פסטיבל הטכנולוגיה הגדול חוזר עם הרצאות של מומחים בינלאומיים, פיתוחים אקדמיים מתקדמים ותערוכות, המשלבים בין מצוינות מדעית למעורבות חברתית. פיתוחים בחזית המדע הופכים כיום לכלים מעשיים הנותנים מענה לאתגרים ביטחוניים ואזרחיים בוערים. הצצה מרוכזת לעתיד הטכנולוגי הזה, המפגיש בין מחקר בינלאומי, תעשיית ההייטק ופיתוחים פורצי דרך של דור המחר, תתאפשר בקרוב בדרום הארץ בפסטיבל .SCE Tech Fest 26
ד"ר זיו ברנד, מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות ב-SCE ויוצא הכור בדימונה לאחר 20 שנות פעילות, הציג פטנט טכנולוגי פורץ דרך המיועד לשוק העיבוד השבבי העולמי - תעשייה עצומה ורחבה שמחזורה השנתי מוערך כיום בכ-850 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה של כ-6% בשנה.
הפיתוח, שנולד במרכז המחקר לבקרה במכללה האקדמית, הוא "רכיב אקטיבי ייחודי הממוקם בתוך כלי העיבוד ומבטל את הרעידות המכניות בזמן אמת, בדומה למנגנון המוכר של אוזניות המבטלות רעשי רקע. ביטול הרעידות מונע חיספוס ופגיעה בטיב פני השטח של הרכיב, ומאפשר להגיע לדיוקים גבוהים בהרבה ובמהירות ייצור מקסימלית". פריצת דרך אלגוריתמית מפתיעה שהגה ד"ר ברנד אף הוכיחה בניסויים מעשיים זינוק מרשים של מעל 20% בקצב הייצור הקיים ברצפת העבודה.
בעקבות ההצלחה, המיזם הופך בימים אלו לחברה מסחרית בשם AVEX, בהובלת המנכ"ל ניסים לוי ובהשתתפות לירן פליק, וכבר מחזיק בלקוחות משלמים ובעניין רב מצד התעשיות הביטחוניות המובילות בישראל. מעבר להתרחבות המתוכננת מתהליכי חריטה לעולמות הכירסום והקידוח, ד"ר ברנד שואף "ליישם את טכנולוגיית ביטול הרעשים והרעידות האקטיבית גם בעולם הרחפנים כדי לפתור את בעיית הרעש שהם מייצרים בשטח".
ד"ר יצחק אוגוסט, ראש המחלקה לדימות רפואי, SCE, הסביר כי תחום הדימות הרפואי עוסק באיסוף תמונות מקצועי ומדויק מתוך גוף האדם לצרכים רפואיים, להבדיל מתפקידו של הרדיולוג שמפענח אותן. "הצורך החיוני בתואר ראשון בתחום הלך וגדל בשנים האחרונות בשל כניסת טכנולוגיות חדשות, גידול באוכלוסייה והתארכות אורך החיים", אמר ד"ר אוגוסט. נקודת המפנה המרכזית חלה כאשר נקבע בישראל כי המקצוע דורש הסמכה אקדמית ורישיון פרה-רפואי, כך שכיום כבר אי אפשר לעסוק בו בלעדיהם. ד"ר אוגוסט מציין כי קיים כיום, יש מחסור אנושי עצום בדימותנים בכלל המרכזים והמכונים.
"נכון להיום, אני שומע מאנשים: 'איציק, אנחנו רק מחכים שהבוגרים שלך יגיעו'", סיפר ד"ר אוגוסט. לסיכום, ד"ר אוגוסט אמר שחדר הדימות של העתיד יהיה ללא ספק ממוחשב לגמרי, עם טכנולוגיות שונות. "אנחנו עוסקים באיסוף האינפורמציה, אבל יש גם את הרופאים. אני מאמין שהכל יהיה מונחה AI, מערכות מדויקות, שיביא להצלחות הרבה יותר גדולות. אפיונים מוקדמים והסתברויות גבוהות יותר של ריפוי".
ד"ר אושרה ספיר, מרצה בכירה במחלקה להנדסה כימית וד"ר מגל ספיר, מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית, דיברו על פיתוח טבליות מתמוססות לחיטוי מים על בסיס יצירת ריכוז אפקטיבי של יוני נחושת חד-ערכית.
"ניסינו לחקור יותר מעשר שנים מהו הגורם הפעיל בנחשות נגד מיקרו-אורגניזמים. זאת בעיה שביקשנו לחקור. זאת בעיה אקוטית שדורשת עבודה ומחקר והתגלית אולי הכי מרגשת זה שגילינו שבתוך כל המכלול הזה יש צורון שנקרא יון נחשות פלוס אחד", מסבירה ד"ר ספיר. "בכל נחושת נוצר מעט מהצורון הפעיל הזה. הוא אחראי להשמדה והרג של מיקרו-אורגניזמים. פה הגיע יותר מסתם אתגר אחד".
ד"ר מגל מסביר על הטבליה שפיתחו: "אנחנו שמים חומר פעיל שמייצב אותם ומשחרר לתמיסה המימית החוצה. זה פיתוח שעשינו יחד עם פיתוחים רבים אחרים. חלקם משחות לרפואה וחלקם מערכות לחיטוי מים ובריכות שחיה".
ד"ר אושרה ספיר הראתה מזרק עם משחה בה הרכב ששומר על יוני נחושת חד-ערכית - יוני הנחושת. הדבר, לדברי הד"ר, יכול לרפא פצעים וצלקות. ד"ר מגל הוסיף כי הפטנט עשוי לעזור גם באנטי-אייג'ינג.
לגבי האתגרים, השניים הסבירו כי תחילה היה צורך להבין את המנגנון - וממנו אפשר לייצר טכנולוגיות. לדברי ד"ר ספיר, יש המון פיתוחים שניתן להפיק מנחושת. "האתגר הגדול היה לייצב את הצורון הפעיל ולהאריך את תוחלת החיים שלו. הטבלייה מאפשרת לייצר בזמן אמת ריכוז אפקטיבי של הצורון הפעיל שמצליח לחטא את חומרי המזון ממיקרו-אורגניזמים, פטריות וכו'. אול יהדבר הכי מעניין הוא שכל מה שנמצא בטבליה, לא מסוכן לאכילה ושתייה".
עוד ציינו השניים כי בעוד אקונומיקה תחטא את העור, אבל הטבליה שפיתחו לא תהרוס כמו אקונומיקה. "יש תקנות שעוזרות לנו להבין שהטבליה המדוברת לא מסוכנת לאכילה ולשתייה. חוץ מזה, יש לנו מחקרים משותפים עם המרכז האוניברסיטאי סורוקה של בן גוריון. ראינו שתאי עור מקבלים חיזוק, וזה שומר על העור". ד"ר ספיר הוסיפה כי הנחושת מגבירה את הריפוי של הפצעים. "מה שאנחנו מפתחים בטוח לגמרי לאדם".
"הפיתוח יכול לעזור במקומות בהם אין גישה למים נקיים", אומרת ד"ר ספיר. "הפטנט של הטבליה, ברמת ה-SOS מדובר באפשרות של זריקת טבלייה למים". עם זאת, החוקרים מסבירים כי הטבלייה נמצאת עדיין בפיתוח ולא פתוחה לקהל הרחב, לעת עתה.
עידן טוביס, מרצה במחלקה למדעי המחשב, SCE, דיבר על שילוב בינה מלאכותית בשירות הלב - חיזוי חומרת היצרות מסתם אבי העורקים באמצעות למידה עמוקה. "המסתם זה שסתום שמאפשר לדם לעבור בכיוון אחד. עם הגיל הוא מסתייד, מקבל שכבת סידן שמקשה אותו ולא מאפשרת לו לתפקד כמו שצריך. מה שעושים היום, שולחים לסי.טי כדי להבין עד כמה שהבעיה חמורה. מדובר במכשור יקר, זה לא זמין, יש בזה סיכון וכו'. המטרה שלנו היא לאפשר לראות את הבעיה באולטרסאונד. לרופא יש בקליניקה, הרבה יותר זמין, הרבה יותר זול וזה מאפשר לאבחן את המטופל בצורה הרבה יותר יעילה וזמינה".
"אנחנו מלמדים את המודל לראות את התופעה בצורה אחרת, בסיוע טכנולוגיה של בינה מלאכותית". אמר טוביס. "היא משחזרת ממבט אחד, למבט אחר. זאת היכולת שלה. זאת ההבנה הראשונית בה מאמנים את המודל כדי להבין איך הלב נראה ורק אחרי זה, בשלב השני, אנחנו מאמנים אותו לשחזר את מה שהרופא רואה".
הבעיה הקשה ללמד מחשב, לדברי טוביס, היא רגולציה. "מדובר בניסוי קליני. צריך לקבל אישורים אתיים לניסוי, להחתים את האנשים על זה שהם מסכימים להשתתף בניסוי ולאחר מכן רופאים צריכים להסתכל על הצילומים ולפענח את המידע". לדברי טוביס, המערכת נמצאת בשלב ראשוני ועדיין לא הגיעה למחקר. "בעתיד, אני רוצה לומר, שנצליח למצוא דברים שהרופאים לא יכולים לראות". עם זאת, טוביס מדגיש כי הרעיון אינו "להחליף רופא. אף אחד לא מתיימר לזה".
ד"ר איתן פישר, מרצה במחלקה להנדסת מכונות, SCE, דיבר על רובוטים דמויי אדם והבינה המלאכותית. "אנחנו מגיעים לעולם שבו מה שחשבנו עד לא מזמן שהוא מדע בדיוני, הוא פשוט מדע. אם התרגלנו בשנים האחרונות לבוטים ול-AI, שהם חלק מהחיים שלנו, בקרוב זה יהיה מחובר לגוף דמוי אדם". ד"ר פישר הסביר כי יש המון התפתחויות שמדייקות את תנועת הרובוט, אם כי עדיין מדברים על 36 דרגות חופש לפחות, יכולות תנועה של מפרק הרובוט עצמו, שיש צורך לדייק.
לדברי ד"ר פישר, אם בעתיד נרצה לשלב רובוטים דמוי אדם בעבודות בשימוש נרחב, יש צורך להטמיע את האנושיות, עד כמה שאפשר, בגופי המכונה. לגבי המקצועות המבוקשים בתחום הרובוטיקה, ד"ר פישר אומר כי כל מחלקות ההנדסה, כולל עיצוב ורובוטיקה, ישתלבו בעולם. "זה העתיד, וזה המקצוע שיש בו הרבה מה לעשות".
ד"ר הדס חסידים, מרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה וד"ר בת-אל יוסף רביד, עם הסטודנטים איתי כהן, לירן חוזאיס וספיר שנקור הציגו את פרויקט הנדסת התוכנה שלהם עם מערכת לשיבוץ קהילות של מפונים בזמן חירום. יותם בר נתן הציג פרויקט בירה, בתחום ההנדסה הכימית. יותם הסביר על היכולת של החיך האנושי לזהות מרירות בבירה והציג את הפרויקט בו מכשירי מדידה מצליחים לעשות את אותו הדבר במעבדה.
ד"ר איתן פישר והסטודנטים רזיאל לוזן, איתי פריאנתי, הציגו פרויקט בתחום המכונות - רובוט לוגיסטי לשינוע בבית החולים סורוקה. פרופ' שלמה גינברג, רמ"מ מדמ"ח והסטודנטים רואי אמיר ואפיק להב הציגו פרויקט זיהוי תנועות בני אדם וכלי רכב באמצעות חיישני גיאופון ו-SNN. בהמשך, רוקל שושן ומוריה אפללו הציגו תערוכה תקשורת חזותית בשם "חתימת טראמפ".
ד"ר עמית אפרים, מרצה במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, SCE, דיבר על עיבוד של ענני נקודות. "מדובר על הצגה תלת מימדית של המרחב סביבנו, של אובייקטים. כולנו מכירים מצלמות רגילות, אבל יש מצלמות מיוחדות שמצלמות עומק. כל נקודה בתמונה יש לה גם מרחק מהמצלמה. בעצם, מדובר בבעיה רלוונטית לניווט מכונות אוטונומיות ואפליקציות בתחום הרפואה". לדברי ד"ר אפרים, הבעיה המרכזית היא חיבור בין מספר ענני נקודות ביחד.
הדבר מאפשר לייצר תמונה תלת מימדית. "כמו ששומרים תמונה במחשב, אפשר לשמור תמונה תלת ממדית במחשב, שאי אפשר להציג אותה כתמונה אחת אלא כמבנה שאפשר להסתכל עליו מכל הכיוונים". לגבי אתגרים, ד"ר אפרים הסביר כי כאשר נמצא אוביקט עם דפוסים שחוזרים על עצמם, כמו כיתה עם כיסאות, או כביש עם מכוניות, יש הרבה דרכים להטעין תמונות שונות כך שיתחברו אחת עם השניה. "כאן, תחום המחקר שלי מתעסק בפתרונות שידעו להתמודד עם הבעיה הזאת".
אחרי תערוכת האדריכלות עם תמר מנור ויהודה ענבל, בנושא "מרחב הנגב", ד"ר אלרואי חדד, מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, דיבר על הכלכלה ההתנהגותית של הישראלים לאחר 7 באוקטובר. "אנשים מקבלים החלטות על בסיס סנטימנטים", אומר ד"ר אלרועי חדד. "המשקיע הישראלי מכוון מאוד. יש פחד, אבל הוא פחד חסין. הוא לא מפחד מטילים ואזעקות. רואים את זה כשהישראלים מחפשים השקעות דווקא כשיש בלגן". לדבריו, מדובר בחוסן.
לינוי אליאס, מהמחלקה להנדסת חשמל, פיתחה מתקן חדשני להפשרה מהירה של פלזמת דם מבוסס מבנה גלים איטיים. יובל שץ ואושרי ששון פיתחו מערכת חכמה לניטור BCG. ד"ר אירינה רבייב, מרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה, יחד עם הסטודנטים תאיר שרה טובול, מקסי קרוטינסקי, משה ברקוביץ' ואהוד וקנין, דיבר על הפרויקט המשותף שלהם: זיהוי וסיווג בזמן אמת של רחפנים וציפורים באמצעות ראייה ממוחשבת ומודלים מרחביים-זמניים וזיהוי וסיווג של רחפנים וציפורים המתמקדת במודל YOLO11. בהמשך, ד"ר רבייר, יחד עם שיר בן דרור ויאנה זלטין, הציגו אפליקצייה יעודית לקטועי גפיים.
ד"ר אבשלום דנוך, מנכ"ל SCE החדש, דיבר על השנה האחרונה. "זו אחת השנים המאתגרות שהיו לנו מהרבה מאוד לבטים, אבל בהחלט שנה מוצלחת". אמר. ד"ר דנוך דיבר על מסלול הדימות הרפואית החדש. "פתיחת המסלול הגיעה מראשי בית החולים סורוקה", סיפר. "הפנייה הראשונה הגיעה משם ואמרה שיש מחסור גדול בדימוטנים. הרמנו את הכפפה ובנינו תוכנית לימודים מצוינת ומקווים שבאוקטובר הקרוב נפתח את התוכנית". ד"ר דנוך סיפר על תוכניות נוספות שאמורות להכשיר טכנולוגים שיפתחו מוצרים עבור ענף הרפואה.
ד"ר דנוך דיבר על השנים האחרונות. "7 באוקטובר תפס את הדרום בהפתעה, כמו את כל ישראל. היו לנו המון סטודנטים וסטודנטיות שגויסו בצו 8. לדעתי אנחנו המוסד שנתן את השירות המקצועי והאדיב לחיילים. אני בטוח, והסטודנטים מעידים על זה, הטיפול עדיין מתמשך. ההחלטה הראשונה שקיבלנו, כבר בשנים הראשונות, היה לדחות את פתיחת שנת הלימודים. פתחנו את הלימודים בינואר, מתוך כוונה שאנחנו רוצים שכמה שיותר חיילים יחזרו לספסל הלימודים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו