בלי שבבים ובלי ניתוח: עזבה את OpenAI - בשביל קריאת מחשבות

בסוף יולי 2026, נעמי בשקנסקי, חוקרת בת 23 בצוות הבטיחות וההתאמה (Alignment) של OpenAI, הודיעה על התפטרותה.למחרת בבוקר היא כבר התייצבה במשרדי Conduit - סטארט-אפ צעיר מסן פרנסיסקו. עבור מי שמכיר את מסלול חייה של בשקנסקי, אלופת שחמט בינלאומית כבר בגיל 15 ובוגרת מדעי המחשב מהרווארד, העזיבה של משרה יוקרתית בלב מעצמת ה-AI הגדולה בעולם לטובת חברה אלמונית עשויה להיראות תמוהה.

אך מאחורי הצעד עומד רעיון שנשמע עד לא מזמן כמו מדע בדיוני: ממשק מוח-מחשב (BCI) לא פולשני שקורא את אותות המוח והופך אותם לטקסט בזמן אמת.

בניגוד לפתרונות פולשניים הדורשים השתלת שבבים ניתוחית (כדוגמת Neuralink של אילון מאסק), Conduit מבססת את הטכנולוגיה שלה על רצועת ראש רב-חיישנית. המטרה אינה להגיע לתעתוק מילולי מוחלט של כל הרהור חולף, אלא לפענח את הכוונה הסמנטית הראשונית של המשתמש ולתרגם אותה לפקודות עבור סוכני AI.

כדי להגיע לפריצת דרך, החברה החילה את "ספר החוקים" של מודלי השפה הגדולים על אותות עצביים. במהלך שישה חודשים בלבד, החברה אספה מעל 10 אלף שעות של הקלטות עצביות בשילוב טקסט ושמע מאלפי משתתפים.

חשוב לציין כי כ-95% ממשאבי החברה מוקדשים לאימון מודלים שלומדים לפענח דפוסים עצביים על פני אנשים שונים, ללא צורך בכיילור פרטני ארוך. בניסויים ראשוניים, המודל מצליח לפענח כ-45% מתפיסת הממשק בניסיון ראשון. בשקנסקי מגדירה זאת כ"עידן ה-GPT-2" של ממשקי המוח - שלב המעבדה שלפני הפיצוץ המסחרי.

Two weeks ago, I resigned from OpenAI to join Conduit as a founding researcher, where we're training models to non-invasively read the human mind.

I've written some thoughts about what telepathy could look like by 2035 and how to get there:pic.twitter.com/cat0d4My15

— Naomi Bashkansky (@NaomiBashkansky)August 5, 2026

"בתוך כמה שנים, הדרך העיקרית שבה נתקשר עם בינה מלאכותית תהיה באמצעות המחשבות שלנו", מסרה בשקנסקי. "ה-AI לא יהיה עמית לעבודה סופר-חכם שאתה מנסה לעמוד בקצב שלו, אלא המשך טבעי של המחשבה האנושית".

לפי מפת הדרכים של החברה, כבר ב-2027 מתוכננת השקה של רצועת ראש לגישור מחשבתי, ועד שנת 2030 שואפים ב-Conduit לאפשר סנכרון ישיר בין תמונות מנטליות ומחשבות מורכבות לבין מודלי ה-AI. על אף שהטכנולוגיה עדיין סובלת מרעשי אותות ומחייבת מזעור של חומרת הניטור (שכרגע שוקלת כ-1.8 קילוגרם במעבדה), ענקיות טכנולוגיה כמו מטא (בפרויקט Brain2Qwerty) ומחקרים אקדמיים בולטים כבר הוכיחו את היתכנות הפענוח הלא-פולשני.

השאלה המרכזית כעת אינה "האם זה אפשרי", אלא מי ינגיש את הממשק הזה ראשון לציבור הרחב - ויגרום לנו להביט על המקלדת ומסך המגע כאביזרים ארכאיים מהעבר.