"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפיתוח הישראלי שעשוי לשפוך אור על רצח שלושת הילדים

במשפט הרצח של לינדזי קלנסי, האחות שרצחה את שלושת ילדיה במסצ'וסטס, כמעט אין מחלוקת מי ההורג - אלא מה עבר בראשה • טכנולוגיה ישראלית של חברת סלברייט הפכה את האייפון שלה לעד מרכזי, שחושף מה חיפשה וכתבה בסתר

0השמעה
Lindsay Clancy reacts as prosecutors play a video of a family outing during her murder trial at Plymouth Superior Court in Plymouth, Massachusetts, U.S., August 13, 2026. Josh Reynolds/Pool via REUTERS , Josh Reynolds/Pool via REUTERS
לינדזי קלנסי, האמא הרוצחת. צילום: Josh Reynolds/Pool via REUTERS

במשפט הרצח של לינדזי קלנסי, שמתנהל בימים אלה במסצ'וסטס ומסעיר את ארה"ב, אין כמעט מחלוקת מי הרג את שלושת ילדיה.

קלנסי, אחות במקצועה ואם לשלושה, חנקה למוות בינואר 2023 את קורה בת ה-5, דוסון בן ה-3 וקלאן בן שמונת החודשים בבית המשפחה בדקסברי, ולאחר מכן קפצה מחלון הקומה השנייה בניסיון לשים קץ לחייה ונותרה משותקת. השאלה שמרחפת מעל המשפט היא אחרת: מה התרחש בתודעתה בזמן הרצח.

התביעה טוענת כי קלנסי היתה אחראית למעשיה ופעלה באופן מתוכנן, בין היתר כשדאגה שבעלה פטריק ייצא מהבית. ההגנה טוענת כי לאחר חודשים של הידרדרות נפשית היתה בהתקף פסיכוטי ושמעה קולות שהורו לה להרוג את ילדיה ואת עצמה.

איך הטכנולוגיה נכנסת לתמונה?

לתוך המחלוקת הזו נכנסה בשבוע שעבר טכנולוגיה ישראלית: מומחה הפורנזיקה הסלולרית טימותי קיאפיני הציג את ניתוח האייפון של קלנסי שביצע באמצעות הטכנולוגיה של סלברייט (Cellebrite) הישראלית, המפתחת כלים לחקירות דיגיטליות.

הטלפון הפך בכך למעין עד נוסף. פסיכיאטרים ומטפלים העידו שקלנסי לא סיפרה להם שהיא שומעת קולות ולא הציגה סימנים ברורים לפסיכוזה, אך הטלפון תיעד דווקא את מה שעשתה כשהיתה לבדה: מה חיפשה ברשת, מה כתבה לעצמה ואילו תרופות ותסמינים חקרה.

180 אלף עמודים בתוך אייפון

קיאפיני חילץ את המידע וניתח אותו באמצעות תוכנת Physical Analyzer של סלברייט, שמארגנת את הכמות העצומה של המידע שמצטבר בסמארטפון - הודעות, חיפושים, פתקים וחותמות זמן - באופן שחוקר יכול לעבוד איתו.

היקף החומר ממחיש את האתגר: בחקירה הנגדית דובר על דו"ח חילוץ בהיקף של כ-180 אלף עמודים. אלא שבמשפט קלנסי התברר שגם כשהנתונים אובייקטיביים, הסיפור שמספרים באמצעותם אינו כזה - והתביעה וההגנה השתמשו באותו מאגר כדי לצייר שתי תמונות הפוכות.

אייפון, הפך לעד נוסף, צילום: AFP

התביעה: תכנון ותפקוד

התביעה השתמשה בטלפון כדי לטעון שקלנסי היתה מתפקדת ומחוברת למציאות, ושביום הרצח פעלה במתוכנן. הראיה הבולטת: פעילותה באפליקציית המפות של אפל, שם ביררה על מסעדת ThreeV המרוחקת מהבית ובדקה כמה זמן ייקח להגיע אליה - זמן קצר לפני שהציעה לפטריק להביא משם אוכל.

מבחינת התביעה, כך יצרה לעצמה חלון זמן לבד עם הילדים. גם הפתקים בטלפון שירתו את התביעה: באחד מהם כתבה קלנסי "אני רוצה להרגיש אהבה וחיבור עם כל הילדים שלי... אני פשוט רוצה להרגיש מאושרת" - אישה שמזהה את הקושי שלה ומנסה להתמודד, אך לא בהכרח פסיכוטית.

ההגנה: עולם פנימי אחר

בחקירה הנגדית השתמש פרקליטה של קלנסי, קווין רדינגטון, באותו מאגר כדי להציג תמונה הפוכה. הוא הצביע על חיפושים שהתביעה הצניעה - על דרכי פגיעה עצמית והתאבדות, ולצידם "סכיזופרניה", "פסיכוזה", "תסמיני פסיכוזה", "מחשבות חודרניות" ו"דיכאון אחרי לידה". באחד הפתקים כתבה: "אני מרגישה מדוכאת... אני לא נהנית מהילדים שלי".

אבל החיפוש המשמעותי ביותר היה מילה אחת: "הזיות". קלנסי חיפשה אותה ב-19 בינואר, חמישה ימים בלבד לפני הרציחות. הפרט חשוב במיוחד משום שקלנסי לא סיפרה בזמן אמת למטפליה שהיא חווה הזיות, בעוד שההגנה טוענת כיום כי בזמן הרצח היתה פסיכוטית. החיפוש אינו מוכיח שחוותה הזיות, אבל הוא משאיר עקבה דיגיטלית שמחברת אותה לתופעה שנמצאת בלב המשפט.

וזה אולי הלקח מהופעתה של סלברייט במשפט. ראיות דיגיטליות נראות מוחלטות, אבל הטכנולוגיה יודעת לומר מה עשינו, לא בהכרח למה. אותו טלפון יכול לתעד אישה שמתכננת כיצד להישאר לבדה עם ילדיה, או אישה שמנסה להבין הידרדרות נפשית שהסביבה לא ראתה. את ההכרעה יצטרך לעשות בסופו של דבר חבר המושבעים.

התרופות הפסיכיאטריות של לינדזי מוצגות בבית המשפט,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר