נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. צילום: אי.אף.פי

נלחם ב-AI? טראמפ חתם על צו נשיאותי דרמטי

בניצחון פוליטי מובהק של ראש הסגל סוזי ויילס מול "צאר ה-AI" דיוויד סאקס, נשיא ארה"ב אישר את מנגנון הפיקוח על מודלי קצה • הפשרה על חודש בחינה מראש במקום שלושה חודשים ריככה את הלוביסטים של עמק הסיליקון • כעת, נסללת הדרך לפתיחת שיחות רשמיות מול סין על גבולות הגזרה של הטכנולוגיה

לאחר שגנז את הנוסח המקורי רק לפני שבועיים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם רשמית על צו נשיאותי ראשון ומרוכך להסדרת הפיקוח על תחום הבינה המלאכותית. המהלך הגיע לאחר שיועציו הבכירים שכנעו אותו כי הממשל אינו יכול לעכב עוד את הקמתה של מסגרת עבודה טכנולוגית, במיוחד לאור האיומים הביטחוניים הגוברים.

טראמפ מאשר שכינה את נתניהו "משוגע"%2C אך טוען%3A "אנחנו עובדים טוב יחד" %2F%2F New York Post

השינוי המשמעותי ביותר בנוסח המעודכן נוגע לטווח הזמן. הנוסח המקורי דרש מחברות הטכנולוגיה להעניק לממשל הפדרלי גישה מוקדמת למודלים המתקדמים ביותר שלהן כ-90 יום לפני השקתם לציבור. בעקבות לחץ כבד מצד התעשייה, שונה הסעיף וכעת הוא מחייב חלון זמן של 30 יום בלבד לבחינת המודלים מראש. למעט קיצור תקופת הבחינה, הממשל כמעט ולא ביצע שינויים מהותיים נוספים בטקסט המקורי.

הצו הנשיאותי הוא מהלך הרגולציה המשמעותי הראשון של קדנציית טראמפ השנייה בכל הנוגע ל-AI, והוא משקף דאגה עמוקה וגוברת בתוך זרועות הביטחון של הממשל האמריקני. החשש המרכזי הוא שמודלי ענק רב-עוצמה שנמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים - דוגמת GPT-5.5 של OpenAI ומודל הסייבר המסתורי Claude Mythos של אנתרופיק  - עלולים להיות מנוצלים על ידי מדינות אויב או האקרים לצורך הוצאה לפועל של מתקפות סייבר קטלניות נגד תשתיות קריטיות בארה"ב.

הצו אינו מטיל רגולציה כפייתית או חובת רישוי , אלא מייצר תהליך וולונטרי שמטרתו לקבוע קריטריונים ומבחנים מוגדרים כדי לזהות אילו מודלים נחשבים לחזקים והרגישים ביותר בשוק, וכן להעניק לממשל גישה בלעדית אליהם למשך חודש ימים לפני חשיפתם, על מנת לאפשר למומחי אבטחה פדרליים לאתר ולתקן פרצות אבטחה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, צילום: אי.פי.אי

מאחורי הקלעים של הלוביזם

העובדה שהצו נולד מחדש ונחתם היא ניצחון פוליטי מובהק של ראש סגל הבית הלבן, סוזי ויילס. ויילס שילבה כוחות עם שר האוצר סקוט בסנט וראש מערך הסייבר הלאומי שון קיינרוס כדי להחיות את היוזמה, וזאת למרות התנגדות עיקשת מצד מי ששימש כ"צאר ה-AI" של טראמפ, המיליארדר דיוויד סאקס - ממובילי ההתנגדות להתערבות ממשלתית בענף הטכנולוגיה.

סאקס ואנשי תעשיית ההייטק הזהירו כי חלון פיקוח של 90 יום יהווה נטל רגולטורי כבד מדי שיחנוק את החדשנות האמריקנית בקצב השוק הנוכחי. הפשרה על 30 יום ריככה את ההתנגדות והשיגה את תמיכת החברות הגדולות, כאשר אנתרופיק אף פירסמה הודעת תמיכה רשמית ב-X וכינתה את הצו "צעד חשוב לחיזוק המנהיגות האמריקנית".

החתימה על הצו משחררת פלונטר דיפלומטי ואסטרטגי רחב בהרבה. הצו מורה למשרד ההגנה האמריקני (הפנטגון) לבצר את רשתותיו המסווגות בתוך 30 יום, ומנחה את משרד המשפטים להחמיר משמעותית את הענישה הפלילית נגד גורמים שישתמשו ב-AI למטרות פריצה וסייבר התקפי.

קלוד Mythos, צילום: mezha

כעת, כשארה"ב ייצבה את מדיניות הפנים שלה, שר האוצר בסנט יכול להתניע מחדש שיחות רשמיות מול סין במטרה לנסות ולייצר מסגרת עבודה משותפת וחוצת גבולות לפיקוח על מערכות AI מתקדמות – שיחות שהוקפאו לחלוטין בשבועות האחרונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...