במשפט הרצח של לינדזי קלנסי, שמתנהל בימים אלה במסצ'וסטס ומסעיר את ארה"ב, אין כמעט מחלוקת מי הרג את שלושת ילדיה.
קלנסי, אחות במקצועה ואם לשלושה, חנקה למוות בינואר 2023 את קורה בת ה-5, דוסון בן ה-3 וקלאן בן שמונת החודשים בבית המשפחה בדקסברי, ולאחר מכן קפצה מחלון הקומה השנייה בניסיון לשים קץ לחייה ונותרה משותקת. השאלה שמרחפת מעל המשפט היא אחרת: מה התרחש בתודעתה בזמן הרצח.
התביעה טוענת כי קלנסי היתה אחראית למעשיה ופעלה באופן מתוכנן, בין היתר כשדאגה שבעלה פטריק ייצא מהבית. ההגנה טוענת כי לאחר חודשים של הידרדרות נפשית היתה בהתקף פסיכוטי ושמעה קולות שהורו לה להרוג את ילדיה ואת עצמה.
איך הטכנולוגיה נכנסת לתמונה?
לתוך המחלוקת הזו נכנסה בשבוע שעבר טכנולוגיה ישראלית: מומחה הפורנזיקה הסלולרית טימותי קיאפיני הציג את ניתוח האייפון של קלנסי שביצע באמצעות הטכנולוגיה של סלברייט (Cellebrite) הישראלית, המפתחת כלים לחקירות דיגיטליות.
הטלפון הפך בכך למעין עד נוסף. פסיכיאטרים ומטפלים העידו שקלנסי לא סיפרה להם שהיא שומעת קולות ולא הציגה סימנים ברורים לפסיכוזה, אך הטלפון תיעד דווקא את מה שעשתה כשהיתה לבדה: מה חיפשה ברשת, מה כתבה לעצמה ואילו תרופות ותסמינים חקרה.
180 אלף עמודים בתוך אייפון
קיאפיני חילץ את המידע וניתח אותו באמצעות תוכנת Physical Analyzer של סלברייט, שמארגנת את הכמות העצומה של המידע שמצטבר בסמארטפון - הודעות, חיפושים, פתקים וחותמות זמן - באופן שחוקר יכול לעבוד איתו.
היקף החומר ממחיש את האתגר: בחקירה הנגדית דובר על דו"ח חילוץ בהיקף של כ-180 אלף עמודים. אלא שבמשפט קלנסי התברר שגם כשהנתונים אובייקטיביים, הסיפור שמספרים באמצעותם אינו כזה - והתביעה וההגנה השתמשו באותו מאגר כדי לצייר שתי תמונות הפוכות.
התביעה: תכנון ותפקוד
התביעה השתמשה בטלפון כדי לטעון שקלנסי היתה מתפקדת ומחוברת למציאות, ושביום הרצח פעלה במתוכנן. הראיה הבולטת: פעילותה באפליקציית המפות של אפל, שם ביררה על מסעדת ThreeV המרוחקת מהבית ובדקה כמה זמן ייקח להגיע אליה - זמן קצר לפני שהציעה לפטריק להביא משם אוכל.
מבחינת התביעה, כך יצרה לעצמה חלון זמן לבד עם הילדים. גם הפתקים בטלפון שירתו את התביעה: באחד מהם כתבה קלנסי "אני רוצה להרגיש אהבה וחיבור עם כל הילדים שלי... אני פשוט רוצה להרגיש מאושרת" - אישה שמזהה את הקושי שלה ומנסה להתמודד, אך לא בהכרח פסיכוטית.
ההגנה: עולם פנימי אחר
בחקירה הנגדית השתמש פרקליטה של קלנסי, קווין רדינגטון, באותו מאגר כדי להציג תמונה הפוכה. הוא הצביע על חיפושים שהתביעה הצניעה - על דרכי פגיעה עצמית והתאבדות, ולצידם "סכיזופרניה", "פסיכוזה", "תסמיני פסיכוזה", "מחשבות חודרניות" ו"דיכאון אחרי לידה". באחד הפתקים כתבה: "אני מרגישה מדוכאת... אני לא נהנית מהילדים שלי".
אבל החיפוש המשמעותי ביותר היה מילה אחת: "הזיות". קלנסי חיפשה אותה ב-19 בינואר, חמישה ימים בלבד לפני הרציחות. הפרט חשוב במיוחד משום שקלנסי לא סיפרה בזמן אמת למטפליה שהיא חווה הזיות, בעוד שההגנה טוענת כיום כי בזמן הרצח היתה פסיכוטית. החיפוש אינו מוכיח שחוותה הזיות, אבל הוא משאיר עקבה דיגיטלית שמחברת אותה לתופעה שנמצאת בלב המשפט.
וזה אולי הלקח מהופעתה של סלברייט במשפט. ראיות דיגיטליות נראות מוחלטות, אבל הטכנולוגיה יודעת לומר מה עשינו, לא בהכרח למה. אותו טלפון יכול לתעד אישה שמתכננת כיצד להישאר לבדה עם ילדיה, או אישה שמנסה להבין הידרדרות נפשית שהסביבה לא ראתה. את ההכרעה יצטרך לעשות בסופו של דבר חבר המושבעים.