סא"ל ש', בן 37 מתל מונד, מניח על ראשו מערכת אלקטרודות, עוצם את עיניו ומתרכז במחשבה אחת: להזיז את הרחפן ימינה. אותות חשמליים שנקלטים מהמוח עוברים למחשב, מודל בינה מלאכותית מנסה לזהות את הדפוס המתאים, וכשהוא מצליח, פקודה נשלחת לרחפן DJI. "שמתי את המכשיר על הראש, עצמתי עיניים וחשבתי על פקודה מסוימת", הוא מספר. "דמיינתי איך אני עושה ימינה ושמאלה וראיתי את זה מתבצע בזמן אמת. זה מחייב ממש מדיטציה".
המערכת שפיתח ש' במסגרת לימודי התואר השני במערכות תבוניות באפקה היא פרויקט אקדמי, שנבחן על בסיס אותות המוח שלו בלבד. לדבריו, היא הצליחה לזהות את הפקודות בכ-80% מהמקרים. אבל הניסוי נוגע בשאלה רחבה בהרבה, שמעסיקה אוניברסיטאות, חברות טכנולוגיה וגופי ביטחון: האם אפשר להפוך את המוח עצמו לממשק לשליטה במכונות?
התחום מכונה "ממשק מוח-מכונה" (BCI). נקודת המוצא היא שגם מחשבה היא תהליך פיזיולוגי: כאשר אנחנו חושבים, מתכננים תנועה או מדמיינים פעולה, נוצרים במוח דפוסים של פעילות עצבית שאותם אפשר למדוד ולנסות לתרגם לפקודה. המערכת אינה באמת "קוראת מחשבות" ויודעת שהמשתמש חושב "ימינה", אלא לומדת לזהות דפוס שמופיע באופן עקבי כאשר הוא מבצע או מדמיין פעולה מסוימת.
במערכות לא פולשניות, כלומר כאלה שאינן דורשות השתלת רכיבים במוח, אלקטרודות EEG המונחות על הקרקפת מודדות את הפעילות החשמלית. האות עובר עיבוד ואלגוריתם מחפש בו מאפיינים שלמד לקשר לפקודה. מכאן מדובר בתוכנה רגילה: הסיווג "ימינה" הופך לפקודה דיגיטלית שנשלחת לרחפן.
אלא שהמוח הוא בקר הרבה פחות מסודר מג'ויסטיק. האותות חלשים ומושפעים מתנועות שרירים ועיניים ואף ממצבו של המשתמש. "אתה רוצה שהמערכת תהיה חסינה ולא תושפע מגורמים סביבתיים, מאיך אני מרגיש או אם קר לי", אומר ש'. "גם רמת הרגישות של החומרה קריטית. ככל שהרכיב פחות טוב, אתה מקבל יותר רעשים".
מג'ויסטיק לנחיל רחפנים
במחקר של חוקרים מאוניברסיטת מנדירי באינדונזיה, חבשו 30 משתתפים קסדת EEG צרכנית והתבקשו לשלוט ברחפן באמצעות שש פקודות. על מסך הוצגו סמלים, למשל לפנייה ימינה או שמאלה, שכל אחד מהם הבהב בתדר אחר. המשתמש מיקד את מבטו בסמל הרצוי, ההבהוב יצר תגובה חשמלית אופיינית במוח, והמערכת זיהתה באיזה סמל בחר ותרגמה זאת לפקודת טיסה. האלגוריתם המוצלח ביותר הגיע לדיוק ממוצע של כ-87%.
מחקר חדש יותר, שפורסם באוגוסט בכתב העת Frontiers in Neurorobotics, לקח את הרעיון צעד קדימה וניסה לשלוט בנחיל רחפנים. החוקרים פיתחו ממשק היברידי ששילב אותות EEG עם תנועות יד וגירויים חזותיים. החידוש המעניין היה חלוקת העבודה בין האדם למכונה: המפעיל לא נדרש להטיס כל רחפן בנפרד, אלא להעביר פקודות למערכת, ואלגוריתם השליטה תרגם אותן לתנועה מתואמת של הנחיל. בניסוי ראשוני של שמונה משתתפים הגיעה המערכת לדיוק של קרוב ל-89%.
כאן עשוי להסתתר הפוטנציאל הגדול של הטכנולוגיה. אין יתרון רב בהחלפת ג'ויסטיק יעיל בממשק מוחי שדורש ריכוז עילאי רק כדי לפנות ימינה. אבל בעידן של AI ואוטונומיה, המוח עשוי להעביר מה המשתמש רוצה שיקרה, בעוד המכונה תחליט כיצד לבצע זאת.
גם גופי ביטחון בחנו את האפשרות. תוכנית N3 של DARPA האמריקנית נועדה לפתח ממשקי מוח-מכונה לא פולשניים עבור חיילים, והסוכנות סימנה בין היישומים האפשריים שליטה בכלי טיס בלתי מאוישים ובמערכות סייבר. אחד האתגרים המרכזיים שזיהתה היה היחלשות ופיזור האות בדרכו דרך הגולגולת והעור.
דרך אחרת היא להכניס את האלקטרודות למוח. במחקר שפורסם ב-Nature Medicine ב-2025 הושתלו אלקטרודות במוחו של אדם משותק, והמערכת הצליחה לפענח תנועות מדומיינות של קבוצות אצבעות ולתרגם אותן לשליטה ברחפן וירטואלי במסלול מכשולים. שתלים מספקים אות עשיר ומדויק יותר, אך במחיר הברור של הליך פולשני.
הרעיון שנולד מפציעה
אצל ש' הרעיון נולד מתוך הניסיון המבצעי. הוא שירת כמפקד בגבעתי ובצוק איתן, בעת ששימש מ"פ מסייעת, נפצע מירי צלף בשתי רגליו. "הייתי 'מילימטר' מכריתה", הוא מספר. לאחר השיקום חזר לשירות, למד הנדסת חשמל באפקה, עבר לתפקידים טכנולוגיים במחלקת אמל"ח של זרוע היבשה והשלים תואר שני במערכות תבוניות. כיום הוא סגן אלוף בקבע ומפקד בית תוכנה מבצעי בזרוע היבשה.
"אחד האתגרים בשדה הקרב הוא היכולת לנהל מערכת כמפקד עם המון החלטות שאתה צריך לקבל בזמן אמת", הוא אומר. "ברגע שאתה יכול לשחרר את הידיים ועדיין לייצר רצף של פקודות או אוטומציה שבאמצעותה אתה מניע כלים, זה יכול מאוד לסייע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו