דוח מיוחד וחריף שפורסם היום (שלישי) של מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, חושף כשלים מהותיים ומתמשכים בהיערכות הלאומית של ישראל מפני קמפיינים של השפעה זרה במרחב הדיגיטלי. לפי הדוח, חלפו כמעט תשע שנים מאז שהאיום האסטרטגי זוהה לראשונה במדינה (2017), ועדיין לא קיימת מדיניות לאומית בין-ארגונית מתואמת, ואין שום גורם ממשלתי שמוביל את המאבק בנושא.
"ההפקרות הממסדית" הזו מותירה את הציבור הישראלי חשוף לפעילות זדונית ושיטתית של מדינות עוינות, ובראשן איראן. על פי הדוח, גורמים אלו מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה כדי להעמיק שסעים פנימיים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של האזרחים. המבקר מדגיש כי "הפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר, אך בישראל הנושא נותר בשוליים".
האיום הופך לקריטי במיוחד על רקע מערכת הבחירות לכנסת ה-26 הנוכחית, ב-2026. על פי הדוח, "תקופת בחירות מהווה קרקע פורייה להתערבות זרה בשיח הפנים-מדינתי, עד כדי חשש ממשי להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון האזרחים בהליך הדמוקרטי". עוד נכתב כי "כניסתם של כלי AI לשוק משנה את חוקי המשחק, ומאפשרת לאויבים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות, טקסטים וסרטונים מזויפים ברמת אמינות גבוהה ובמהירות הבזק.
כניסת ה-AI והפקרת יכולות הניטור"
הדוח מציג השתלשלות עניינים מקוממת המצביעה על דפוס חוזר של הזנחה: יוזמות רבות להתארגנות הוליסטית בין המל"ל, מערך הסייבר ומשרד המודיעין (שנסגר ב-2024) נזנחו פעם אחר פעם. תוכנית פעולה מקיפה שהעביר מערך הסייבר הלאומי בספטמבר 2024 שכבה בלשכת ראש הממשלה במשך כמעט שנה ללא מענה, ורק בעקבות פניית המבקר הועברה למל"ל ביולי 2025. נכון למרץ 2026, שני הגופים המובילים הפסיקו למעשה לעסוק בנושא באופן רוחבי.
כתוצאה מכך, תמונת המצב של ישראל חסרה ויכולות הניטור מוגבלות. הדוח מביא כדוגמה את קמפיין ההשפעה האסלאמיסטי "איסנאד", שחדר עמוק לשיח הציבורי בישראל במהלך מלחמת "חרבות ברזל" באמצעות מאות פרופילים מזויפים ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), וכן קמפיין איראני נרחב להטמעת הנרטיב השקרי "Gazagenocide" ברשתות החברתיות העולמיות כבר בימיה הראשונים של המלחמה, מהלך שהחל כפעילות ממוקדת של משמרות המהפכה (IRGC) והפך לוויראלי.
מעבר לכשל המבני, קיים נתק מוחלט מול השטח: נכון להיום, לא קיים מנגנון רשמי שאליו יכולים ארגוני חברה אזרחית או הציבור הרחב לפנות כדי לדווח על חשדות לבוטים ופרופילים פיקטיביים. במקביל, הטיפול המשפטי מול ענקיות הטכנולוגיה מקרטע. מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה אינה מנהלת פילוח נתונים ייעודי להשפעה זרה, כאשר בין 15% ל-25% מהבקשות הוולונטריות להסרת תכנים מזיקים נדחות על ידי הפלטפורמות.
דגל אדום למערכת החינוך וההסברה
גם בגזרת החוסן החברתי המצב חמור. משרד החינוך אמנם מציע מערכי שיעור בנושא חשיבה ביקורתית ודיסאינפורמציה, אך התכנים הללו מוגדרים כלימודי רשות בלבד, וההחלטה אם לעסוק בהם נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של כל בית ספר. המבקר קובע כי מדיניות זו "אינה עולה בקנה אחד עם עוצמת הסיכון הניבט מהמסכים, המטשטש את היכולת להבחין בין אמת לבדיה מגיל צעיר".
בשורת ההמלצות, קורא המבקר למל"ל להגיש מיידית לראש הממשלה מתווה להחלטת ממשלה שתקים גוף מטה ייעודי עם תקציב מוגדר תחת משרד רה"מ, אשר יתכלל ויסנכרן את כלל הגופים. על השב"כ לשפר משמעותית את יכולות האיתור הדיגיטליות ולפתוח ערוץ דיווח רשמי לחברה האזרחית, ועל ועדת הבחירות המרכזית לפעול ללא דיחוי לתיקון הפערים לקראת הקלפיות של 2026.
"הותרת הליקויים הללו ללא מענה", מסכם המבקר, "מפקירה את הציבור הישראלי פגיע וחשוף למניפולציות זרות, דווקא בעיתוי הביטחוני והפוליטי הרגיש ביותר של המדינה".
מארגון המחקר פייק ריפורטר, המתמחה בניטור וסיכול רשתות השפעה זרות ושסייע בהכנת הדוח, נמסר בתגובה: "דוח המבקר מאשר את מה שאנחנו מתריעים עליו שנים - רשתות השפעה זרות מהוות איום לאומי-אסטרטגי המסכן את כלל אזרחי ישראל. המחקרים שלנו מצביעים על עלייה בפעילות של רשתות זרות בישראל בשנים האחרונות. דוח המבקר הוא לא רק תמונת מצב עגומה, אלא קריאת השכמה לקראת החודשים הקרובים".
עוד נמסר כי "הציבור הישראלי מופקר כיום ברשתות החברתיות, ללא כתובת ברורה לדיווח על חשדות להשפעה זרה. זוהי סכנה לאומית המחייבת מענה הוליסטי, ובכלל זה: אסדרה מול הרשתות החברתיות שתחייב שיתוף פעולה הדדי, הקמת מטה ייעודי שיתכלל ויסנכרן את הטיפול באיום, והגברת האוריינות הדיגיטלית של הציבור - בעיקר אוכלוסיות פגיעות. אחרי שנים שבהן לא גובשה מדיניות סדורה בנושא, הממשלה צריכה לפעול בנושא ללא דיחוי".
ניר רוזן, מנכ"ל פייק ריפורטר: "האויבים של ישראל כבר לא צריכים להבריח נשק או לפרוץ גדר גבול כדי לערער את החברה הישראלית. מספיק להם חשבון מזויף, בוטים, תוכן מבוסס בינה מלאכותית ואלגוריתם של רשת חברתית. דוח מבקר המדינה מוכיח שהאיום הזה כבר כאן - אבל המענה הלאומי עדיין לא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו