דוח חדש של קבוצת Aman חושף כיצד הבינה המלאכותית ושער הדולר מעצבים מחדש את שוק העבודה הטכנולוגי: המומחים המבוקשים ביותר נהנים מפרמיית שכר, בעוד שחברות ישראליות מעבירות יותר גיוסים לחו"ל ומגדירות מחדש את הכישורים שהן מחפשות בעובדים.
על פי הדוח, המרוויחים הגדולים של התקופה הם אנשי AI, דאטה, ענן וסייבר. תפקידים כמו AI Developer Data Engineer, Machine Learning Engineer, Cloud Architect ומומחי אבטחת מידע נמצאים בראש טבלאות הביקוש, וגם בראש טבלאות השכר. עם זאת, בניגוד לציפיות, הביקוש הגובר אינו מתורגם לעליות שכר חדות בכל השוק.
"אנחנו לא רואים מרוץ שכר כפי שראינו בשנים 2021-2022", אומרת שרית אסולין, מנהלת תחום Offshore בקבוצה. "הארגונים מחפשים היום ערך עסקי גבוה יותר מכל עובד. מי שמביא מומחיות מוכחת ב AI דאטה ואוטומציה עדיין יכול ליהנות מפרמיית שכר משמעותית, אבל השוק כולו כבר לא נמצא באופוריה שאפיינה אותו בעבר".
לפי הדוח, בקרב עובדים בעלי ניסיון מוכח בתחומי AI ודאטה נרשמות תוספות שכר של עד כ-15% ביחס לתפקידים מקבילים, שאינם כוללים התמחות בתחומים אלו. הסיבה לכך פשוטה: אלה התפקידים שנמצאים בצומת שבין טכנולוגיה, דאטה ויכולת לייצר ערך עסקי מיידי לארגון.
אם בעבר שנות ניסיון היו הפרמטר המרכזי לקביעת שכר, כיום יותר ויותר מנהלים בוחנים יכולות עבודה עם כלי AI, אוטומציה, ניתוח נתונים ויכולת למידה עצמאית. התוצאה היא שתפקידים מסורתיים יותר, שאינם משלבים יכולות AI מתקשים לשמור על רמות הביקוש שאפיינו אותם בעבר.
במקביל, עובדים שמשלבים בינה מלאכותית בתהליכי העבודה שלהם הופכים לאטרקטיביים יותר גם כאשר הם בעלי ותק נמוך יחסית. "כיום מצופה כמעט מכל איש טכנולוגיה לדעת לעבוד בסביבה מבוססת בינה מלאכותית. מי שמאמץ את הכלים החדשים ומפתח מומחיות סביבם נהנה מיתרון משמעותי בשוק העבודה", מסבירה אסולין
המטבע, הגלובליזציה ושינוי מפת הגיוס
לצד השפעות ה-AI גורם משמעותי נוסף שמטלטל את השוק הוא תנודות המטבע, ובעיקר התחזקות השקל מול הדולר והאירו.
רוב חברות ההייטק והסטארט-אפים בישראל מגייסים הון בדולרים או באירו, וכאשר המטבעות נחלשים, התקציב שלהם במונחי שקל מצטמצם, בעוד שעלויות השכר נשארות גבוהות.
הדוח מצביע על עלייה של כ-23% בגיוסים בחו"ל. המגמה פוגשת בעיקר סטארטאפים, שנמצאים לעיתים בלחץ כפול: מצד אחד שווי ההון שגייסו נשחק במונחי שקל, ומצד שני עלויות כוח האדם בישראל גבוהות משמעותית לעומת מדינות אחרות. במקרים רבים, גיוסים בחו"ל הפכו לאמצעי שמאפשר לסטארט-אפים להמשיך לפעול ואף להימנע ממשבר תזרימי. היעדים המובילים לגיוס עובדים מחוץ לישראל הם רומניה, פולין, סרביה ופורטוגל.
שינוי נוסף שעובר על השוק קשור לזמן הגיוס של העובדים. בנקודה זו זמן הגיוס הממוצע עלה לכ-45 עד 60 יום, לעומת כ-30 יום לפני שנתיים.
הסיבה לכך אינה רק מחסור בכוח אדם, אלא שינוי תפיסתי. השוק נע לעבר גיוס מצומצם יותר אך מדויק יותר, שבו כל עובד נבחן לעומק בהתאם להתאמה מקצועית ויכולת לייצר ערך מיידי. כניסת-AI מחדדת את המגמה הזו - פחות עובדים, אבל עם התאמה גבוהה יותר למשימות ולצורכי הארגון.
במקביל לעלייה בביקוש למקצועות AI ודאטה, חלק מהתפקידים המסורתיים מתחילים להיעלם או להצטמצם משמעותית. תפקידי ג'וניור, במיוחד בתחילת הדרך, סובלים מירידה בביקוש, ולעיתים מתקשים למצוא משרות ואפילו תפקידי פיתוח שלא משתמשים במערכות AI מתחילים להיות פחות ופחות מבוקשים.
גם תחום הבדיקות (QA) עובר שינוי מהותי, כאשר יותר תהליכים הופכים לאוטומטיים - מגמה שמצמצמת את הצורך בביצוע ידני ומייתרת חלק מהתפקידים הקלאסיים.
שכר גבוה יותר - אבל רק למומחים
למרות המחסור באנשי AI ודאטה, השכר הממוצע בענף לא זינק בשנתיים האחרונות. הסיבות לכך כוללות גלי פיטורים שהגדילו את היצע המועמדים, התייעלות ארגונית, והכשרות AI פנימיות שהרחיבו את מספר העובדים בעלי כישורים רלוונטיים.
התמונה של 2026 מורכבת: לא כל עובדי ההייטק נהנים מעליות שכר, אך מי שנמצא בחזית ה-AI, הדאטה והענן ממשיך ליהנות מביקוש גבוה ומהפוטנציאל לשכר הגבוה ביותר. עבור עובדים ומעסיקים כאחד, היכולת להסתגל לשינויים הטכנולוגיים והגלובליים הופכת לנכס המרכזי בשוק העבודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו