היעד המרגש של אביו של בר קופרשטיין - והטכנולוגיה שמלמדת את המוח מחדש

במשך כשנתיים הייתה לטל קופרשטיין מטרה אחת - לראות את בנו בר, שנחטף ממתחם מסיבת הנובה ברעים ב-7 באוקטובר על ידי ארגון הטרור חמאס, חוזר מהשבי. עכשיו, אחרי שהחלום התגשם, הוא מציב לעצמו יעד חדש: לרקוד בחתונת בנו דביר באוקטובר הקרוב. עבור רוב ההורים זהו רגע מובן מאליו. עבור קופרשטיין, מדובר בחלום שלפני חודשים ספורים כלל לא העז להציב לעצמו.

קופרשטיין עבר לפני כשש שנים שבץ מוחי קשה. במשך שנים העריכו הרופאים כי מיצה את פוטנציאל השיקום שלו. הציבור הישראלי, שליווה את מאבקו להשבת בר, הכיר אותו כשהוא מתקשה בדיבור ומתנייד בכיסא גלגלים. עבור אדם במצבו, עצם המחשבה על ריקוד נראתה עד לא מזמן מחוץ לגבולות האפשר. אלא שבחודשים האחרונים, הוא מספר, חל מפנה במצבו, כזה שהפך את היעד הזה למציאותי מאי פעם - והכול בזכות טכנולוגיה ישראלית חדשנית, והרבה התמדה וכוח רצון.

"לפני שהתחלתי בטיפול בקושי דיברתי בכלל", הוא מספר למערכת "היום". "היום אני מדבר, מבינים אותי הרבה יותר טוב. אני מרגיש שהזיכרון והמחשבה השתפרו, ויש לי יותר כוח ביד וברגל".

מאז סוף ינואר עובר קופרשטיין טיפול יומיומי בביתו באמצעות קסדה טיפולית שפיתחה חברת BrainQ הישראלית. "כל יום אני עושה את הטיפול עם הקסדה. אני לא מפספס", הוא מספר. מאחורי סיפורו של קופרשטיין ניצב ניסיון של חברת BrainQ לשנות את הדרך שבה העולם משקם את המוח לאחר שבץ.

מלמדים את המוח ללמוד מחדש

"אנשים חושבים שהבעיה הגדולה היא להציל חיים אחרי שבץ", אומר יותם דרקסלר, מנכ"ל ומייסד-משותף של BrainQ. "במידה רבה, הבעיה הזאת כבר נפתרה. רוב החולים שורדים. האתגר החדש הוא שהמוח אחרי שבץ כבר אינו אותו מוח. השאלה היא איך מלמדים אותו ללמוד מחדש".

זו בדיוק הנקודה שבה מנסה החברה להגדיר מחדש את התחום. במקום לראות בשבץ בעיקר פגיעה בשרירים או בתנועה, היא מתייחסת אליו כפגיעה במערכת הלמידה של המוח. "המוח עדיין שם", מסביר דרקסלר. "אם להשתמש באנלוגיה מעולם הבינה המלאכותית, החומרה עדיין קיימת, אבל מודל הלמידה נפגע. התפקיד שלנו הוא לאמן אותו מחדש".

שיפור דרמטי של הסיכוי לחזור לתפקוד

הטיפול שפיתחה BrainQ מבוסס על עיקרון הקרוי נוירומודולציה - השפעה על פעילות רשתות עצביות במוח באמצעות שדה אלקטרומגנטי חלש, בתדרים ובעוצמות נמוכים, שאינם מורגשים על ידי המטופל. מטרת הגירוי אינה "להפעיל" שרירים או לגרום לתנועה, אלא ליצור במוח תנאים טובים יותר ללמידה ולהתארגנות מחדש של רשתות עצביות שנפגעו בעקבות השבץ.

לפי החברה, השדה האלקטרומגנטי מותאם לדפוסי הפעילות של מוח בריא, במטרה לעודד תהליכי נוירופלסטיות – היכולת של המוח ליצור קשרים חדשים וללמוד מחדש לאחר פגיעה. "הקסדה היא כמו דשן לעציץ", מסביר דרקסלר. "היא לא מצמיחה את הצמח בעצמה, אלא יוצרת את התנאים שיאפשרו לו לצמוח טוב יותר. אחר כך צריך לעשות את העבודה - להתאמן".

במקביל לגירוי המוחי, המטופל מבצע בכל יום סדרת תרגילים מוטוריים וקוגניטיביים. כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית. מערכת ה-AI של BrainQ מנתחת באופן רציף את ביצועי המטופל, את קצב ההתקדמות שלו ואת אזורי הקושי, ובונה עבורו תוכנית אימון אישית המתעדכנת לאורך הדרך. כך, במקום תוכנית שיקום קבועה מראש, כל יום הופך לעוד "אימון" המותאם למצבו העדכני של המטופל.

"ה-AI לא מחליף את הפיזיותרפיסט", אומר דרקסלר. "הוא עוזר לנו להבין איך לאמן כל מוח בצורה הנכונה ביותר.  אנחנו רוצים להגדיל את פוטנציאל הלמידה של המוח, ואז לאמן אותו בצורה חכמה".

התוצאות הראשונות גם מתחילות להצטבר. מחקר שפורסם השנה בכתב העת Stroke, שהתבסס על 124 מטופלים לאחר שבץ, מצא כי מטופלים שקיבלו את הטיפול של BrainQ לצד תוכנית השיקום הרגילה היו בעלי סיכוי גבוה כמעט פי שלושה לחזור לתפקוד מלא.

"אנחנו לא בביזנס של תנועה", אומר דרקסלר. "אנחנו בביזנס שמייצר לאנשים תקווה. בעולם הנוירולוגי אנשים עלולים להרגיש שהם כלואים בתוך הגוף של עצמם. כשהם מתחילים לראות שוב אור בקצה המנהרה, זה הערך הכי גדול שאנחנו יכולים לתת להם".

לשבור את הסרבול של שוק המכשור הרפואי

אבל החדשנות של החברה אינה מסתכמת בטכנולוגיה. היא באה לידי ביטוי גם בגישה הטיפולית וגם במודל העסקי. שוק המכשור הרפואי נשען בדרך כלל על מסלול ארוך של ניסויים קליניים, אישורים רגולטוריים ושיפוי מחברות ביטוח, תהליך שעלול להימשך שנים. BrainQ - שכבר זכתה לאישור באירופה ובישראל וכעת גם פועלת לקבלת אישור FDA - בחרה לנסות מודל אחר: טיפול ביתי מבוסס מנוי.

"בישראל החלטנו לא לחכות שכל מנגנוני השיפוי יבשילו", אומר דרקסלר. "יש שתי אפשרויות: להמתין שנים עד שהטיפול ייכנס למסלולי ההחזר של חברות הביטוח, או להנגיש אותו כבר היום לכמה שיותר מטופלים. בחרנו באפשרות השנייה".

במסגרת המודל, המטופל מקבל לביתו את המערכת כולה - הקסדה, טאבלט המחובר לענן, ליווי של אנשי מקצוע ומעקב רציף אחר ביצועי הטיפול. לדבריו של דרקסלר, המעבר לבית אינו רק עניין של נוחות. "בקליניקה קשה מאוד להתמיד. בבית אנשים עושים את הטיפול כל יום. המשפחה הופכת להיות חלק מהשיקום, וההתמדה עולה משמעותית".

החזון של החברה חורג הרבה מעבר לשבץ. לאחר שקיבלה לאחרונה אישור אירופי להתוויה נוספת, היא מתכננת להרחיב את הפלטפורמה גם לטיפול בנפגעי חבלות ראש, בהם גם פצועי מלחמה. "אנחנו לא רואים את עצמנו כחברת מכשור רפואי קלאסית", אומר דרקסלר. "אנחנו חברת טכנולוגיה שבונה את בריאות המוח של העתיד".

עבור קופרשטיין, בינתיים, העתיד נמדד במטרה אחת פשוטה. "כל הרופאים אמרו שאין לי סיכוי", הוא אומר. "אבל אני עושה את הטיפול כל יום. אל תוותרו. כדי להתקדם צריך להתמיד".