"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
משחק מלוכלך: אילון מאסק דורש לחשוף את שמות הקורבנות של גרוק
חברת xAI דורשת לחשוף את שמותיהם האמיתיים של קורבנות תמונות העירום המזויפות שיצר גרוק • בעוד עורכי הדין מאשימים את מאסק בניסיון "הטרדה והשתקה", המהלך המשפטי חושף מאבק על תקציב הפיצויים העצום של החברה • ברקע: מאבק על עתיד הרגולציה הגנרטיבית, והפרשת ענק של חצי מיליארד דולר מצד SpaceX להתמודדות עם נזקי ה-AI שלה
המאבק המשפטי של גרוק. צילום: רויטרס

משחק מלוכלך: אילון מאסק דורש לחשוף את שמות הקורבנות של גרוק

חברת xAI דורשת לחשוף את שמותיהם האמיתיים של קורבנות תמונות העירום המזויפות שיצר גרוק • בעוד עורכי הדין מאשימים את מאסק בניסיון "הטרדה והשתקה", המהלך המשפטי חושף מאבק על תקציב הפיצויים העצום של החברה • ברקע: מאבק על עתיד הרגולציה הגנרטיבית, והפרשת ענק של חצי מיליארד דולר מצד SpaceX להתמודדות עם נזקי ה-AI שלה

שחר שפירו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מלכוד אכזרי:חברת הבינה המלאכותית xAI, הנמצאת בבעלותו של אילון מאסק, הגישה שתי בקשות רשמיות לבית המשפט הפדרלי בקליפורניה, בדרישה לשלול את האנונימיות של ארבעת התובעים המרכזיים בתביעה הייצוגית נגדה. התובעים, שהגישו את התביעה תחת שמות בדויים בעקבות הפצת תמונות עירום מזויפות שלהם שנוצרו באמצעות הצ'אטבוט גרוק, עומדים כעת בפני דילמה אכזרית: לחשוף את זהותם האמיתית לציבור - או למשוך את התביעה.

חזן נגד גרוק%3A האם ניתן לתבוע בוט%3F %2F%2F אריק סולטן%2C רויטרס

התביעה, שהוגשה כבר בינואר, החריפה בחודש מאי האחרון כאשר הצטרפו אליה ארבעה תובעים מרכזיים (המכונים במסמכים South Carolina Doe, South Carolina Roe, New Jersey Doe, ו-Ohio Doe). לפי תצהירים שהגישו, הארבעה חוו מצוקה נפשית קשה, ואחד מהם אף היה קורבן לתמונות דיפ-פייק מיניות שנוצרו כשהיה קטין. החשש המרכזי שלהם הוא כי חשיפת שמותיהם תוביל למסע שיימינג, הטרדות מקוונות ודוקסינג - חשיפת פרטים אישיים ברשת.

במסמכים המשפטיים שהגישה עורכת הדין סופיה ריוס, המייצגת את הקורבנות, נכתב: "לאחר שהפשיטה אותם מבגדיהם, xAI מנסה כעת להפשיט את התובעים גם מהשמות הבדויים שלהם. זהו ניסיון ברור להלך עליהם אימים כדי שימשכו את התביעה".

טקטיקת ההפחדה של מאסק

מנגד, עורכי הדין של xAI (הנמצאת כיום תחת חברת SpaceX של מאסק) טוענים כי לפי חוקי סדר הדין האזרחי, על תביעות לכלול את שמותיהם האמיתיים של כל הצדדים המעורבים. לטענת החברה קיים אינטרס ציבורי רחב בזהותם של האנשים התובעים חברת ענק. בנוסף, טוענים עורכי הדין כי התובעים לא סיפקו ראיות חותכות לכך שייגרם להם נזק ספציפי או איומים נוספים אם שמותיהם ייחשפו.

גרוק של אילון מאסק, צילום: אי.אף.פי

מאחר שתמונות העירום המזויפות עצמן לא יפורסמו כחלק מההליך המשפטי הפומבי, ב-xAI טוענים כי החשש לפגיעה בפרטיות אינו מוצדק. התובעים הבהירו כי הם מוכנים להעביר את שמותיהם האמיתיים ופרטיהם האישיים לחברה עצמה לצורך ניהול ההליך, אך דורשים כי אלו יישארו חסויים בפני הציבור הרחב והתקשורת.

המשמעות האסטרטגית והנזק ההיקפי

הדרישה של xAI היא דוגמה קלאסית לטקטיקה משפטית שנועדה לייצר "אפקט צינון". על ידי הרמת רף המחיר האישי שהקורבנות נדרשים לשלם (אובדן הפרטיות המוחלט שלהם), החברה מנסה למוטט את התביעה הייצוגית עוד לפני שהחלה להתברר מהותית. אם בית המשפט יקבל את דרישת החברה, הדבר עלול להרתיע קורבנות עתידיים של פשעי בינה מלאכותית מלתבוע את הענקיות שמפתחות את הכלים הללו.

הפרשה הזו מחזירה לקדמת הבמה את הכשלים החמורים במנגנוני הבטיחות של גרוק בתחילת השנה. לפי דוח של המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית (CCDH), הצ'אטבוט של מאסק שימש לייצור של כשלוש מיליון תמונות מיניות מזויפות בתוך 11 ימים בלבד, כאשר כ-23 אלף מתוכן כללו קטינים.

גרוק, צילום: GettyImages

המאבק המשפטי הזה הוא לא רק על עקרונות, אלא על כסף גדול מאוד. הלחץ הרגולטורי והמשפטי סביב פיתוח מודלים גנרטיביים חסרי רסן הולך ומחמיר. עדות לכך היא העובדה שחברת SpaceX כבר הפרישה תקציב עתק של יותר מ-500 מיליון דולר כדי להתמודד אך ורק עם ההשלכות המשפטיות והפיצויים הנובעים מהנזקים שחולל גרוק. הבקשה הנוכחית לחשיפת השמות מבהירה שמאסק לא מתכוון לשחרר את הכסף הזה בלי מלחמה מלוכלכת בתוך כותלי בית המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...