"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
הוא לא באמת "חושב"

מחקה תבונה אנושית? מאחורי מנגנון התשובות של הצ'אטבוטים

מהשערת המילה הבאה, דרך מאות מיליארדי פרמטרים ועד לאלגוריתם ה-Transformer ששינה את העולם • איך מודלי שפה גדולים לומדים לחזות את המילה הבאה - ולמה אפילו מדענים לא מבינים עד הסוף איך זה עובד? • הצצה מתמטית ומרהיבה אל המנגנון שמנחש את המילה הבאה - ודורש חישובים של 100 מיליון שנה

0השמעה
זה לא קסם, זו מתמטיקה: הצצה אל המנגנון האדיר ,
זה לא קסם, זו מתמטיקה: הצצה אל המנגנון האדיר

נדמה שבינה מלאכותית מחוללת קסמים, אך מתחת למכסה המנוע מדובר בפונקציה מתמטית סטטיסטית שמבצעת משימה בסיסית אחת:חזאי מילים. בסרטון הסבר מקיף של ערוץ 3Blue1Brown, מפורק המנגנון המורכב של מודלי שפה גדולים (LLMs) לתהליכים מתמטיים פשוטים.

כאשר משתמש מתכתב עם צ'אטבוט, המודל אינו "חושב" במובן האנושי, מסביר המומחה. הוא מקבל כקלט רצף של טקסט, ומחשב את הסתברות ההופעה של כל מילה אפשרית שיכולה לבוא בהמשך. על ידי בחירת המילה הבאה (ולעיתים בחירת מילים בעלות הסתברות מעט נמוכה יותר כדי ליצור גיוון טבעי), המודל מייצר פלט שנראה זורם, הגיוני ואנושי לחלוטין.

המודל המתמטי שמחקה תבונה אנושית,צילום: Gemini

מודלי שפה במספרים: קנה המידה הדמיוני

כדי להגיע לרמת דיוק גבוהה, המודלים נדרשים לעבד כמויות מידע שחורגות מתפיסת המוח האנושי:

זמן קריאה אנושי:אם אדם היה יושב לקרוא את כל הטקסט ששימש לאימון המודל GPT-3 ללא הפסקה (24/7), התהליך היה נמשך יותר מ-2,600 שנה.

כמות הפרמטרים:המודלים מונעים על ידי מאות מיליארדי פרמטרים - משתנים רציפים שקובעים את התנהגות המודל.

כוח חישוב היפוליזמי:אם אדם היה מסוגל לבצע מיליארד פעולות חיבור וכפל בשנייה, למידת כל החישובים לאימון מודל שפה גדול הייתה לוקחת יותר מ-100 מיליון שנה.

ניתן לחשוב על אימון המודל כמו כוונון דיגיטלי של מיליארדי כפתורים קטנים במכונה ענקית. ההתנהגות של מודל השפה נקבעת לחלוטין על ידי הפרמטרים הללו.

שלבי האימון: מחיזוי עיוור ועד לסוכן חכם

אימון מודל שפה מתחלק לשני שלבים מרכזיים: אימון מקדים ולמידת חיזוק מפידבק אנושי.

1. Pre-training (אימון מקדים): הזנת טריליוני דוגמאות טקסט > ניתוח המילה החסרה > עדכון פרמטרים באמצעות Backpropagation.

2. RLHF (למידת חיזוק מפידבק אנושי): סיווג תשובות על ידי מעריכים אנושיים > התאמת המודל להיות שימושי, בטיחותי ועוזר.

הקופסה השחורה שמאחורי הצ'אטבוט,צילום: Gemini

בשלב ה-Pre-training, המודל מתחיל מניחושים אקראיים לחלוטין. באמצעות אלגוריתם המכונה Backpropagation, המערכת מנתחת את הטעויות שלה מול המילה המקורית בטקסט ומכווננת את הפרמטרים כך שההסתברות למילה הנכונה תעלה. לאחר מכן, שלב ה-RLHF מסייע להפוך את ה"השלמה האוטומטית" לסייען וירטואלי שיודע לענות על שאלות.

המהפכה של גוגל

עד שנת 2017, מודלים עיבדו טקסט מילה אחר מילה באופן סדרתי. פריצת הדרך הגדולה התרחשה כאשר חוקרים בגוגל הציגו את ארכיטקטורת ה-Transformer - מודל המסוגל לעבד את כל הקשר הטקסט במקביל.

בעצם, מב שקורה הוא שכל מילה מתורגמת לווקטור - רשימה ארוכה של מספרים המייצגת את המשמעות שלה. מנגנון הקשב מאפשר למילים "לתקשר" זו עם זו ולחדד את המשמעות שלהן לפי ההקשר. כך למשל, המספרים המייצגים את המילה "Bank" ישתנו בהתאם לטקסט סביבה - אם מדובר בגדה של נהר או בבנק פיננסי.

כך עובדים מודלי השפה הגדולים באמת,צילום: Gemini

Feedforward Network (או בעברית, רשת הזנה קדימה) מעניקה למודל קיבולת זיכרון נוספת לשמירת תבניות שפה מורכבו.

תופעת הלוואי של המורכבות האדירה הזו היא מה שמדענים מכנים Emergent Behavior (התנהגות מגיחה). כיוון שמאות מיליארדי הפרמטרים מתכווננים מעצמם, בלתי אפשרי לפענח בדיוק מלא למה המודל קיבל את ההחלטה הספציפית שהוא קיבל - מה שהופך את מודלי השפה המודרניים לאחד הכלים המרתקים, העוצמתיים והמסתוריים ביותר בעולם הטכנולוגיה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר