"היי, קוראים לי פיטר, ואני מכור לקלוד". באוגוסט 2025, פיטר שטיינברגר עמד מול קהל במפגש בלונדון שנקרא "קלודהוליקים אנונימיים". שטיינברגר וחבריו הקימו את האירוע כדי ליצור רשת קשרים של אנשי טכנולוגיה שנסחפו לחלוטין אחרי כלי התכנות החדשים, ובראשם Claude Code של חברת אנתרופיק. "אני מקדיש לזה כמעט את כל שעות העירות שלי, וזה עדיין לא מרגיש מספיק", סיפר אז בחדר קטן עם קירות לבנים חשופים.
אחד ממייסדי קלוד: "קיימת אפשרות ממשית שה-AI תחליף כוח עבודה אנושי בקנה מידה רחב" // רויטרס
כמה חודשים לאחר מכן, אנתרופיק שחררה גרסה חדשה של המודל (Opus 4.5) ושורות המכורים התפוצצו. הגרסה החדשה ידעה להתמודד עם משימות תכנות מורכבות במיוחד, החזיקה זיכרון ארוך טווח, יכלה לרוץ שעות ארוכות ללא הפסקה, והכי חשוב - היא ידעה לנהל צוות של תתי-סוכני AI בעצמה.
לאנתרופיק יש מבחן בית שנחשב ל"קשה לשחרור" עבור מהנדסים אנושיים שרוצים להתקבל לחברה. בהשוואה ראש בראש, אנתרופיק הצהירה כי Opus 4.5 קיבל ציון גבוה יותר מכל מועמד אנושי אי פעם. אינספור מתכנתים העבירו את חופשות סוף השנה במרתפים, כשהם מנסים בטירוף את הצעצוע החדש שמאפשר להם לכתוב תוכנה כאילו שחררו לעולם 100 שיבוטים של עצמם. "זה מרגיש כמו לקבל כוחות על", סיפר אחד מהם.
כך נולד הלובסטר האוטונומי
עבור שטיינברגר (39), שמחלק את זמנו בין לונדון לווינה, גם זה לא הספיק. בנובמבר 2025 הוא השיק כלי קוד פתוח שנקרא Clawd (ששמו שונה בהמשך ל-OpenClaw בעקבות איומים משפטיים מאנתרופיק). הכלי מאפשר לכל אחד לברוא סוכן AI אישי משלו, המבוסס על היכולות של קלוד או של OpenAI.
הרעיון פשוט (וקצת מפחיד) אתם נותנים לסוכן גישה לנתונים שלכם, לאפליקציות, ולפעמים אפילו לכרטיס האשראי. הוא סורק את הענן שלכם, יוצא לרשת, ומבצע את המשימות שלכם באופן עצמאי לחלוטין ברקע, עם עקשנות והתמדה של שליח טרמינטור.
הפרויקט, שבחר בלובסטר כקמע שלו, הפך לוויראלי. בתוך פחות משבועיים הוא צבר מעל 100 אלף כוכבים ב-GitHub (מדד הפופולריות לקוד פתוח), ונכון למאי 2026 הוא עומד על 366 אלף כוכבים - מה שהופך אותו לפרויקט הקוד הפתוח שצמח הכי מהר בהיסטוריה.
עם שתי פריצות הדרך הללו, המוצר המסחרי Claude Code והקוד הפתוח OpenClaw, עידן סוכני ה-AI הגיע רשמית. "הבינה המלאכותית הכללית (AGI) כבר כאן", אמר אחד המעריצים, כשהוא מצטט את סופר המד"ב ויליאם גיבסון, "היא פשוט לא מבוזרת באופן שווה".
מהפכה בלתי נמנעת
המנכ"לים והמשקיעים הגדולים בעולם כבר מבינים שלא מדובר בטרנד חולף. מארק אנדריסן, מאבות הדפדפן ושותף בקרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, הכריז לאחרונה בפודקאסט: "זה כמעט בלתי נמנע שזו הדרך שבה אנשים הולכים להשתמש במחשבים מעתה והלאה". החלק שהוא השאיר ללא מילים: זו לא תהיה בחירה.
בוריס צ'רני (34), לשעבר ראש צוות טכנולוגי באינסטגרם, עבד מרחוק מבית כפרי ביפן, רכב על אופניים בין שדות אורז והכין חמוצים ומיסו עם השכנים. אבל הדגמים החדשים שיצאו מסן פרנסיסקו זעזעו אותו וגרמו לו לעזוב את האידיליה היפנית, לעבור ל-Bay Area ולהצטרף לאנתרופיק. צ'רני וצוותו בנו את מה שהפך ל-Claude Code, ששוחרר בגרסת תצוגה מקדימה בפברואר 2025.
גארי טאן, מנכ"ל האקסלרטור הנחשב Y Combinator, הפך מיד למעריץ מושבע. "קודדתי בקצב של כ-4 מיליון שורות קוד בשנה, שזה פי 90 מהתפוקה הכי טובה שלי כמהנדס בשנת 2013. הפכתי לצוות של 90 גארים", אמר (וכמה שבועות לאחר מכן עדכן את ההערכה שלו ל-408 גארים).
אפילו רייאן פיטרסן, מנכ"ל ענקית הלוגיסטיקה והשילוח Flexport, מצא את עצמו מבלה פחות זמן במשימות ניהוליות או עם משפחתו, ויותר זמן במשחקים עם קלוד קוד. "יש משהו בלצפות בסוכן פשוט עושה את העבודה, וזה מפוצץ את המוח", סיפר. צ'רני עצמו הפך למכור: "במרבית הלילות אני מריץ עשרות, לפעמים מאות, סוכנים שרצים שמונה ו-12 שעות ברציפות ומשכתבים קודי בסיס שלמים".
"סוכני כאוס"
השימוש ב-OpenClaw הפך לקל ונגיש מפני שהממשק שלו הוא פשוט אפליקציית הצ'אט שלכם - וואטסאפ, טלגרם או iMessage. "אתה בורא את הסוכן שלך, נותן לו שם, ופתאום זה הרבה יותר אנושי וממכר", אומר שטיינברגר.
דייב מורין, בכיר לשעבר בפייסבוק וכיום משקיע הון סיכון, סיפר כי התקין את הסוכן והעניק לו את השם "וואטס" (על שם הפילוסוף אלן וואטס). בתוך 15 דקות, הסוכן פתר לו בעיה תוכנתית מורכבת במסגרות דיגיטליות בביתו, ומאז מורין משתמש בו כדי לנהל את התוכנות של קרן ההון סיכון שלו.
מורין ושטיינברגר הקימו יחד את OpenClaw Foundation, ובמרץ האחרון הם מצאו את עצמם מאחורי הקלעים בכנס המפתחים הענק של אנבידיה. המנכ"ל, ג'נסן הואנג, הקדיש 10 דקות שלמות מהנאום המרכזי שלו כדי להלל את OpenClaw והכריז: "כל חברה בעולם היום צריכה אסטרטגיית OpenClaw".
אבל עם הכוח הגדול מגיע גם בלאגן מוחלט. במחקר שפרסמו 20 חוקרי AI בפברואר, הם הגדירו את OpenClaw כ"סוכן כאוס". החוקרים מצאו כי הסוכנים נוטים לציית לאנשים שאינם בעלי המכשיר, לחשוף מידע רגיש, ולבצע פעולות הרסניות ברמת מערכת ההפעלה. מהנדסת אבטחה במטא ביצעה "טעות של טירונים" בפרויקט OpenClaw שלה, וראתה באימה כיצד הסוכן מתחיל למחוק באופן אוטומטי את כל המיילים בתיבת הדואר הנכנס.
חשבון החשמל של העתיד
מעבר לסיכוני האבטחה, ישנו עניין העלות הכלכלית. סוכני ה-AI הם מפלצות של כוח מחשוב. הם שורפים "טוקנים" (חלקיקי מילוליות) בקצב מסחרר, וחברות ה-AI מחייבות על כך כסף בדיוק כמו שחברת החשמל מחייבת על קילוואט-שעה. "זה דורש השקעה דולרית אמיתית", מסביר גארי טאן. "אנשים מוציאים סכומים של שש ושבע ספרות על טוקנים בשנה".
משתמשים כבדים קונים בהמוניהם מחשבי Mac Mini כדי להריץ את הניסויים שלהם 24/7 (עד כדי כך שחברת אפל לא עומדת בביקושים), ואנתרופיק עצמה החלה לחסום משתמשים ששרפו יותר מדי משאבים ודרשה מהם לשלם אקסטרה. בינתיים,המתחרה OpenAI כבר שכרה את שירותיו של שטיינברגר כדי שיעזור לה להביא את עולם הסוכנים להמונים, בעוד אנתרופיק השיקה מוצר מתחרה משלה בשם Claude Cowork.
האם המהפכה הזו תעבור חלק? ממש לא בטוח. היעדר כלים לבדיקת העבודה של הסוכנים והזיות ה-AI (Hallucinations) עלולים לעצור את הכל. אבל אם זה יצליח, סוכני ה-AI עלולים להוציא המון בני אדם ממעגל העבודה. בדיוק כפי שהדור שנולד לאינטרנט קיבל יתרון מובנה בעולם הדיגיטלי, כך אלו שידעו לאוטומט את עולמם באמצעות סוכנים ירוצו במעגלים סביב אלו שיהססו. כולנו עומדים להפוך לקלודהוליקים - או להישאר מאחור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו