ברשתות החברתיות מופצים בימים האחרונים סרטונים מזויפים שבהם נראים מפורסמים אשר ממליצים על מוצר רפואי מסוים. אלא שלדברי גורמי סייבר, מדובר בחוליה במערך פישינג רפואי מתוחכם, שנועד להוביל גולשים לעמודי רכישה מזויפים ולאסוף מהם פרטי אשראי ומידע אישי.
מדובר בטקטיקה דומה לזו שנחשפה לפני מספר חודשים על ידי חברת הסייבר הישראלית BrandShield, בה רשת האקרים בינלאומית השתמשה בזהויות גנובות של רופאים, מומחי בריאות ומוסדות רפואיים מוכרים במטרה למכור תרופות ותוספי תזונה מזוייפים.
בין הדמויות ששמן נוצל אז ללא ידיעתן היה גם ד"ר חן קוגל, שבשמו הופצו ברשתות מודעות מזויפות שהציגו אותו לכאורה כממליץ על תוספי תזונה וטיפולים רפואיים. קוגל הבהיר אז כי מדובר ב"זיוף מוחלט שמטרתו להונות את הציבור".
לפי ממצאי BrandShield, מדובר בתעשיית הונאה גלובלית המשתמשת באמצעים מתקדמים של בינה מלאכותית, זיוף וידאו ותמונות, לצד פרופילים מזויפים ברשתות החברתיות, כדי לייצר תחושת אמינות גבוהה. ברבים מהמקרים נעשה שימוש בלוגואים של מוסדות רפואיים מוכרים ובהמלצות רפואיות פיקטיביות בשם ארגוני בריאות בינלאומיים.
לדברי יואב קרן, מנכ"ל BrandShield, המעבר משימוש בזהויות של רופאים לדמויות ציבוריות ורוחניות אינו מקרי. "פושעי הסייבר מבינים שאמון הוא המטבע החזק ביותר ברשת. אם בעבר הם השתמשו ברופאים ובמוסדות רפואיים כדי לייצר אמינות, היום הם מחפשים כל דמות ציבורית שנתפסת כאמינה ומשפיעה על קהלים רחבים. ברגע שמשתמש רואה פנים מוכרות, הסיכוי שיקליק או ירכוש עולה משמעותית".
לפי החברה, מנגנון ההונאה פועל לרוב בשלושה שלבים: תחילה מופיעה מודעה ממומנת ברשתות החברתיות עם סרטון או תמונה שנראים אותנטיים; לאחר מכן הגולש מועבר לעמוד מתחזה שנראה כעמוד רשמי; ובשלב האחרון הוא מופנה לאתר רכישה מזויף שבו מתבקשים פרטי אשראי, טלפון ולעיתים גם מידע רפואי אישי.
ב-BrandShield מזהירים כי היקף ההונאות הרפואיות המבוססות על התחזות וזהויות גנובות נמצא בעלייה חדה בחודשים האחרונים, בעיקר בזכות כלי AI שמאפשרים ליצור סרטונים, תמונות וקולות מזויפים ברמת אמינות גבוהה במיוחד.
"אם פעם היה קל יחסית לזהות זיוף", אומר קר. "היום גם משתמשים מנוסים מתקשים להבחין בין תוכן אמיתי למניפולציה שנוצרה בבינה מלאכותית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו