האם ניתן לעצור את גל הונאות הרשת שעושות שימוש בדמותם ובקולם של רופאים ורופאות מפורסמים? בהסתדרות הרפואית ובאיגוד האינטרנט הישראלי פועלים נגד גל הונאות ופרסומים מזוייפים הנחזים לרופאים ברשת. בפניה למשרד הבריאות הם מבקשים לפעול לשינוי רגולציה שיחייב תהליך אימות זהות, שקיפות וחובת גילוי נאות בפרסומים בנושא בריאות. זאת בדומה לגילוי נאות ואימות שנעשים בפרסומים בתחום הפיננסי בישראל.
מאז הקיץ שעבר החל מבול של סרטונים שעשויים בעזרת בינה מלאכותית ומשתמשים בדמותם ובצורה מדוייקת מאד גם בקולם של הרופאים וממליצים על מוצרים שונים. הבריאות ומערך הסייבר העולמי אף הזהירו שמדובר בהונאה וכי יש חשש מגניבת פרטים ממי שייכנס ללינקים שבסרטונים ויכניס את פרטיו האישיים ("פישינג").
מדובר בפרסומים שבהם נתקל כל מי שגלל ברשת, למשל בסרטונים באיכות גבוהה שבהם נראה פרופ' רוני גמזו מפרסם מוצר טבעי לרכישה ברשת לטיפול בטפילים ומזהיר מה"ביג פארמה", או שבהם נראית ד"ר שרון אלרעי פרייס שמסבירה שמי שישתה כוס מים חמימים לפני השינה יכול "לשכוח מהקילוגרמים העודפים לנצח". בין הפרסומים הכוזבים היה גם סרטון שמציג את פרופ' איתמר רז כ"זוכה פרס נובל" שפיתח נוסחה לירידה במשקל שיעילה "לא כמו תרופות מבית מרקחת". ואפילו זוכה פרס נובל, פרופ' אהרון צ'חנובר מפרסם "נוסחה שמסלקת את סרטן הערמונית".
ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית אף הגיש תביעה ייצוגית נגד חברת מטא, בטענה לרשלנות חמורה של החברה בהפצת הונאות ממומנות בפייסבוק ובאינסטגרם. לאחר שדמותו "נגנבה" וככבה במודעות וסרטנים ברשת המפרסמים תכשירים מפוקפקים ומציג את "כל האמת על הסוכרת". בפוסט בפייסבוק הזהיר ד"ר קוגל את הציבור כי "מדובר במעשה נוכלות שמטרתו לגנוב פרטי כרטיס אשראי מאנשים תמימים שמנסים למצוא מזור למחלתם".
"בחודש האחרון יצאו גם סרטוני Deepfake בהם 'אני' מדבר בשפה עילגת על המוצר הדפוק הזה. אני מוצא את עצמי רודף אחרי פרסומות ומבקש מאתרים שונים להסירן, עונה לעשרות שיחות טלפון של אנשים שמבקשים לברר פרטים, ומסביר שמדובר בהונאה באמצעות AI. שוב אני מבקש, אם מישהו נתקל בפרסומת כוזבת כזו, בבקשה תאמרו לי, אני אדווח לפיסבוק על התחזות".
בהסתדרות הרפואית מציינים כי מדובר בדוגמאות חלקיות בלבד וכי לקו החם של הר"י בנושא, וכן לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי מגיעות פניות רבות בנושא. "מצטברים מקרים רבים של רופאים שזהותם ודמותם נגנבה, לצורך קידום תרופות יקרות וחסרות תועלת, תוך פנייה לאוכלוסיות מבוגרות או חולות. מלבד זאת, קיימים מקרים שבהם נעשה שימוש בשמות או תמונות של רופאים שאינם קיימים כלל, כאשר עצם הנוכחות של דמות "רופא" מספיקה כדי ליצור אמון ולהניע רכישה".
עו"ד מלכה בורו, מנהלת האגף למשפט ולמדיניות ציבורית בהסתדרות הרפואית ועידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי פנו בנושא לעו"ד אייל חקו הממונה במשרד הבריאות על הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור בפרסומים בנושא רפואה וביקשו ממנו לפעול לשינוי המדיניות.
"לנוכח היקף התופעה המתרחב והתפתחות הטכנולוגיות, אנו סבורים כי הכלים הקיימים כיום אינם מספקים, וכי נדרש שינוי מדיניות רגולטורי ואכיפתי ברור, בדגש על חובת גילוי נאות, אימות זהות ושקיפות בפרסומי בריאות ברשתות החברתיות הפועלות בישראל".
בהסתדרות הרפואית מציינים בנושא זה את הרשות לניירות ערך, שפעלה לחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות והמפרסמים לתת גילוי נאות בפרסומים של מוצרים פיננסיים ברשת, גם בפרסום תוכן מקודם ומשפיענים. כדי לצמצם הטעייה ולהגן על הציבור. בבריטניה ישנו מהלך משותף בין הרשות לפיקוח פיננסי לבין גוגל שכולל גם הוא דרישות אימות למפרסמים שמקדמים שירותים פיננסיים או אפילו במודעות ממוקדות למחפשים שירותים פיננסיים. במסגרת זו, מפרסמים נדרשים לעבור הליך אימות מחייב, הכולל הגשת בקשה והוכחת רישוי רגולטורי או פטור רלוונטי, כתנאי להצגת מודעות.
בהסתדרות הרפואית מתריעים שמדובר לא רק בסכנה כלכלית, אלא גם בסכנה בריאותית בשל שימוש במוצרים מפוקפקים או בזניחת טיפול רפואי וכמובן בפגיעה באמון הציבור בפרסומים רפואיים אמיתיים.
"הונאות אלו אינן מקריות, אלא מתוחכמות וממוקדות, ומתבססות על שימוש גובר בכלי בינה מלאכותית, לרבות זיוף קול, תמונה ווידאו של רופאים והצגת תרופות או פתרונות בריאות כוזבים. הפרסומים מופצים בשיטה שזכתה לכינוי 'העוקץ האלגוריתמי' המתבססת פרסום ממוקד וממומן ברשתות החברתיות, ויוצרים מצג שווא של המלצה רפואית מקצועית ואותנטית, תוך התחזות לרופאים אמיתיים. מעבר לעצם ההתחזות, מדובר במנגנון הפצה מתוכנן ושיטתי, אשר מנצל את אמון הציבור בדמויות רפואיות ואת האוטוריטה המקצועית המיוחסת להן, על מנת לקדם רכישת מוצרים מסחריים במסווה של מידע רפואי מהימן ונשען על היכולת של רשתות חברתיות לאתר ולפרסם לקהל מפולח במיוחד למטרה זו".
בהסתדרות הרפואית ובאיגוד האינטרנט הישראלי קוראים למשרד הבריאות ולוועדה למניעת הטעיית הציבור בפרסומי רפואה "לפעול בהקדם לגיבוש והטמעה של דרישות אימות, זיהוי ושקיפות כפי שהחל להתבצע בשנים האחרונות גם במדינות אחרות בעולם, וכפי שמתקדם גם בתחומים רגולטוריים מקבילים. שינוי מדיניות זה צפוי לצמצם באופן משמעותי את התופעה ולספק לפלטפורמות כלים ברורים לפעולה, והכל על מנת להגן על הציבור, על הרופאים ועל אמון הציבור במידע הרפואי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו