"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף לפייק ברשת: קנסות עתק על סרטוני AI ופרסום מזויף

חובת גילוי ראשונה על פרסום מבוסס בינה מלאכותית • המהלך שמאיים על החוזים של כוכבי הרשת והסנקציות שישפיעו ישירות גם על ישראל

0השמעה
משפיענית AI (אילוסטרציה) , Gemini
משפיענית AI (אילוסטרציה). צילום: Gemini

האיחוד האירופי מעלה הילוך במאבק נגד זיופי ה-AI: תקנות שקיפות חדשות שנכנסו לתוקף מחייבות לראשונה מותגים ויוצרי תוכן לחשוף מתי סרטון, קול או תמונה עברו מניפולציה מלאכותית. אלא שמתחת לרדאר הרגולטורי, המהלך הזה חושף מציאות חדשה שטורפת את הקלפים בעולם הפרסום והמשפיענים.

סעיף 50 בחוק ה-AI האירופי קובע כי כל שימוש בטכנולוגיית דיפ-פייק מחייב גילוי בולט כבר במפגש הראשוני עם התוכן. החוק מפריד בין ריטוש טכני קל לבין יצירת מציאות מדומה, שבה דמות מוכרת נראית אומרת או עושה דברים שמעולם לא התרחשו במציאות.

משפיען AI (אילוסטרציה), צילום: בינה מלאכותית

סרטון אחד, אינסוף גרסאות

הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת למותגים לקחת צילום בודד של משפיען ולייצר ממנו עשרות וריאציות בלחיצת כפתור: להחליף שפה, לסנכרן תנועות שפתיים, לשנות את הרקע ואפילו לשתול המלצות על מוצרים שמעולם לא החזיק ביד.

"עד היום הנחנו שאם רואים פנים וקול מוכרים - האדם אכן הצטלם. היום ההנחה הזו כבר לא רלוונטית", מסביר יהונתן אמינוב, מנכ"ל חברת JOMA. לדבריו, מותגים יכולים כעת לייצר כמויות אדירות של תוכן מותאם שווקים, אך במקביל נוצר נתק מוחלט בין היוצר לבין הדמות הדיגיטלית שנוצרה ממנו.

בינה מלאכותית, צילום: רויטרס

למי שייכות הפנים?

המציאות החדשה משנה לחלוטין את מודל ההתקשרות והחוזים בתעשייה, כשהמותגים כבר לא קונים פוסט או סטורי בודד, אלא זכויות שימוש בגרסה הדיגיטלית של היוצר. המצב דורש הסדרה מפורשת מראש של מנגנוני אישור התכנים, הגבלת השימושים ומודל התמחור עבור כל שפה או עיבוד עתידי.

במקביל, מתעוררת סוגיה משפטית סבוכה סביב שאלת האחריות: אם דמות וירטואלית מספקת מידע מטעה או ממליצה על מוצר פגום, לא ברור על מי תוטל האשמה - על המשפיען שפניו מככבות על המסך, על המותג המפרסם, או על החברה שהפעילה את כלי ה-AI.

בינה מלאכותית, אילוסטרציה, צילום: Getty Images

קנסות עתק ומשבר אמון

אף שמדובר בחקיקה אירופית, ההשפעה מחלחלת ישירות לקמפיינים בישראל שפועלים מול מותגים וקהלים בינלאומיים, כשהקנסות על הפרת התקנות עלולים לזנק עד 15 מיליון אירו או 3% מהמחזור השנתי העולמי של החברה.

אולם מעבר לסנקציות הכספיות, המבחן האמיתי יהיה מול הקהל בבית: ברגע שהגבולות מטושטשים והצופים מגלים שההמלצה על המסך פוברקה, הפגיעה באמינות המותג והמשפיען עלולה להפוך לבלתי הפיכה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר