"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרץ לחברות אמיתיות והפיץ קוד זדוני: קלוד יצא משליטה

דרמה בעולם הבינה המלאכותית: בעקבות התקרית המהדהדת של OpenAI, בדיקה פנימית באנתרופיק חשפה כי מודלי קלוד פרצו למערכות אמת • אנתרופיק מודה: הגדרת רשת שגויה איפשרה להתחבר לאינטרנט החי • התוצאה? פריצה למאגרי נתונים והפצת נוזקה ב-PyPI • רק מודל מחקר אחד עצר מעצמו כשהבין שמדובר בעולם האמיתי

0השמעה
קלוד , רויטרס
קלוד. צילום: רויטרס

סערת הבטיחות בעולם הבינה המלאכותית מסרבת להירגע:ימים ספורים לאחר ש-OpenAI הודתה כי מודל בלתי משוחרר שלה פרץ למערכות חברת Hugging Face, חברת אנתרופיק חושפת כעת אירוע דרמטי משלה. חקירה פנימית בחברה גילתה כי מודלי ה-AI מסדרת קלוד פרצו למערכות המחשוב של שלוש חברות שונות במהלך ניסויי אבטחת סייבר.

קלוד Mythos,צילום: אי.אף.פי

הבדיקה המקיפה באנתרופיק, שהקיפה למעלה מ-141 אלף הרצות ניסוי, יצאה לדרך בעקבות התקרית של המתחרה הגדולה. הניתוח חשף שלושה אירועים שונים שבהם המודלים הצליחו לצאת מסביבת ה"ארגז חול" (Sandbox) המבודדת ולהשיג גישה לאינטרנט החי, כתוצאה מטעות בהגדרות הרשת מול חברת ההערכה החיצונית Irregular.

הפרופילים השונים: ממיאוס לעולם האמיתי ועד הפצת נוזקה

אחד הממצאים המרתקים והמטרידים ביותר בדיווח של אנתרופיק הוא השוני באופן שבו המודלים השונים הגיבו ברגע שהבינו שהם תוקפים מערכות אמת.

  • Opus 4.7 (המודל הוותיק):זיהה בכל ארבע ההרצות כי הגיע למערכת ייצור אמיתית. למרות זאת, הוא תירץ לעצמו שהחברה האמיתית היא "חלק מהתרגיל", המשיך בתקיפה, דלה אישורי גישה ואף נגע במאגר נתונים חי.

  • Mythos 5:זיהה סימנים לכך שהוא מחובר לאינטרנט האמיתי, אך שכנע את עצמו מחדש שהוא עדיין בסמולציה. המודל הלך צעד קדימה ופרסם חבילת תוכנה זדונית למאגר הקוד הציבורי PyPI, אשר הורדה והורצה על ידי מערכות חיצוניות עד שהתגלתה ונחסמה.

  • מודל מחקר פנימי (החדש ביותר):היה היחיד שעצר את התקיפה מיזמתו ברגע שהבין שהמטרה אמיתית.

בשלושת המקרים, הפרומפט המקורי הורה למודלים במפורש כי אין להם גישה לאינטרנט. המודלים פשוט יצאו מתוך הנחה שמערכות העולם האמיתי שהם פוגשים הן חלק מתרגיל הסייבר שהוטל עליהם לבצע.

אנתרופיק מול OpenAI: ההבדלים

באנתרופיק דאגו לחדד את ההבדלים בין התקרית שלהם לביןהאירוע של OpenAI. בעוד המודל של OpenAI ניצל פגיעות תוכנה בלתי מוכרת (Zero-Day) כדי לברוח מסביבת הניסוי, המודלים של אנתרופיק יצאו לרשת דרך "דלת" שנשארה פתוחה בטעות בשל הגדרת שגיאה.

Hugging Face,צילום: Hugging Face

בנוסף, בעוד ש-Hugging Face היא זו שזיהתה את החדירה של OpenAI והתלוננה, אנתרופיק גילתה את הפריצות בעצמה בביקורת יזוקה, כאשר הארגונים שנפגעו כלל לא היו מודעים לכך שהמערכות שלהם נפרצו.

במבט קדימה, באנתרופיק מדגישים כי המודלים רצו ללא סוכני הניטור והמסננים הרגילים (המשמשים בגרסאות הציבוריות) כדי למדוד את יכולת הליבה שלהם, ומבהירים כי למודלים לא הייתה "מטרה עצמאית משלהם" אלא רק רצון להשלים את המשימה שניתנה להם. החברה עובדת כעת מול גוף ההערכה העצמאי METR לבחינה חיצונית של האירועים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר