"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זו אינה אשליה אופטית: הגופן שמשגע את ה-AI
בעוד שחברות ה-AI ממשיכות לשאוב טקסטים מהאינטרנט ללא אישור, מעצב אחד מצא שיטה גאונית לחסום אותן • גופן שניתן לקריאה רק כשהוא בתנועה • ברגע שהווידאו נעצר - הטקסט נעלם לתוך בליל נקודות
הגופן שמשגע את הבינה המלאכותית. צילום: Ghost Font
בגידת הדימויים

זו אינה אשליה אופטית: הגופן שמשגע את ה-AI

בעוד שחברות ה-AI ממשיכות לשאוב טקסטים מהאינטרנט ללא אישור, מעצב אחד מצא שיטה גאונית לחסום אותן • גופן שניתן לקריאה רק כשהוא בתנועה • ברגע שהווידאו נעצר - הטקסט נעלם לתוך בליל נקודות

שחר שפירו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חברות הבינה המלאכותית הגדולות ממשיכות לאמן את המודלים שלהן על בסיס מידע ותוכן של יוצרים מרחבי הרשת, לעיתים קרובות ללא הסכמה או פיצוי. בהיעדר חקיקה רגולטורית תקיפה מספיק, יוצרים עצמאיים נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להגן על הקניין הרוחני שלהם. הפתרון האחרון מגיע מכיוון מפתיע: אשליות אופטיות של המוח האנושי.

המעצב אריק לו פיתח פרויקט קונספט מסקרן בשם "Ghost Font" (גופן רפאים). מדובר במערכת שמצליחה להסתיר טקסטים לחלוטין מעיניהן של מערכות ה-AI המתקדמות ביותר, תוך ניצול אחת מנקודות התורפה המרכזיות בארכיטקטורה שלהן - האופן שבו הן מעבדות קבצי וידאו.

הפיזיקה של התנועה: המוח מבין, המחשב קורס

המנגנון מאחורי "גופן הרפאים" פשוט אך גאוני: כאשר משתמש מקליד טקסט, המערכת מייצרת סרטון אנימציה קצר המורכב ממאות נקודות נעות. הנקודות שמרכיבות את אותיות המילים נעות כלפי מעלה, בעוד ששאר הנקודות ברקע נעות כלפי מטה. הניגודיות הויזואלית הזו מאפשרת למוח האנושי, שמצטיין בזיהוי תבניות בתנועה, לקרוא את המילים בקלות ובאופן שוטף.

אולם, ברגע שעוצרים את הווידאו, המילים נעלמות מיד והופכות לבליל נקודות סטטי ומבלבל. כאן בדיוק נמצא היתרון האנושי: בעוד שהמוח שלנו מפרש תנועה כרצף זורם, מודלי AI מולטי-מודאליים עדיין מנתחים סרטונים בצורה של "פנקס דפדוף" - כלומר, הם מפרקים את הווידאו לפריימים בודדים וסורקים כל תמונה סטטית בנפרד. מאחר ובכל פריים בודד אין שום זכר לאותיות, המערכת לא מסוגלת לפענח את המסר.

כדי להגביר את הבלבול, הקובץ מכיל "פיתיון" בדמות טקסט סטטי גלוי שאומר "נכתב בגופן רפאים", וזה הדבר היחיד שה-AI מסוגלת לסרוק. המעצב בדק את הכלי מול המודלים החזקים ביותר בשוק, בהם GPT-5.6 Sol Ultra של OpenAI ו-Claude Fable של אנתרופיק - וכולם נכשלו בניסיון לקרוא את הטקסט האמיתי.

פתרון זמני או קו הגנה חדש?

נכשל בניסיון לקרוא את הטקסט האמיתי. GPT-5.6 Sol Ultra, צילום: OpenAI

לו עצמו מודה כי "גופן הרפאים" אינו פתרון קסם אולטימטיבי. הוא מוגבל להודעות קצרות בלבד, צפייה ממושכת בו עלולה לגרום לסחרחורת, והוא אינו נגיש לאנשים עם מוגבלויות ראייה.

מעבר לכך, מדובר בפתרון עם תאריך תפוגה: ברגע שחברות הטכנולוגיה יפתחו מודלים שמסוגלים לנתח סרטונים באמצעות "זרימה אופטית" - כלומר, הבנת הקשר הדינמי והשינויים בין הפריימים ולא רק הניתוח הסטטי שלהם - החסינות של הגופן תקרוס. למרות זאת, הפרויקט מהווה עדות מרתקת ליצירתיות האנושית, ומזכיר שלבינה המלאכותית יש עוד דרך ארוכה לעבור עד שתבין את האשליות שהמוח שלנו פותר בשבריר שנייה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...