מערכת הבחירות הקרובה עשויה להיזכר בעתיד כנקודת מפנה היסטורית. לא רק בגלל השאלות המדיניות, הביטחוניות או הכלכליות שעל הפרק, אלא משום שזו מערכת הבחירות הראשונה שבה הבינה המלאכותית אינה רק כלי עזר לקמפיינרים, אלא שחקן פוליטי של ממש.
תמונות שנוצרו בלחיצת כפתור, סרטונים מזויפים שנראים אמיתיים לחלוטין, קולות משוכפלים של פוליטיקאים, בוטים חכמים שמציפים רשתות חברתיות ותוכן מותאם אישית לכל בוחר - כל אלה כבר אינם תרחיש עתידי. הם חלק בלתי נפרד ממערכות בחירות ברחבי העולם, וכעת גם בישראל.
הדוגמה הבולטת ביותר התרחשה השנה, כאשר ועדת הבחירות המרכזית נדרשה לעסוק בתמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית ובה נראו נפתלי בנט ויאיר לפיד לצד בכירי מפלגות ערביות. בעקבות עתירה שהוגשה קבע יו”ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, כי מדובר בתעמולה שעלולה להטעות את הציבור והורה להסיר את הפרסום.
"צורה חדשה של תעמולת בחירות"
האירוע הזה היה אולי הראשון שזכה לכותרות, אך מומחים מזהירים כי הוא רחוק מלהיות האחרון. ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש תוכנית דמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, הזהירה לאחר הפרשה כי מדובר ב"צורה מסוכנת חדשה של תעמולת בחירות", וקראה לקבוע כללים ברורים שיאסרו שימוש בתמונות ובסרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית לצורך הצגת מציאות פוליטית שלא התקיימה.
במכון הישראלי לדמוקרטיה הרחיבו את האזהרה וטענו כי הבחירות הקרובות עשויות להיות "הבחירות הראשונות של ישראל בעידן הבינה המלאכותית", וכי שילוב של דיפ-פייקים, צ'אטבוטים מתוחכמים וקמפיינים מותאמים אישית עלול להציב אתגר חסר תקדים לטוהר ההליך הדמוקרטי.
גם בעולם כבר מבינים שמדובר באיום ממשי. בינואר 2024, ימים ספורים לפני הפריימריז בניו המפשייר בארצות הברית, אלפי מצביעים קיבלו שיחת טלפון שנשמעה כאילו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עצמו מבקש מהם שלא להגיע להצביע. מאוחר יותר התברר כי מדובר בקול שנוצר באמצעות AI. הפרשה הובילה לחקירה פדרלית, לקנסות כבדים ולצעדים רגולטוריים חסרי תקדים מצד רשות התקשורת האמריקנית.
השאלה האמיתית
במקביל, מחקרים שנערכו באירופה ובבריטניה מצאו כי אף שעדיין קשה להוכיח קשר ישיר בין תכני AI לבין תוצאות בחירות, השפעתם על השיח הציבורי ועל אמון האזרחים במידע הולכת וגוברת. החוקרים הזהירו מפני מצב שבו הציבור מפסיק להאמין לא רק לתוכן מזויף - אלא גם לתוכן אמיתי.
לדברי חן ברקת, מומחה לחדשנות חברתית בעידן ה-AI, "הסכנה העמוקה של הבינה המלאכותית היא חיסול המציאות המשותפת שלנו. כשהכל יכול להיות מזויף, פוליטיקאים יכולים להכחיש הכל - גם עובדות אמיתיות, והציבור מסתגר ונאחז רק במה שמתאים לשבט הפוליטי שלו. על הקרקע המעורערת הזו, קל ליזום 'מחטף בחירות' 24 שעות לפני פתיחת הקלפיות. עד שנוכיח שזה דיפ-פייק, הציבור כבר יצביע - ותוצאות בחירות אי אפשר לבטל בדיעבד".
בעבר שאלנו האם מידע הוא נכון או שקרי. בעידן הבינה המלאכותית השאלה הראשונה תהיה האם בכלל מדובר במידע אמיתי. זה שינוי עמוק בכללי המשחק הדמוקרטיים. החשש הזה כבר אינו תיאורטי. לפי דיונים שהתקיימו בכנסת ובוועדת הבחירות, גורמי מקצוע מזהירים לא רק מפני דיפ-פייקים, אלא גם מפני בוטים אוטונומיים, קמפיינים תודעתיים מתוחכמים ומבצעי השפעה זרים שיוכלו לייצר מיליוני מסרים מותאמים אישית בזמן אמת.
אם בעבר מפלגות נלחמו על תשומת הלב של הבוחר, הרי שבעידן החדש הן עשויות להילחם על עצם הגדרת המציאות. והשאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא לא האם הבינה המלאכותית תשפיע על הבחירות בישראל. היא כבר משפיעה. השאלה היא האם הדמוקרטיה תצליח להדביק את קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה לפני שהטכנולוגיה תשנה את הדמוקרטיה עצמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו