מנתחות כל תנועה שלכם: 10,000 מצלמות AI כבר פרוסות ברחבי ישראל

כעשרת אלפים מצלמות ברחבי ישראל כבר מחוברות למערכות בינה מלאכותית שמפעילה קבוצת צוות 3. כך אומר ל"היום" ניר גלבוע, מנכ"ל ומייסד הקבוצה. המצלמות אינן מסתפקות בתיעוד: הן מסוגלות לזהות אנשים וכלי רכב, לספור קהל, לאתר הפרות בטיחות והתנהגות חריגה - ולהתריע בזמן אמת. "הטכנולוגיה מאוד בשלה", אומר גלבוע. "בכותל המערבי, למשל, אנחנו סופרים את האנשים שיש בכל רגע ברחבה. המערכת מותקנת גם בהר מירון כחלק מיישום לקחי האסון, ובעיריות ירושלים ובני ברק".

הפריסה ממחישה שינוי שמתרחש כמעט מבלי שנרגיש בו. המצלמות שמקיפות אותנו ברחובות, בעסקים ובמקומות העבודה הופכות מעיניים דיגיטליות שמתעדות את המציאות למערכות שגם מפרשות אותה. הן עשויות להפוך את המרחב לבטוח ויעיל יותר ולזהות אירוע בזמן אמת, אך אותה יכולת מעלה גם שאלות על פרטיות, פיקוח והשימוש במידע שהן אוספות - שאלות שכבר מעוררות מחלוקת בארה"ב ועלו גם בדוחות מבקר המדינה בישראל.

מה זו בעצם מצלמת AI?

מצלמת AI אינה רק מצלמה שמצלמת, אלא מערכת שמסוגלת גם להבין את מה שהיא רואה. מערכות ניתוח וידאו קיימות כבר שנים, אך בעבר הן התבססו בעיקר על חוקים פשוטים יחסית, כמו זיהוי תנועה או חציית קו שהוגדר מראש. התפתחות הבינה המלאכותית מאפשרת כיום לזהות אובייקטים ומאפיינים, ללמוד דפוסי פעילות ולהציף חריגות בזמן אמת.

חלק מרכזי במהלך שמקדמת צוות 3 תחת המותג TRINEO מבוסס על הטכנולוגיה של Lumana, חברה ישראלית-אמריקנית שצוות 3 היא נציגתה הבלעדית בישראל. אחת היכולות המרכזיות שלה היא זיהוי אנומליות. המערכת לומדת את דפוסי הפעילות באתר ומזהה פעילות שחורגת מהם. אדם שמסתובב בשבת במשרד שבדרך כלל ריק, למשל, עשוי להקפיץ התרעה, בעוד שבמקום שבו עובדים בשבת אותה התנהגות לא תיחשב חריגה.

"זו מערכת לומדת", מסביר גלבוע. "ה-AI משווה את האירועים שמתרחשים לדפוסים הנורמליים ומקפיץ אירוע בעקבות האנומליה".

ה-AI שמעניק למצלמות את היכולות החכמות הוא למעשה שכבת תוכנה ואלגוריתמיקה, ולכן במקרים רבים ניתן להטמיע אותו גם במערכות מצלמות קיימות, מבלי להחליף את תשתית הצילום כולה. המשמעות היא פוטנציאל פריסה עצום. מצלמות שכבר מותקנות ברחובות, בעסקים ובמוסדות יכולות לקבל יכולות ניתוח חדשות. האפשרות להתבסס על תשתיות קיימות היא גם זו שאפשרה לצוות 3, לדברי גלבוע, להגיע בקצב מהיר לפריסה של אלפי מצלמות AI ברחבי הארץ.

והשימוש אינו חייב להיות ביטחוני. ברשת מזון מהיר יכולה המערכת לזהות עובד שנכנס למטבח ללא כיסוי ראש או כפפות, ובאתר בנייה עובד ללא קסדה או אפוד. אותה מצלמה יכולה לשמש גם לספירת אנשים ולזיהוי מפגעים. "לפעמים אנחנו באים דרך הביטחון", אומר גלבוע, "אבל יודעים לספק גם תובנות תפעוליות".

בני ברק: מתחקור לתגובה בזמן אמת

אחת המאמצות המוקדמות של הטכנולוגיה היא בני ברק, שמפעילה "מוקד רואה" עירוני המאויש מסביב לשעון. לדברי גלבוע, המערך בעיר מתקרב כיום לאלפיים מצלמות. "בני ברק מדגימה איך מערך מצלמות עירוני, שעד היום שימש לתחקור בדיעבד, הופך להיות פרואקטיבי ומקפיץ תגובה בזמן אמת".

היכולת של מערך מצלמות לסייע בזמן אירוע כבר באה לידי ביטוי בשטח. בדצמבר האחרון זיהה "מוקד רואה" שני חשודים שנכנסו לבית ספר ברחוב קהילות יעקב. העירייה דיווחה למשטרה, כוחות הגיעו למקום ואחד החשודים נתפס כשברשותו לום ברזל, אלה מתקפלת וכפפות. המקרה אינו מיוחס דווקא ל-AI, אך ממחיש את המעבר ממצלמה המשמשת לתחקור בדיעבד לחיישן במערך תגובה עירוני.

צלע נוספת במהלך היא שיתוף הפעולה עם Axon האמריקנית, המוכרת בזכות הטייזרים ומצלמות הגוף שלה, ושצוות 3 היא נציגתה הבלעדית בישראל. גם כאן המגמה היא לחבר את המצלמות ואמצעי הקצה לענן ולהפוך את המידע שהם מייצרים לחלק ממערכת חכמה ורציפה. מערכות השליטה של Axon יכולות לאחד בזמן אמת מצלמות עירוניות, מצלמות גוף, רחפנים ומיקום כוחות לתמונת מצב אחת, ולשלב יכולות ניתוח, חיפוש וניהול של המידע שנאסף. לדברי גלבוע, הטכנולוגיה כבר מעוררת התעניינות מצד משטרת ישראל וגופי שלטון מקומי.

עיר בטוחה יותר - ומפוקחת יותר

הפוטנציאל גדול הוא כי במקום שאנשים יצטרכו להביט באלפי מסכים, האלגוריתם יכול לסנן את הרעש ולהפנות אותם לאירועים החשובים. אלא שככל שהמצלמות מבינות יותר ומחוברות יותר, עולה גם השאלה מי רשאי להשתמש במידע - ולאיזו מטרה.

בארה"ב הפכה השנה Flock Safety, המפעילה רשת גדולה של מצלמות לזיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי, למוקד של מחלוקת. בפברואר השביתה עיריית מאונטיין ויו בקליפורניה 30 מצלמות של החברה לאחר שהתברר כי מידע עירוני היה נגיש לגופי אכיפה אחרים באופן שלא תאם את מדיניות העיר. ביולי גם משטרת לוס אנג'לס לא חידשה את החוזה עם Flock, בין היתר בשל חששות הנוגעים לפרטיות ולשיתוף מידע.

השאלות האלה קיימות גם בישראל. בדוח מ-2024, שבדק חמש רשויות ובהן בני ברק, הצביע מבקר המדינה על פערים בפיקוח על מצלמות עירוניות. בעת הבדיקה פעלו בבני ברק 210 מצלמות ביטחון מהסוג שנכלל בדוח. ב-25% מהמצלמות שנדגמו ניתן היה לבצע תקריב למרחבים פרטיים, והעירייה לא בחנה מראש את הצורך במיסוך אזורים פרטיים. המבקר גם מצא כי הרשויות שנבדקו לא קיימו בחינה תקופתית סדורה של המשך הצורך במצלמות.

ה-AI אינו יוצר את המתח הזה, אבל הוא מעצים אותו. מרחב שבו מצלמות מסוגלות לזהות חריגות ולהפעיל תגובה יכול להיות בטוח ויעיל יותר; באותה נשימה הוא גם הופך למרחב מתועד, ניתן לחיפוש ומפוקח הרבה יותר. ככל שהיכולת הטכנולוגית מתקדמת, השאלה כבר אינה רק מה המצלמות מסוגלות לראות - אלא מי רשאי לראות דרכן.