"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האפליקציות מתות, יחיו הצ'אטבוטים: הבנק שמחבר את החשבון ל-ChatGPT

הבנק הדיגיטלי השיק תשתית חדשה המאפשרת למודלי הבינה המלאכותית לשאוב נתונים פיננסיים בזמן אמת • המטרה: להפסיק להעלות צילומי מסך ואקסלים, ולהפוך את סוכני ה-AI ל"מוח" המנהל של החשבון - כולל ביצוע פעולות בעתיד

0השמעה
CHATGPT , אי.אף.פי
CHATGPT. צילום: אי.אף.פי

אם ניסיתם בעבר להיעזר ב-ChatGPT או בקלוד כדי לתכנן את התקציב המשפחתי, כנראה מצאתם את עצמכם בלופ מייגע:הורדת קובצי אקסל, העלאת צילומי מסך או הקלדה ידנית מתישה של הוצאות העו"ש. הבנק הדיגיטלי ONE ZERO רוצה לשים קץ לסרבול הזה, ומכריז היום (ד') על מהלך ראשון מסוגו בישראל: חיבור ישיר ומאובטח בין חשבון הבנק של הלקוח לבין סוכני הבינה המלאכותית המובילים.

המטרה של הבנק היא שינוי תפיסתי עמוק בהרגלי הצריכה. במקום שהלקוח ייכנס לאפליקציה הבנקאית כדי להבין מה מצבו, אפליקציית הבנק הופכת ל"צינור נתונים" הפועל ברקע, בעוד שסוכן ה-AI הופך לממשק הראשי שדרכו מנהלים את הכסף.

CHATGPT חזר לפעילות,צילום: AP Photo/Kiichiro Sato

איך זה עובד בפועל?

החיבור מתבצע באמצעות רכיב קישור ייעודי שפיתח הבנק. לאחר הזדהות מאובטחת, המשתמש מגדיר בדיוק אילו נתונים הוא מאשר לשתף עם סוכן ה-AI - החל מחיובי אשראי והלוואות, ועד לחסכונות ותיקי השקעות. החידוש המרכזי אינו רק בעצם העברת המידע, אלא באיכותו. לפני שהנתונים מגיעים ל-ChatGPT או לקלוד, הם עוברים דרך "אלה" - העוזרת הדיגיטלית של הבנק. "אלה" מסווגת, מנקה ומסדרת את הנתונים הגולמיים כדי שהמודלים הכלליים לא יתבלבלו או ייצרו "הזיות".

מספרים מאחורי המהלך: למה דווקא עכשיו?

ב-ONE ZERO מסבירים כי המהלך נולד מתוך שינוי דרמטי בהתנהגות הצרכנים. 85% מהמשקיעים העצמאיים בישראל אינם מוכנים לשלם על ייעוץ אנושי מקצועי. 58% מהמשקיעים כבר נעזרים בכלי AI לצורך קבלת החלטות פיננסיות. בנוסף, הקרב על הצעירים (עד גיל 35) משחק תפקיד חשוב. הנתון נושק ל-70%.

הציבור כבר משתמש בצ'אטבוטים לייעוץ רפואי, ניהול לו"ז וכתיבה, וכעת החיבור הישיר לנתוני הבנק מאפשר לקבל יעוץ פיננסי המבוסס על אמת עובדתית ולא על הערכות. אייל גפני, מנכ"ל ONE ZERO, מסר: "פעם היינו הולכים לסניף או מתקשרים, בהמשך עברנו לאפליקציה בנקאית, והיום המרכז עובר לצ'אט. בעתיד המודל גם יבצע עבורנו פעולות. זה משנה את כל כללי המשחק".

לוגו הבנק,צילום: One Zero

ומה לגבי פרטיות ובטיחות?

בבנק מדגישים כי החיבור מתבצע בהסכמה אקטיבית של הלקוח, שניתנת לביטול בכל עת. עם זאת, ברגע שהנתונים יוצאים מגבולות הבנק אל חברות כמו OpenAI או אנתרופיק, האחריות על המידע עוברת למשתמש. ב-ONE ZERO ממליצים בחום ללקוחות לבטל בהגדרות הצ'אטבוט את האפשרות לעשות שימוש בנתונים האישיים לצורך אימון מודלים.

בשלב זה השירות מוגבל לקבלת מידע וניתוחים בלבד. עם זאת, בחודשים הקרובים מתוכננת השקת הרובד הבא - המשתמש יוכל לבקש מ-ChatGPT או קלוד להעביר כספים או לפתוח פיקדון. הסוכן יכין את הוראת הביצוע, אך הפעולה עצמה לא תבוצע אוטומטית - היא תמתין לאישור אקטיבי, הזדהות וחתימה של הלקוח בתוך אפליקציית הבנק.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר