אחרי מחירי המזון, הדלק, החשמל והדיור, גם מוצרי האלקטרוניקה מתחילים להתייקר, ובאופן משמעותי. בשבועות האחרונים מסתמנת מגמה חדשה בשוק: שורה של יצרניות מעלות מחירים במוצרים הפופולריים ביותר שלהן. אפל העלתה את מחירי שורת מחשבי המק, האייפדים ומוצרים נוספים בשיעורים שנעים בממוצע סביב 20%. בחלק מהמקרים ההתייקרות הייתה אף חדה יותר: מחירו של האייפד הבסיסי זינק בכ-29%, מ-349 דולר ל-449 דולר, בעוד שדגמי מקבוק ואייפד אייר התייקרו בכ-15%-25%.
אפל אינה לבדה. מיקרוסופט הודיעה על התייקרות של כ-25% בקונסולות Xbox, ויצרניות מחשבים כמו דל ולנובו כבר הזהירו כי הן צפויות לייקר את מוצריהן בעקבות הזינוק בעלויות הרכיבים.
מה עומד מאחורי גל ההתייקרויות הזה? את התשובה אפשר למצוא בדבריו של מנכ"ל אפל, טים קוק, שהסביר כי החברה נאלצה להעלות מחירים בעקבות הזינוק החריג בעלויות רכיבי הזיכרון והאחסון. לדבריו, אפל ניסתה במשך חודשים לספוג את ההתייקרויות, אך "המצב הפך לבלתי בר-קיימא". חברות נוספות בתעשייה מצביעות על אותה תופעה בדיוק.
ולא מדובר בהכרח בסוף הסיפור: לפי הערכות שפורסמו לאחרונה, מחירי זיכרונות ה-DRAM וה-NAND צפויים לזנק בעוד 40%-50% כבר ברבעון השלישי של השנה, ולאחר מכן להמשיך לעלות גם ברבעון הרביעי. אם התחזיות הללו יתממשו, מכשירי האלקטרוניקה עשויים לחוות גל התייקרויות נוסף.
מאחורי כל אלה מסתתר שוק שנמצא בעיצומו של טלטול עמוק: שוק הזיכרונות העולמי, שהפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של מהפכת הבינה המלאכותית.
שוק ריכוזי שנשלט על ידי שלוש ענקיות
כמעט כל מחשב, סמארטפון או טאבלט מכילים שני סוגי זיכרון מרכזיים: DRAM, המשמש כזיכרון העבודה של המכשיר, ו-NAND, המשמש לאחסון מערכת ההפעלה, האפליקציות והקבצים. התייקרות של שני הרכיבים הללו מתורגמת בסופו של דבר גם לעלות המוצר הסופי.
כדי להבין מדוע המחירים מזנקים, צריך להסתכל על מבנה השוק. בניגוד לשווקים אחרים בענף השבבים, שוק הזיכרונות נשלט כמעט לחלוטין בידי שלוש חברות: סמסונג, SK hynix ומיקרון. במשך שנים היה מדובר בענף מחזורי, שבו עודף ייצור הוריד מחירים ומחסור העלה אותם. אלא שבשנים האחרונות נכנס למשוואה גורם חדש ששינה את כללי המשחק.
מהפכת הבינה המלאכותית יצרה ביקוש חסר תקדים לזיכרונות מתקדמים. מערכות AI צורכות כמויות עצומות של זיכרון מהיר, בעיקר מסוג HBM, שהפך לאחד הרכיבים המבוקשים ביותר בתעשיית השבבים. עבור יצרניות הזיכרון מדובר במוצר רווחי בהרבה מזיכרונות למחשבים ולטלפונים, ולכן חלק הולך וגדל מקיבולת הייצור מופנה לשוק ה-AI, בעוד שההיצע למוצרים צרכניים מצטמצם.
לדברי מתיו ביילסקי, מנכ"ל חברת תעודות הסל Defiance, העלייה במחירים אינה נובעת רק מהביקוש ל-AI אלא גם משינוי בהתנהלות היצרניות. "בניגוד למחזורי העליות הקודמים, החברות נוקטות כיום משמעת גדולה הרבה יותר בהרחבת קיבולת הייצור", הוא אומר. "ההיצע גדל בקצב איטי, בעוד שהביקוש מצד מרכזי הנתונים ממשיך להאיץ".
האם הרווחיות הגבוהה מעידה על הפקעת מחירים?
השינוי הזה כבר משתקף בדוחות הכספיים. שלוש יצרניות הזיכרון הגדולות נהנות מהכנסות שיא, אך הנתון הבולט במיוחד הוא הרווחיות. מיקרון, למשל, דיווחה ברבעון האחרון על רווחיות גולמית של יותר מ-84%, לעומת כ-45% בלבד בשנת 2022. גם חטיבת השבבים של סמסונג ו-SK hynix מציגות כיום שיעורי רווחיות תפעולית חריגים - מהגבוהים שנרשמו בענף.
רווחיות גבוהה כשלעצמה אינה מעידה על בעיה. אולם במקרה של שוק הזיכרונות, שבו שלוש חברות בלבד מחזיקות ברובו המוחלט של השוק, הנתונים הללו מושכים תשומת לב גם מצד הרשויות והמערכת המשפטית.
בחודש שעבר הוגשה בארה"ב תביעה ייצוגית נגד סמסונג, SK hynix ומיקרון, בטענה כי שלוש החברות ניצלו את שליטתן בשוק וצמצמו את היצע הזיכרונות באופן שהוביל לעליות מחירים. החברות דוחות את הטענות, ובשלב זה אין כל קביעה משפטית שלפיה פעלו בניגוד לחוק.
עם זאת, לשוק הזיכרונות יש היסטוריה לא פשוטה. בתחילת שנות ה-2000 הורשעו כמה מיצרניות הזיכרון בפרשת תיאום מחירים בינלאומית, שבמסגרתה שולמו קנסות של מאות מיליוני דולרים. גם בשנים שלאחר מכן הוגשו תביעות נוספות בטענות דומות, אם כי חלקן נדחו מחוסר ראיות.
גם אם החקירות הנוכחיות לא יובילו למסקנה שהייתה התנהגות בלתי חוקית, ייתכן שמחירי הזיכרונות הגבוהים אינם תופעה חולפת. ביילסקי מעריך כי המחסור צפוי להתמתן רק במהלך 12-24 החודשים הקרובים, וגם אז לא צפויה חזרה לעידן של עודפי היצע ומחירי רצפה.
"זיכרון כבר אינו רק קומודיטי", הוא אומר. לדבריו, זיכרונות מתקדמים למערכות AI נבדלים בביצועים, בטכנולוגיות האריזה ובדרישות ההסמכה של הלקוחות - שינוי שמעניק ליצרניות כוח תמחור גדול יותר משהיה להן בעבר. המשמעות היא שגם אם שיעורי הרווחיות יתמתנו, הם צפויים להישאר גבוהים משמעותית מהרמות שאפיינו את התעשייה לפני מהפכת ה-AI. במילים אחרות, המרוץ העולמי להקמת תשתיות בינה מלאכותית כבר אינו משפיע רק על ענקיות הטכנולוגיה ומרכזי הנתונים - הוא מתחיל להגיע גם לחשבון בקופה של כל מי שקונה מחשב, טאבלט או קונסולת משחקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו