פסטיבל הטכנולוגיה הגדול חוזר עם הרצאות של מומחים בינלאומיים, פיתוחים אקדמיים מתקדמים ותערוכות, המשלבים בין מצוינות מדעית למעורבות חברתית. פיתוחים בחזית המדע הופכים כיום לכלים מעשיים הנותנים מענה לאתגרים ביטחוניים ואזרחיים בוערים. הצצה מרוכזת לעתיד הטכנולוגי הזה, המפגיש בין מחקר בינלאומי, תעשיית ההייטק ופיתוחים פורצי דרך של דור המחר, תתאפשר בקרוב בדרום הארץ בפסטיבל .SCE Tech Fest 26
ד"ר זיו ברנד, מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות ב-SCE ויוצא הכור בדימונה לאחר 20 שנות פעילות, הציג פטנט טכנולוגי פורץ דרך המיועד לשוק העיבוד השבבי העולמי - תעשייה עצומה ורחבה שמחזורה השנתי מוערך כיום בכ-850 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה של כ-6% בשנה.
הפיתוח, שנולד במרכז המחקר לבקרה במכללה האקדמית, הוא "רכיב אקטיבי ייחודי הממוקם בתוך כלי העיבוד ומבטל את הרעידות המכניות בזמן אמת, בדומה למנגנון המוכר של אוזניות המבטלות רעשי רקע. ביטול הרעידות מונע חיספוס ופגיעה בטיב פני השטח של הרכיב, ומאפשר להגיע לדיוקים גבוהים בהרבה ובמהירות ייצור מקסימלית". פריצת דרך אלגוריתמית מפתיעה שהגה ד"ר ברנד אף הוכיחה בניסויים מעשיים זינוק מרשים של מעל 20% בקצב הייצור הקיים ברצפת העבודה.
בעקבות ההצלחה, המיזם הופך בימים אלו לחברה מסחרית בשם AVEX, בהובלת המנכ"ל ניסים לוי ובהשתתפות לירן פליק, וכבר מחזיק בלקוחות משלמים ובעניין רב מצד התעשיות הביטחוניות המובילות בישראל. מעבר להתרחבות המתוכננת מתהליכי חריטה לעולמות הכירסום והקידוח, ד"ר ברנד שואף "ליישם את טכנולוגיית ביטול הרעשים והרעידות האקטיבית גם בעולם הרחפנים כדי לפתור את בעיית הרעש שהם מייצרים בשטח".
ד"ר יצחק אוגוסט, ראש המחלקה לדימות רפואי, SCE, הסביר כי תחום הדימות הרפואי עוסק באיסוף תמונות מקצועי ומדויק מתוך גוף האדם לצרכים רפואיים, להבדיל מתפקידו של הרדיולוג שמפענח אותן. "הצורך החיוני בתואר ראשון בתחום הלך וגדל בשנים האחרונות בשל כניסת טכנולוגיות חדשות, גידול באוכלוסייה והתארכות אורך החיים", אמר ד"ר אוגוסט. נקודת המפנה המרכזית חלה כאשר נקבע בישראל כי המקצוע דורש הסמכה אקדמית ורישיון פרה-רפואי, כך שכיום כבר אי אפשר לעסוק בו בלעדיהם. ד"ר אוגוסט מציין כי קיים כיום, יש מחסור אנושי עצום בדימותנים בכלל המרכזים והמכונים.
"נכון להיום, אני שומע מאנשים: 'איציק, אנחנו רק מחכים שהבוגרים שלך יגיעו'", סיפר ד"ר אוגוסט. לסיכום, ד"ר אוגוסט אמר שחדר הדימות של העתיד יהיה ללא ספק ממוחשב לגמרי, עם טכנולוגיות שונות. "אנחנו עוסקים באיסוף האינפורמציה, אבל יש גם את הרופאים. אני מאמין שהכל יהיה מונחה AI, מערכות מדויקות, שיביא להצלחות הרבה יותר גדולות. אפיונים מוקדמים והסתברויות גבוהות יותר של ריפוי".
ד"ר אושרה ספיר, מרצה בכירה במחלקה להנדסה כימית וד"ר מגל ספיר, מרצה בכיר במחלקה להנדסה כימית, דיברו על פיתוח טבליות מתמוססות לחיטוי מים על בסיס יצירת ריכוז אפקטיבי של יוני נחושת חד-ערכית.
עידן טוביס, מרצה במחלקה למדעי המחשב, SCE, דיבר על שילוב בינה מלאכותית בשירות הלב - חיזוי חומרת היצרות מסתם אבי העורקים באמצעות למידה עמוקה. "המסתם זה שסתום שמאפשר לדם לעבור בכיוון אחד. עם הגיל הוא מסתייד, מקבל שכבת סידן שמקשה אותו ולא מאפשרת לו לתפקד כמו שצריך. מה שעושים היום, שולחים לסי.טי כדי להבין עד כמה שהבעיה חמורה. מדובר במכשור יקר, זה לא זמין, יש בזה סיכון וכו'. המטרה שלנו היא לאפשר לראות את הבעיה באולטרסאונד. לרופא יש בקליניקה, הרבה יותר זמין, הרבה יותר זול וזה מאפשר לאבחן את המטופל בצורה הרבה יותר יעילה וזמינה".
"אנחנו מלמדים את המודל לראות את התופעה בצורה אחרת, בסיוע טכנולוגיה של בינה מלאכותית". אמר טוביס. "היא משחזרת ממבט אחד, למבט אחר. זאת היכולת שלה. זאת ההבנה הראשונית בה מאמנים את המודל כדי להבין איך הלב נראה ורק אחרי זה, בשלב השני, אנחנו מאמנים אותו לשחזר את מה שהרופא רואה".
הבעיה הקשה ללמד מחשב, לדברי טוביס, היא רגולציה. "מדובר בניסוי קליני. צריך לקבל אישורים אתיים לניסוי, להחתים את האנשים על זה שהם מסכימים להשתתף בניסוי ולאחר מכן רופאים צריכים להסתכל על הצילומים ולפענח את המידע". לדברי טוביס, המערכת נמצאת בשלב ראשוני ועדיין לא הגיעה למחקר. "בעתיד, אני רוצה לומר, שנצליח למצוא דברים שהרופאים לא יכולים לראות". עם זאת, טוביס מדגיש כי הרעיון אינו "להחליף רופא. אף אחד לא מתיימר לזה".
ד"ר איתן פישר, מרצה במחלקה להנדסת מכונות, SCE, דיבר על רובוטים דמויי אדם והבינה המלאכותית. "אנחנו מגיעים לעולם שבו מה שחשבנו עד לא מזמן שהוא מדע בדיוני, הוא פשוט מדע. אם התרגלנו בשנים האחרונות לבוטים ול-AI, שהם חלק מהחיים שלנו, בקרוב זה יהיה מחובר לגוף דמוי אדם". ד"ר פישר הסביר כי יש המון התפתחויות שמדייקות את תנועת הרובוט, אם כי עדיין מדברים על 36 דרגות חופש לפחות, יכולות תנועה של מפרק הרובוט עצמו, שיש צורך לדייק.
לדברי ד"ר פישר, אם בעתיד נרצה לשלב רובוטים דמוי אדם בעבודות בשימוש נרחב, יש צורך להטמיע את האנושיות, עד כמה שאפשר, בגופי המכונה. לגבי המקצועות המבוקשים בתחום הרובוטיקה, ד"ר פישר אומר כי כל מחלקות ההנדסה, כולל עיצוב ורובוטיקה, ישתלבו בעולם. "זה העתיד, וזה המקצוע שיש בו הרבה מה לעשות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו