"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עם מים שמרוססים מבניינים: הטכנולוגיה שמורידה 8 מעלות בקיץ
מגדלים בסין שמקררים את הרחוב ברסס מהגג הפכו ללהיט רשת ופתרון פוטנציאלי לאיום של חום עירוני • האם נראה מערכות כאלו בערים בישראל?
הטכנולוגיה בסין. צילום: שימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

עם מים שמרוססים מבניינים: הטכנולוגיה שמורידה 8 מעלות בקיץ

מגדלים בסין שמקררים את הרחוב ברסס מהגג הפכו ללהיט רשת ופתרון פוטנציאלי לאיום של חום עירוני • האם נראה מערכות כאלו בערים בישראל?

מערכת טכנולוגיה ומדע היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

סרטון ויראלי המציג מגדלי מגוריםבסיןהמרססים ענני ערפול מגגותיהם מעורר עניין רב ברשתות החברתיות בימים האחרונים. המערכת, שהותקנה בעיר יונצ'נג שבמחוז שאנשי, נועדה להתמודד באופן ישיר עם גלי החום הקיצוניים ותופעת אי החום העירוני. המערכת פועלת על בסיס עיקרון פיזיקלי מוכר של צינון באידוי, באמצעות רשת צינורות וזרבוביות לחץ גבוה בקצוות הגג.

הזרבוביות הללו מתיזות רסיסי מים זעירים בגודל מיקרוסקופי ישירות אל תוך האוויר החם המקיף את המבנים השונים. המים מתאדים באופן מיידי במגע עם האוויר הפתוח, ותהליך זה שואב את אנרגיית החום מהסביבה ומוריד את הטמפרטורה באופן מורגש.

יעילות המערכת והמשאבים הנדרשים להפעלתה

מבחינת אפקטיביות, מערכות אלו מסוגלות להוריד את טמפרטורת האוויר ושטח הפנים של המבנהב-5 עד 8 מעלות צלזיוסבתוך דקות. ירידה מהירה זו מפחיתה את קרינת החום הנפלטת מקירות הבטון אל הרחוב, ומובילה לחיסכון מסוים בצריכת החשמל של המזגנים הביתיים. בשל הגודל הזעיר של הטיפות ותנאי היובש, המים מתאדים במלואם באוויר, כך שעוברי האורח למטה אינם נרטבים מהרסס.

לצד היעילות, הפעלת המערכת דורשת משאבים כלכליים והנדסיים עצומים, הכוללים משאבות לחץ תעשייתיות ואספקת מים קבועה ורציפה. עלות ההקמה של פרויקט כזה נאמדת בלמעלה ממיליון יואן (כ-440 אלף שקלים) לבניין בודד, בנוסף לעלויות תפעול שוטפות גבוהות במיוחד בכל הפעלה. המים חייבים לעבור סינון קפדני וממושך כדי למנוע סתימות והצטברות אבנית, שמנטרלות את יעילות הזרבוביות בתוך זמן קצר.

קיץ בישראל. כנראה שנמשיך לסבול, צילום: קוקו

בקרוב בישראל? תחשבו שוב

למרות הניסיונות להציג את הטכנולוגיה כפתרון אידיאלי לקיץ הישראלי, היא אינה רלוונטית עבור רוב ערי המרכז ומישור החוף. מערכת צינון באידוי מחייבת אוויר יבש כדי לאפשר לטיפות המים להפוך לגז ולשאוב את אנרגיית החום ביעילות מהסביבה.

בערים כמו תל אביב, חולון או חיפה, אחוזי הלחות בקיץ מגיעים ל-80%, מצב המונע אידוי ומייצר ענן מחנק מעיק במקום קירור. הטכנולוגיה עשויה להיות רלוונטית ואפקטיבית אך ורק באזורים יבשים באופן קיצוני, כמו העיר אילת, הערבה או בקעת הירדן. אבל שם הבעיה היא חוסר במגדלים גבוהים בניגוד לערים בסין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...