"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכה היסטורית: אלפי תביעות אושרו נגד טיקטוק, גוגל ומטא

בית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו קבע כי חסינות הרשתות החברתיות אינה חלה על עיצוב המוצר, ופתח את הדלת לניהול תביעות הנזק על הנדסת מנגנונים ממכרים לנוער

0השמעה
החברות כבר לא חסינות , Gemini
החברות כבר לא חסינות. צילום: Gemini

בית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו דחה על הסף את ניסיונן שלמטא,גוגל,טיקטוקוסנאפצ'ט לבלום גל תביעות חסר תקדים. כעת, כ-2,400 תביעות פדרליות צועדות בבטחה אל עבר אולם המשפט.

התביעות טוענות כי הפלטפורמות הנדסו במכוון מנגנונים ממכרים שהובילו למשבר בריאות נפש חמור בקרב בני נוער. סגירת הדלת המוקדמת מצד בית המשפט מהווה קו פרשת מים עבור תעשיית הטכנולוגיה, שנשענה במשך עשרות שנים על חומות הגנה משפטיות כדי לחסום טענות על נזקים שנגרמו למשתמשיה.

ילדים בטלפון (אילוסטרציה),צילום: istockphoto

חומת המגן המשפטית שמתחילה להתפורר

במרכז המאבק עומד סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת (Section 230) מ-1996, המעניק לרשתות חברתיות חסינות מפני אחריות לתכנים שמעלים משתמשים. החברות טענו כי אותו סעיף מגן עליהן גם מפני טענות על כשל באזהרת הציבור מפני האופי הממכר של הפלטפורמות.

אלא שבית המשפט הבהיר כי הערעור הוגש מוקדם מדי, עוד לפני שהסתיימו המשפטים בערכאות הנמוכות. התובעים - ובהם מדינות, מחוזות חינוך והורים - טוענים כי החוק נועד להגן על תכנים, ולא על ארכיטקטורת המוצר והאלגוריתמים שנועדו ללכוד את תשומת הלב של קטינים.

שופטי בית המשפט לערעורים בארה"ב טענו: "אם הקונגרס היה מתכוון להעניק לרשתות החברתיות חסינות כה נרחבת מפני אחריות לעיצוב מוצריהן, הוא היה מציין זאת במפורש בחוק."

בית משפט בארה"ב (אילוסטרציה),צילום: AP

המצור המשפטי במספרים ותקדימים

המצור המשפטי על ענקיות הרשת אינו מוגבל רק לבית המשפט הפדרלי, והוא כבר נושא פירות ראשונים באולמות המושבעים:

  • היקף התביעות הפדרליות:כ-2,400 תיקים מאוחדים תחת השופטת איבון גונזלס רוג'רס בקליפורניה.

  • הזירה המדינתית:מעל 3,300 תביעות נוספות המתנהלות במקביל בבתי משפט מדינתיים.

  • תקדים לוס אנג'לס:מושבעים פסקו 6 מיליון דולר לצעירה שהתמכרה לאינסטגרם ויוטיוב כילדה, לאחר שקבעו כי מטא וגוגל התרשלו בעיצוב הפלטפורמות.

  • המכה של מטא בניו מקסיקו:פסיקת ענק של 375 מיליון דולר בגין הטעיית משתמשים ואפשרות לניצול מיני של קטינים.

ילדים עם טלפון סלולרי. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

סופה של טענת "אנחנו רק הצינור"

החברות אמנם מתכוונות לערער על הפיצויים, אך החלטת בית המשפט לערעורים מוכיחה כי הטיעון השחוק שלהן כבר לא עובד במציאות המשפטית הנוכחית.

אם בית המשפט העליון לא יתערב באופן חריג, ענקיות הטכנולוגיה ייאלצו לשלם מחיר כבד - או לשנות מהיסוד את האופן שבו האלגוריתמים שלהן פועלים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר