"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טלטלה: קבוצת הפייסבוק "חברות הייטק שלא כדאי לעבוד בהן" - נחסמה

עם כמעט 100 אלף חברים, דיווחים על שיימינג ואזהרות על "בוסים רעילים" - הקהילה האנונימית שחשפה את הכביסה המלוכלכת של התעשייה נחסמה

,עודכן
0השמעה
קבוצת הפייסבוק שהריעדה את ההייטק הישראלי הושעתה , מתוך פייסבוק
קבוצת הפייסבוק שהריעדה את ההייטק הישראלי הושעתה. צילום: מתוך פייסבוק

דרמה ברשתות החברתיות של קהילת הטכנולוגיה הישראלית:כמעט 100 אלף חברים וחברות בקהילת פייסבוק הסוערת "חברות הייטק שלא כדאי לעבוד בהן" הופתעו לגלות כי הקבוצה הושעתה וירדה מהאוויר. לפי ההערכות, החסימה הגיעה בעקבות גל דיווחים על הפרת כללי הפלטפורמה, לשון הרע וטענות לדיבה מצד חברות שנפגעו. אלא שכמו מים המוצאים סדק - הפעילות כבר החלה לזלוג ישירות לערוצי טלגרם חלופיים.

הקבוצה פועלת בשנים האחרונות כמעין גרסה ישראלית, ללא פילטרים, של אתרים בינלאומיים כמו Glassdoor או kununu. זה היה המקום שבו הייטקיסטים יכלו לחשוף תחת חסות האנונימיות את נתוני השכר האמיתיים, היחס להורים ולנשים, "תרבות עבודה רעילה" וסאגות מתישות של תהליכי גיוס. הרחק מהעמודים הנוצצים בלינקדאין ובאינסטגרם, הקהילה הזו היוותה עבור רבים את "תמונת המצב האותנטית" של התעשייה.

קבוצת הפייסבוק שהריעדה את ההייטק הישראלי הושעתה,צילום: מתוך פייסבוק

סגירת הקבוצה הציתה מחדש את אחד הדיונים הבוערים בתעשייה: איפה עובר הגבול בין שקיפות נדרשת לשיימינג הרסני? אקלים התעסוקה הנוכחי מייצר חוסר אמון גובר מול מעסיקים. מועמדים שטורטרו, עברו שמונה שלבי מיון רק כדי לשמוע "לא באת למנהל טוב בעין", מצאו בקבוצה צינור מפלט יחיד לפריקת תסכול ולהזהרת קולגות. מנגד, אנונימיות מוחלטת מייצרת קרקע פוריה לשקרים, הגזמות ונקמנות של עובדים לשעבר. מעסיקים מוצאים את עצמם חסרי אונים מול "משפטי שדה" חד-צדדיים ברשת, מבלי שתהיה להם אפשרות להגיב או להגן על שמם בשל חובת דיסקרטיות.

"בימינו אי אפשר להשתיק מה שקורה בתוך החברה", כתב גולש בתגובה ברשת לינקדאין. "המידע הזה הוא כמו מים - הוא תמיד ימצא פתח לצאת. חברות שרוצות להשתפר היו משכילות אם היו משתמשות בקבוצה הזו כדי לעשות בדק בית, במקום לנסות לנהל רושם רק דרך מסיבות וסוואג מוקפד".

ההשעיה הזמנית של הקבוצה חייבת להדליק אור אדום בוהק אצל מנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש (HR). ניהול רושם לא יכול להסתכם עוד בעמודי אינסטגרם מעוצבים או בתמונות מאירועי חברה מושקעים. העובדים מדברים - ואם לא בפייסבוק, השיח יעבור לטלגרם, ל-X (לשעבר טוויטר) או לפורומים מוצפנים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר