוספים נתקלים בכך לעיתים רחוקות.

באיגוד האינטרנט הישראלי מדגישים כי ממצאי הסקר מצביעים על כך שהתחזות, דיסאינפורמציה ושימוש פוגעני ב-AI אינם עוד איומים עתידיים או תופעות שוליות, אלא חלק מהמציאות הנוכחית של המרחב המקוון. על רקע מערכת הבחירות, קיים חשש כי סיכונים קיימים במרחב הדיגיטלי - ובהם אלימות, הסתה ודיסאינפורמציה - יתעצמו ואף יזינו זה את זה.

מעניין לשים לב כי הדיסאינפורמציה סביב הבחירות אינה נחווית כתופעה השייכת למחנה פוליטי אחד בלבד. החשיפה אליה חוצה את המפה הפוליטית: 73.3% מהמשיבים המזוהים עם הימין דיווחו כי נחשפו לדיסאינפורמציה לעיתים קרובות או מדי פעם, לעומת 69.5% במרכז ו-68.9% בשמאל.

המדריך לבוחר: כך תתגוננו מפני פייק

על רקע הממצאים, איגוד האינטרנט מפרסם מדריך להתמודדות עם מידע כוזב, שנועד לסייע לנווט בשטף המידע המאפיין תקופות בחירות ולהתמודד עם ניסיונות הטעיה ומניפולציה ברשת העלולים להשפיע על קבלת ההחלטות. באיגוד ממליצים, בין היתר, לבדוק מי עומד מאחורי הידיעה, להעדיף מקורות מידע מוסמכים, להצליב מידע בין כמה מקורות ולבדוק את תאריך הפרסום ואת ההקשר שבו פורסם המידע.

הצורך בבחינה ביקורתית של מידע מקבל משנה חשיבות לנוכח ממצא בסקר נוסף של איגוד האינטרנט הישראלי: רבע מהציבור (25%) דיווח כי הוא שוקל בחיוב או מתכוון להשתמש בכלי AI או בשירות מקוון אחר לצורך קבלת החלטה לקראת הבחירות.

באיגוד האינטרנט הישראלי מדגישים כי "כלי AI יכולים להיות כלי עזר יעילים ללמידה, להשוואה בין עמדות ולהבנת מחלוקות ציבוריות - אך תשובה של מערכת AI אינה המלצה אובייקטיבית ואינה מקור סמכות בפני עצמה. מערכות AI עלולות לטעות, להסתמך על מידע ישן, חלקי או שגוי, לבלבל בין עובדה לפרשנות, להשמיט הקשר חשוב ואף להמציא עובדות, ציטוטים ומקורות שנשמעים אמינים".

לכן, במקום לשאול כלי AI "למי כדאי לי להצביע?", ממליץ האיגוד להשתמש בו ככלי לחקירה, להשוואה ולבדיקת מידע. למשל: "השווה בין עמדות המפלגות בנושא X. השתמש במקורות עדכניים, צרף מקור לכל טענה והפרד בין עובדות לפרשנות", או "מהן עמדות המפלגות בנושא X, ומהם המקורות הרשמיים לעמדות האלה?" עוד ממליצים לנסות את הפרומפט: "הצג את הטיעונים המרכזיים בעד ונגד המדיניות הזאת, בלי להמליץ לי באיזו עמדה לבחור". והחשוב ביותר: לא להסתפק בתשובת שסיפק הצ'אטבוט. יש לפתוח את המקורות שעליהם הוא מתבסס, לוודא שהם קיימים ועדכניים ולבדוק שהם אכן תומכים בטענות שהוצגו.

לפי ד"ר שקד דברן זיוון, רכזת אוריינות ומוגנות ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי: "מערכת בחירות חופשית והוגנת תלויה לא רק ביכולת שלנו לבחור, אלא גם ביכולת שלנו לקבל החלטה על בסיס מידע אמין. כלי AI יכולים לעזור לנו להבין את הסוגיות שעל הפרק ולהשוות בין עמדות של מפלגות ומועמדים, אבל אסור להסתמך עליהם בעיניים עצומות. חשוב לבדוק את המקורות, להצליב מידע, לחשוב באופן ביקורתי - ובסוף לגבש את העמדה בעצמנו".

סקר איגוד האינטרנט הישראלי נערך על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בקרב מדגם רחב ומייצג של האוכלוסייה הישראלית, 1,005 איש ואישה.