"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מגבלת גיל: המדינה שמטילה איסור גורף על שימוש ב-AI
אחרי שהוציאה את הסמארטפונים מהכיתות והורידה את שיעורי הבריונות, הממשלה באוסלו מובילה מהלך דרמטי נוסף • הפעם: חסימה מוחלטת של כלי בינה מלאכותית יוצרת לתלמידים עד גיל 13 • המטרה: "להחזיר את הילדים לקריאה, כתיבה וחשבון"
ChatGPT, קלוד וג'מיני. צילום: רויטרס

מגבלת גיל: המדינה שמטילה איסור גורף על שימוש ב-AI

אחרי שהוציאה את הסמארטפונים מהכיתות והורידה את שיעורי הבריונות, הממשלה באוסלו מובילה מהלך דרמטי נוסף • הפעם: חסימה מוחלטת של כלי בינה מלאכותית יוצרת לתלמידים עד גיל 13 • המטרה: "להחזיר את הילדים לקריאה, כתיבה וחשבון"

שחר שפירו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נורווגיה מחריפה את המאבק בהשתלטות הטכנולוגית על מערכת החינוך, ומכריזה על הגבלות נרחבות וחסרות תקדים על שימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת בקרב תלמידים.על פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, הממשלה הנורווגית תאסור באופן מוחלט על תלמידי בתי הספר היסודיים להשתמש בבוטים ובמחוללי AI במסגרת הלימודים, מתוך הבנה כי הכלים הללו פוגעים בתהליכי הלמידה הבסיסיים של הילדים.

התקנות החדשות ייכנסו לתוקף כבר עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה, בסוף חודש אוגוסט, ויחולו על פני מדרג גילאים ברור.

חוק חדש בבריטניה: איסור על שימוש ברשתות חברתיות לקטינים מתחת לגיל 16, צילום: רויטרס

גילאי 6-13:איסור גורף על שימוש ביישומי בינה מלאכותית יוצרת. ראש ממשלת נורווגיה, יונאס גאהר סטורה, הבהיר במסיבת עיתונאים כי ה-AI גורם לילדים "לדלג על שלבים קריטיים בהתפתחותם השכלית", והדגיש כי על בתי הספר "להתמקד קודם כל בלימוד קריאה, כתיבה ומתמטיקה בסיסית".

גילאי 14-16:תלמידי חטיבות הביניים יוכלו להשתמש בכלי AI, אך ורק תחת השגחה ופיקוח ישיר של מורה בכיתה.

גילאי 17 ומעלה:בני נוער בתיכונים יעודדו להשתמש בטכנולוגיה באופן עצמאי, תוך דגש על שימוש נכון, אחראי ומותאם.

ראש ממשלת נורווגיה, יונאס גאהר סטורה, צילום: רויטרס

ההצלחה של מלחמת הסמארטפונים

המהלך הדרמטי נגד ה-AI אינו מגיע בחלל ריק. נורווגיה נשענת על הצלחה מוכחת של רפורמה קודמת: בשנת 2024 הטילה המדינה איסור גורף על הכנסת סמארטפונים לבתי הספר.

נתוני המעקב של משרד החינוך הנורווגי הראו כי הרחקת הטלפונים מהכיתות הובילה לירידה משמעותית במקרי הבריונות, לשיפור ניכר בציונים, ולצניחה חדה במספר הביקורים של תלמידים אצל פסיכולוגים בשל בעיות נפשיות - השפעה חיובית שהייתה חזקה במיוחד בקרב נערות.

אחרי שחסמה את השימוש בבינה המלאכותית, נורווגיה שוקלת לאסור רשתות חברתיות, צילום: רויטרס

בנוסף, נורווגיה מקדמת הצעת חוק שתוגש לפרלמנט עד סוף השנה, האוסרת לחלוטין על שימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16, בדומה למודל האוסטרלי.

גל חקיקה עולמי

נורווגיה היא חלק מגלים עולמיים הולכים ומתגברים של מדינות המכריזות מלחמה על ההתמכרות הדיגיטלית של קטינים. לונדון הצטרפה לאחרונה לקו התקיף של קנדה והכריזה על איסור גורף לילדים עד גיל 16 על גישה לרשתות חברתיות כמו טיקטוק ואינסטגרם, לצד מגבלות על משחקי רשת ושידורים חיים.

איחוד האמירויות הפכה למדינה הערבית הראשונה שמחוקקת חוקים מסוג זה, ותגביל לחלוטין את הגישה והשימוש הפרטי בחשבונות רשתות חברתיות לבני 15 ומטה, לצד חסימת פיצ'רים מתקדמים בפלטפורמות.

בתו כך, בקונגרס האמריקני מקודם בימים אלו חוק ה-GUARD Act‏ (Guidelines for User Age-verification and Responsible Dialogue Act). החוק עבר בוועדת המשפט של הסנאט וממתין להצבעה. הוא ידרוש מחברות AI להטיל מנגנוני אימות גיל קשוחים ולחסום גישת קטינים לצ'אטבוטים.

עם זאת, נוסח החוק רוכך לאחרונה וכעת הוא מגדיר רק "חברי AI"‏, מה שמותיר פתח לחברות הגדולות להחריג מוצרים כמו ChatGPT או ג'מיני תחת הטענה שמדובר ב"כלי חיפוש" ולא בבוט לשיחה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...