מנהלים את המלחמה מהמקלדת: "המדד שלנו הוא לא כסף"

כששומעים את רס"ן מ' מדברת על "ניהול מוצר" ו-"Delivery", את רס"ן ד' מסביר על "מודלי שפה" ו-"RAG", ואת רס"ן ע' מתאר "איטרציות מהירות עם משתמשי קצה", קל לשכוח שמדובר בקציני צה"ל ולא במנהלים בחברת הייטק. אבל עבור השלושה, שבראשית דרכם המקצועית כבר מובילים צוותי פיתוח ומערכות המשפיעות על פעילות מבצעית בזמן אמת, זאת המציאות היומיומית.

מאז 7 באוקטובר, וביתר שאת במהלך המבצעים האחרונים מול איראן, הפכה שכבת התוכנה של צה"ל לחלק בלתי נפרד מניהול הלחימה. מאחורי מערכות שמסייעות למפקדים לקבל החלטות, לתכנן תקיפות, לנהל מידע ולהנגיש ידע מבצעי, עומדים מאות אנשי טכנולוגיה ביחידת מצפ"ן - בית התוכנה המטכ"לי של צה"ל.

שיחה עם שלושה ראשי מדורים ביחידה מספקת הצצה לא רק לטכנולוגיות עצמן, אלא גם לתרבות פיתוח שמושפעת יותר ויותר מההייטק האזרחי, ולקו המחבר בין שורות קוד לבין השפעה מבצעית בשדה הקרב.

"ההייטק נוצץ, אבל פה האחריות אחרת"

כששומעים את רס"ן ע' מדבר, קשה שלא לחשוב על מנהל דאטה בחברת טכנולוגיה גדולה. הוא מדבר על AI, על סוכנים אוטונומיים, על אינטגרציה בין מקורות מידע ועל קיצור זמני תגובה. אלא שבמקום לעבוד על מוצר מסחרי, הוא מוביל צוות שמנסה לפתור אחת מהבעיות המורכבות ביותר שהתגלו במלחמה: איך הופכים את שטף המידע שנוצר בשדה הקרב להחלטה מבצעית בזמן אמת.

ע' עומד בראש מדור המאגרים במצפ"ן. המדור שלו אחראי על מאגרי המידע והתשתיות שעליהם נשענות מערכות ניהול הלחימה. המטרה היא לחבר בין דיווחים מהשטח, מערכות צבאיות ומקורות מידע נוספים, ולייצר תמונה אחת ועדכנית עבור המפקדים.

"ב-7 באוקטובר היה כאוס מאוד גדול", הוא נזכר. "ציר המידע היה תלוי באופן שבו הדרג הטקטי מעביר את המידע כלפי מעלה. המטרה שלנו היא להפוך את מרחב הלחימה למרחב לחימה דיגיטלי, כך שהמטכ"ל יקבל את התמונה המלאה של שדה הקרב".

גם האופן שבו הצוות שלו עובד נשמע מוכר לכל מי שביקר בחברת הייטק. הפיתוח מבוצע באיטרציות מהירות, עם קשר רציף למשתמשים המבצעיים ולמידה מתמדת מהשטח. "אנחנו יחידה טכנולוגית-מבצעית", הוא אומר. "תהליכי האיטרציה חייבים להיות מותאמים לצרכים המבצעיים. אנחנו בקשר עם השטח ולומדים מאוד מהר".

אבל כשהשיחה מגיעה לשאלה למה להישאר במדים ולא לעבור לאזרחות, התשובה שלו מיידית. "ההייטק מאוד נוצץ ואנשים נוהרים אליו", הוא אומר. "אבל פה יש משהו מטורף. אחריות כל כך גדולה בגיל כל כך צעיר". מבחינתו, הרגעים המשמעותיים ביותר הם דווקא אלה שבהם הטכנולוגיה נעלמת ברקע. "כשאתה מביא פיצ'ר שמציל חיי אדם, אתה מבין את המשמעות של העבודה. קיצור תהליך קבלת ההחלטות מול המידע האמין ביותר - זה מציל חיים".

"אנחנו לא מודדים הצלחה בכסף"

אם ע' מדבר על מידע, רס"ן מ' מדברת על תרגום המידע לפעולה. כראש מדור מערכות האש במצפ"ן היא מובילה את פיתוחן של מערכות המשמשות לתכנון, תיאום וניהול תקיפות, ובהן "לוחם" ו"מאסטרו", שהיו בשימוש גם במהלך המערכה מול איראן.

הדבר הראשון שבולט אצל מ' הוא השפה. במהלך השיחה היא משתמשת במונחים כמו Product Management, UX, Delivery ו-Value כמעט באותה טבעיות שבה משתמשים בהם במסדרונות של חברות תוכנה.

"ניהול המוצר נכנס לצה"ל בשנים האחרונות", היא מספרת. "הוא הביא איתו מתודולוגיות של איך עובדים ואיך מייעלים תהליכי פיתוח". במדור שלה עובדים מנהלי מוצר, אנשי UX ואנשי מקצוע נוספים שמלווים את המשתמשים באופן שוטף. "אנחנו יושבים בתאי השליטה, רואים איך משתמשים במערכת וחושבים כל הזמן איך לתת עוד ערך עכשיו".

לדבריה, חלק משמעותי מהשינוי התרבותי מגיע דווקא מאנשי מילואים שמגיעים מחברות טכנולוגיה ומביאים איתם שיטות עבודה מהעולם האזרחי. לקראת המערכה מול איראן, למשל, הצוות העלה יותר ממאה פיצ'רים חדשים למערכות שבאחריותו. "זו החוכמה של ניהול מוצר בזמן מלחמה", היא אומרת.

אבל למרות הדמיון הרב לעולם ההייטק, היא מדגישה שהמדדים שונים לחלוטין. "הבנצ'מרק שלנו הוא לא כסף", היא אומרת. "השאלה היא כמה ייעלנו את התהליך המבצעי".

מ' הגיעה לתפקיד לאחר ששירתה כקמ"נית והובילה אופרציות מבצעיות. החיבור בין עולם המבצעים לעולם הפיתוח הוא מה שמניע אותה גם היום. "לראות איך פיצ'ר שהבאנו מדייק מהלכים מבצעיים - זה הערך", היא אומרת. "זו זכות להיות חלק מהתקופה הזאת ולעזור למדינה מהמקום שבו אנחנו נמצאים".

"המנהל מוצר הכי טוב שלנו הוא האזרחות"

בגיל 29 בלבד כבר הספיק רס"ן ד' לעבור מסלול של מפתח, ראש צוות וראש מדור. כיום הוא מוביל את "מפעל הטקסט" במצפ"ן - הגוף שאחראי על פיתוח "ג'יני", פלטפורמת ה-AI הגנרטיבי של צה"ל. כשמדברים איתו, נדמה לפעמים שמדובר במנהל מוצר של סטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית. הוא מדבר על מודלי שפה, RAG, סוכני AI ושינוי הרגלי עבודה. אבל מבחינתו, הסיפור הוא הרבה פחות טכנולוגי ויותר אנושי.

"המוטיבציה הייתה מהפכת ה-AI", הוא אומר. "כל הדרך שבה אנשים צורכים מידע ושואלים שאלות השתנתה". הרעיון מאחורי ג'יני היה פשוט: לקחת את הידע העצום שקיים בארגון כמו צה"ל ולהפוך אותו לנגיש לכל מי שזקוק לו.

המערכת מאפשרת לחיילים ולקצינים לאתר מידע, לסכם מסמכים, למצוא נהלים ולקבל תשובות מתוך מאגרי הידע של הארגון. במהלך המלחמה, ובעיקר במבצע "שאגת ארי", השימוש בה זינק פי חמישה ופי שישה.

ד' אינו מסתיר את ההשפעה של העולם האזרחי על הפיתוח. להפך. "המנהל מוצר הכי טוב שלנו הוא האזרחות", הוא אומר בחיוך. "אם יש משהו שעובד טוב באזרחות, אין סיבה שלא נלמד ממנו". לדבריו, האתגר האמיתי הוא לקחת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ולהתאים אותן לעולם מבצעי ומסווג.

גם אצלו תחושת השליחות חוזרת שוב ושוב. לא סביב שורות קוד או מודלים, אלא סביב האנשים שמשתמשים במערכת. "המטרה היא לא להחליף את הבן אדם", הוא אומר. "אם איש מבצעים יכול לבצע פעולה ברבע שעה במקום בשעה - זה הערך". מבחינתו, זהו הכוח האמיתי של הטכנולוגיה: לא להחליף את מקבל ההחלטות, אלא לאפשר לו לקבל החלטות טובות יותר ובזמן קצר יותר.