שיעור באגו: פרישתו של שעשוע ממובילאיי חושפת את הבעיה של ההייטק הישראלי

השבוע הודיע פרופ' אמנון שעשוע, מאבות ההייטק הישראלי ומייסד מובילאיי, כי יפרוש מתפקיד המנכ"ל לאחר 27 שנים. עזיבתו של האיש שעיצב את אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בתולדות ישראל מסמלת את סיומו של עידן - אך גם את פתיחתו של עידן חדש. האם העיתוי מקרי? מי צריך להוביל את מובילאיי מכאן? ומה אומרת הפרישה על החברה, על התעשייה ועל היזמות הישראלית כולה?

אי אפשר לנתח את פרישתו של אמנון שעשוע (תזכורת: שעשוע יישאר בדירקטוריון וצפוי להתמנות ליו"ר לאחר מינוי מנכ"ל חדש) מבלי להתעכב על העיתוי. אם התחזיות של התעשייה יתממשו, העשור הקרוב יביא את המהפכה הגדולה ביותר שעבר עולם הרכב מאז המצאת המכונית - המעבר לעידן ללא נהג, עם הרבה פחות תאונות דרכים, שבו התוכנה והבינה המלאכותית יהפכו ללב התחבורה.

עבור מובילאיי, זו אינה עוד הזדמנות עסקית. זו המהפכה שעשויה להגדיר מחדש את מעמדה. מחברה שמספקת מערכות בטיחות ליצרניות הרכב, לאחת מחברות הליבה של עידן התחבורה האוטונומית.

ודווקא עכשיו, רגע לפני הבאר, עוזב שעשוע את מה שהוא עצמו הגדיר "מפעל חייו". במבט ראשון זה נראה כמעט בלתי נתפס. אבל ייתכן שדווקא העיתוי מספק גם את ההסבר. השלב הבא של מובילאיי שונה מהותית מזה שהביא אותה עד הלום.

אם עד היום המירוץ לנהיגה אוטונומית התנהל בעיקר במעבדות, בסימולציות ובנסיעות מבחן, מעכשיו הוא עובר לכביש. הקרב כבר אינו על פיתוח האלגוריתם הטוב ביותר, אלא על כיבוש השוק. מובילאיי תצטרך לעשות זאת מול יריבות שנהנות כבר היום מיתרונות משמעותיים. Waymo, שמפעילה שירות רובוטקסי מסחרי; טסלה, שנהנית ממותג עולמי ומצי של מיליוני כלי רכב; ושחקניות סיניות עתירות הון שנהנות משוק בית עצום.

זה כבר אינו רק מרוץ טכנולוגי, אלא מרוץ על מסחור, מותג והובלת השוק - על היכולת להפוך טכנולוגיה לפלטפורמה עולמית.

למעשה, שעשוע אמר זאת בעצמו למשקיעים. "מנקודת המבט שלי, הבעיות המדעיות הגדולות בתחום הרכב האוטונומי כבר נפתרו. כעת האתגר הוא תפעול, מסחור ויציאה לשוק".

קשה שלא לראות בכך גם הגדרה עצמית. שעשוע מעולם לא היה אילון מאסק. הוא היה קודם כול מדען, טכנולוג ואיש חזון. בין השורות הוא כמעט אומר שהמשימה שלשמה הקים את מובילאיי הושלמה מבחינתו, ושהחברה זקוקה כעת למנהיג בעל סט כישורים אחר. יש משהו יוצא דופן במייסד שמסוגל להכיר בכך שברגע החשוב ביותר בתולדות החברה, ייתכן שאת הקילומטרים האחרונים אל קו הסיום צריך להוביל מישהו אחר.

האם מובילאיי זקוקה לאילון מאסק?

אם זו אכן הקריאה הנכונה של המהלך, ייתכן שפרישתו של שעשוע אינה רק סיכון עבור מובילאיי - אלא גם הזדמנות. במשך כמעט שלושה עשורים עוצבה החברה בדמותו של מייסדה. ארגון שמצטיין בפתרון מהבעיות ההנדסיות המורכבות בעולם, עם תרבות של מצוינות מדעית, צניעות וחשיבה ארוכת טווח. אלא שהשלב הבא עשוי לדרוש DNA אחר.

שעשוע עצמו רמז לכך כשאמר שהמנכ"ל הבא צריך להביא "פרופיל ניהולי" שיידע להרחיב את הפעילות העסקית. אבל ייתכן שהרשימה אינה מסתיימת שם. מנכ"ל מובילאיי הבא יצטרך להיות לא רק אופרטור מצוין, אלא גם אדם שיודע לספר סיפור. להלהיב משקיעים, לשכנע יצרניות רכב, למשוך שותפים אסטרטגיים ולהחזיר למובילאיי את ההילה שאפפה אותה. אחרי הכול, החברה מחזיקה באחת הטכנולוגיות המרשימות בעולם הרכב, אך במשך שנים מתקשה לשכנע את שוק ההון שהיא תהיה גם אחת המנצחות של מהפכת הנהיגה האוטונומית.

מכאן נגזרת גם שאלת זהותו של המנכ"ל הבא. מינוי מתוך מובילאיי ישדר המשכיות ואמון בדרך הטכנולוגית. מנכ"ל ישראלי בכיר מחוץ לחברה עשוי להביא רוח רעננה מבלי לשבור את התרבות הארגונית. לעומת זאת, גיוס של כוכב בינלאומי - מנהל בעל שם עולמי מתעשיית הרכב או הטכנולוגיה - יהיה הצהרה אחרת לגמרי. מובילאיי אינה מחפשת רק מנכ"ל חדש, אלא מבקשת להגדיר מחדש את מקומה במרוץ העולמי.

ואולי, בלי להפוך לגרסה נוספת של אילון מאסק, המנכ"ל הבא יצטרך לאמץ ממנו תכונה אחת - היכולת להפוך חזון טכנולוגי לסיפור שסוחף את השוק. מאסק הוכיח שערכה של חברת טכנולוגיה נקבע לא רק על פי המוצרים שהיא מוכרת, אלא גם על פי העתיד שהמשקיעים מאמינים שתבנה.

מובילאיי, לעומת זאת, נתפסת לעיתים כחברה שמדברת בשפת המהנדסים, בזמן שהשוק מחפש גם חלום. אם היא רוצה להפוך לאחת המנצחות הגדולות של עידן הרכב האוטונומי, ייתכן שהמנכ"ל הבא יצטרך לדעת לדבר בשתי השפות גם יחד.

מרעיון לאימפריה ששינתה את ההייטק

בשיחת הוועידה, דווקא ברגע שבו הודיע על פרישתו, שעשוע בחר לחזור כמעט שלושה עשורים לאחור - אל הרגע שבו הכול התחיל. "לפני 27 שנים מובילאיי התחילה כרעיון שלפיו למידת מכונה יכולה להפוך מצלמה בודדת, יחד עם שבב מתאים, למערכת שתמנע תאונות בקנה מידה רחב", הוא אמר. קשה לחשוב על דרך יפה יותר לסכם את מפעל חייו. לא סיפור על הנפקה, שווי שוק או אקזיט, אלא רעיון מדעי וניסיון לפתור בעיה שנראתה אז כמעט דמיונית.

זו גם התמצית של ההייטק הישראלי. רעיון הופך לטכנולוגיה, הטכנולוגיה לחברה, והחברה לאקו-סיסטם. מובילאיי לא רק הפכה לאחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות שקמו בישראל; היא הצמיחה דורות של מהנדסים, יזמים ומנהלים, והפכה את ישראל לאחת המעצמות העולמיות בטכנולוגיות לרכב - גם בלי לייצר אפילו מכונית אחת.

אולי זו התרומה הגדולה ביותר של שעשוע. מפעל חייו אינו רק החברה שבנה, אלא ההוכחה למה שיזמות יכולה לחולל. לא יזמות שמתחילה בשאלה "איזו חברה כדאי להקים?" אלא יזמות שמתחילה בשאלה פשוטה הרבה יותר: איזו בעיה אמיתית אפשר לפתור?

לפעמים, כפי שמוכיח הסיפור של מובילאיי, זו בדיוק השאלה שמצמיחה חברה שמשנה תעשייה שלמה – ומדינה שלמה יחד איתה.