"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
סם אלטמן נגד הבית הלבן: יצרן ChatGPT נלחם בפיקוח הממשלתי
ראש ענקית ה-AI הגיע לקונגרס כדי לבלום חקיקה מחמירה • מציע להגדיל תקציבי בדיקה בתנאי שלא יהיו מחייבים • ברקע: הכנות חשאיות להנפקת ענק וחשש מעיכובים שיעלו מיליארדים
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: רויטרס

סם אלטמן נגד הבית הלבן: יצרן ChatGPT נלחם בפיקוח הממשלתי

ראש ענקית ה-AI הגיע לקונגרס כדי לבלום חקיקה מחמירה • מציע להגדיל תקציבי בדיקה בתנאי שלא יהיו מחייבים • ברקע: הכנות חשאיות להנפקת ענק וחשש מעיכובים שיעלו מיליארדים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מנכ"לOpenAI,סם אלטמן, הגיע השבועלוושינגטוןבמטרה ברורה: לבלום את הניסיונות הגוברים של המחוקקים האמריקנים להטיל רגולציה מחמירה על ענקיות הבינה המלאכותית. על פי הודעה רשמית שפרסמה החברה היום (רביעי), אלטמן יפעיל את כובד משקלו נגד הצעות חוק הדורשות ממפתחי AI לקבל את אישור הממשל לפני שחרור מודלים חדשים לציבור.

רויטרס

יותר תקציב לבדיקות, פחות מחויבות

במקום מנגנון אישורים ממשלתי נוקשה שיאט את השוק, אלטמן מציג למחוקקים בקונגרס אלטרנטיבה מרוככת: הגדלת המימון הממשלתי עבור מערך בדיקות ה-AI של משרד המסחר האמריקני (U.S. Department of Commerce).

כיום, משרד המסחר כבר משתף פעולה עם חברות מובילות כמו OpenAI ואנתרופיק לצורך בדיקת המודלים שלהן. אלטמן מעוניין להרחיב את היוזמה הזו, אך תחת תנאי קריטי אחד שנשמר גם כיום. לחברות אין כל מחויבות לבצע שינויים במוצרים שלהן בהתבסס על תוצאות הבדיקות הללו.

במילים אחרות - אלטמן בעד פיקוח ובדיקות, כל עוד הן נשארות בגדר המלצה בלבד ואינן כובלות את ידיו.

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI,צילום: רויטרס

אינטרסים כלכליים והכנות להנפקה

עיתוי הביקור של אלטמן בוושינגטון אינו מקרי, והוא מתרחש באחת התקופות הרגישות והקריטיות ביותר בתולדות OpenAI. על פי דיווחים קודמים של סוכנות הידיעות רויטרס, החברה neuroscience נמצאת בעיצומן של הכנות לקראת הגשת תשקיף חסוי להנפקה ראשונית לציבור (IPO).

המהלך של אלטמן מדגיש את המתח המובנה בין הרגולציה הממשלתית לבין האינטרסים הכלכליים של ענקיות הטכנולוגיה בעידן ה-Tokenmaxxing - המרוץ הקפיטליסטי המטורף להשקת עוד ועוד כוח מחשוב ומודלים בקצב מהיר.

אם הממשל האמריקני יחייב את החברות לעבור מסלול אישורים בירוקרטי לפני כל השקה, הדבר ייצר "צוואר בקבוק" שיאט משמעותית את קצב יציאת המוצרים לשוק. עבור OpenAI, עיכובים כאלה, או הצורך לשנות את ביצועי המודלים כדי לעמוד בדרישות אבטחה מחמירות, מהווים איום ישיר על שורת הרווח.

בעיצומו של המרוץ מול גוגל ואנתרופיק, וכשהנפקה היסטורית עומדת על הפרק, אלטמן יודע שכל יום של עיכוב רגולטורי שווה מיליארדי דולרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו